בה"ן 4053/97 גוצול ראיסה נ. ציצואשווילי שלווה

1.המבקשת פנתה לבית משפט זה בבקשה לקביעת שיפוט מכוח חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט1969-. ביום 1.7.97 ביקשה המבקשת מבית המשפט היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, כאמור בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). בתצהיר שצורף לבקשה, צויינה כתובתו המדוייקת של המשיב. ביום 8.7.97 הוריתי על מתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, כמבוקש.

2.ביום 20.1.98 הודיעה המבקשת לבית המשפט, כי כתבי בית הדין נשלחו למשיב בדואר רשום עם אישור מסירה בשתי הזדמנויות שונות, אולם לא נתקבל עד אותה העת כל אישור מסירה. על כן ביקשה המבקשת כי יוכר משלוח כתבי בית הדין כהמצאה כדין. בהחלטתי מיום 27.1.98 נדחתה הבקשה האמורה, אולם התאפשר למבקשת לבקש היתר לתחליף המצאה, כאמור בתקנה 498 לתקנות סדר הדין האזרחי.

3.ביום 8.3.98 פנתה המבקשת לבית משפט זה בבקשה למתן תחליף המצאה. בתצהיר שצורף לבקשה צויין, כי במחצית חודש אוגוסט התקשר המשיב טלפונית אל המבקשת ואמר לה, כי קיבל את המסמכים המתורגמים לרוסית בענייני המזונות וכן את הבקשה לקביעת שיפוט להתרת נישואין. מטעם זה נתבקש בית משפט זה להכיר באמור בתצהירה של המבקשת, כתחליף המצאה כדין של כתבי בית הדין.

4.באת כוח היועץ המשפטי לממשלה, בתגובתה, סברה כי אין להכיר באישור הטלפוני במקרה דנן כהמצאה כדין של כתבי בית הדין. כן נטען, כי אמנם ארץ מגוריו של המשיב אינה צד לאמנת האג מ1965-, אולם ניתן להמציא בה מסמכים בדרכים דיפלומטיות, קרי, באמצעות משרד החוץ. מטעם זה, סברה באת כוח היועץ המשפטי לממשלה, כי יש להמציא את כתבי בית הדין למשיב בדרך זו, בהסתמך על החלטתי מיום 8.7.97 בדבר היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט.

5.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי, כי הדין עם באת כוח היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה. אכן, אין לראות באישור הטלפוני של קבלת המסמכים, במקרה דנן, כהמצאה כדין של כתבי בית הדין (ראה: בה"נ 7152/95 אורטובסקי נ' אורטובסקי (טרם פורסם)). כן לא ניתן לראות את כתבי בית הדין ככאלה שהומצאו כדין, שעה שלא נתקבל אישור מסירה למשלוח בדואר רשום. על כן נראה, כי יש לנקוט בהליך המוצע בהודעת באת כוח היועץ המשפטי לממשלה, קרי, המצאת כתבי בית הדין, מתורגמים לשפת המקום, להנהלת בתי המשפט, שתעבירם למשרד החוץ.

בא כוח המבקשת יודיע לבית המשפט, תוך ששים יום מעת המצאת החלטה זו, אודות תוצאותיה של ההמצאה בדרך האמורה.