בע"מ 10721/08 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים ח'טיב הווארי וארבל) מיום 6.7.08 בתיק ע"מ 1028/07, בו נדחה ערעור המבקשות על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (השופטת רבס) מיום 6.3.07 בתיקים ת"ע 540/03; ת"ע 541/03 ת"ע 542/03.

ב.

מבקשת 1 היא אלמנתו של פלוני ז"ל (להלן המנוח ) שנפטר בשנת 2002, מבקשת 2 היא בתם. משיבים 2-1 הם בת נוספת ובעלה (המשיב 3 הוא בנם; להלן הנכד ) ומשיבה 4 היא בת שלישית. בשנת 1997 ערך המנוח צוואה בעדים (להלן הצוואה ), בה ציוה את רכושו לנכד. המבקשות (ומשיבה 4) התנגדו לקיום הצוואה, בטענן לפגם צורני, לחוסר צלילות של המנוח ולהשפעה בלתי הוגנת מצד משיבים 2-1. כן התבקש (על ידי המבקשות בלבד) קיום צוואה משנת 1993. ביום 6.3.07 הורה בית המשפט על קיום הצוואה מ-1997. בתמצית נקבע, כי חרף בעיות רפואיות מסוימות מהן סבל המנוח, היה הוא צלול בעת עריכת הצוואה, כי לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת, וכי הפגם הנטען - אי רישום תאריך ליד חתימות העדים, והעובדה שבגוף הצוואה נכתב "הנני מצהיר בפני עד הצוואה" במקום "עדי הצוואה" - בר ריפוי הוא, ואינו מעיד על פגם מהותי.

ג.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה (ביום 6.7.08), בפסק דין שאימץ את קביעות בית המשפט לענייני משפחה. בין היתר נקבע, כי התיזה לפיה ביקש המנוח לדאוג למבקשת, וכי משיבים 2-1 הניעו אותו מעשות זאת מוטב לה שלא נטענה, וכי אינה "אלא משום נסיון לעוות את המציאות" (עמ' 9). כן אומצו ממצאי העובדה של הערכאה הדיונית ביחס לצלילות המנוח, והוזכר כי בשנת 1998 חתמו המנוח והמבקשת 1 על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין - וקשה להלום טענה, כי כבר בשנת 1997 לא היה המנוח צלול דיו כדי לערוך צוואה. עוד נקבע, כי למעט טעות ניסוח טכנית לא נפל פגם צורני בצוואה. אשר לטענות בדבר השפעה בלתי הוגנת, הוזכר כי חלק מטענות המבקשות נדרשו לאירועים המאוחרים לעריכת הצוואה, וכי ממצאי הערכאה הדיונית מבוססים היטב בחומר הראיות ואף בתצהיר שהגישה מבקשת 1. ולבסוף, נקבע כי השגות מסוימות הקשורות להיקף העזבון (לרבות סוגיית אפשרות הציווי ביחס למשק החקלאי) אינן קשורות לשאלת קיום הצוואה. משקוימה הצוואה מ-1997 התייתר הצורך לדון בצוואת 1993.

ד.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. בבקשה, המונה לא פחות מאשר 766 סעיפים, פורשות המבקשות יריעה רחבה (רחבה מדי), הסוקרת את ההיסטוריה המשפחתית והמשפטית. בין היתר חוזרות המבקשות על הטענות לגבי אי צלילות הדעת, לגבי ספקות ביחס למועד עריכת הצוואה ומועד חתימת העדים, לגבי ההשפעה הבלתי הוגנת ולגבי אי חוקיות הציווי ביחס למשק. בין היתר נזכר, כי צוואת 1997 מתייחסת לביטול צוואות קודמות, שהוכח שלא נערכו - ומכאן ראיה לאי צלילות הדעת. עוד מתייחסת הבקשה למצב הקשה אליו נקלעה המבקשת, ולרצונה בקיום צוואת 1993. ולבסוף, הועלו טענות לגבי התנהלות ההליכים בערכאות הקודמות, וביחס להערת בית המשפט המחוזי לגבי אורכה המופרז של הודעת הערעור.

ה.

לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123) - אין המקרה שלפנינו (לרבות בפרק שעניינו נימוקים משפטיים; סעיפים 197-181) מתיימר לאמיתו לבוא בגדרים אלה. בית המשפט לענייני משפחה שמע את עדותו של עו"ד פורת, וקבע "התרשמתי מעדותו של עו"ד ש. פורת, כי הליך עריכת הצוואה היה תקין, ועדותו היתה מהימנה עליי" (עמ' 15). קביעותיו ביחס לכשרות הצוואה וצלילות דעתו של המנוח מבוססות על עדות זו, ועל עדים נוספים שנשמעו. בסוגיות אלה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב, קל וחומר בגלגול ערעורי שלישי (רע"א 3189/06 וולפינגר נ' ראובני (לא פורסם); רע"א 9405/06 אדריכל שרל דוראל בע"מ נ' פרז (לא פורסם)). ועוד, הממצאים הנקודתיים ביחס לצוואה נבחנו בתוך ההקשר הכולל של מערכת היחסים בתוך המשפחה - וחרף טענות המבקשות, בהתחשב במערכת ההתדיינות בין המנוח והמבקשת, גם בכך אין מקום להתערב.

ו.

אכן, לא עלה בידי למצוא תשובה ברורה לשאלת הצוואות הקודמות, שצוואת 1997 ביטלה לכאורה, ולא הוברר כי היו בנמצא. אינני יודע אם עניין זה נטען בערכאות הקודמות כל עיקר (ברי כי מכתבי עורכי הדין שכנטען ערכו את הצוואות, נכתבו לאחר הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי); אך בממצאים העובדתיים והמסתברים שנקבעו בערכאות הקודמות אין מקום להתערב. ולבסוף, בית המשפט המחוזי הסביר, ובדין עשה כן, כי עניינו של ההליך הוא קיום צוואת 1997 - ואין להידרש איפוא לשאלות בדבר אפשרויות הציווי ביחס למשק החקלאי.

ז.

לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.