בע"מ 10746/07 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת שטופמן) מיום 17.9.07 בתיקים ע"מ 1092/04 וע"מ 1093/04, בו נדחה ערעור המבקשת על פסקי דינו של בית המשפט לענייני משפחה (השופט שוחט) מיום 7.10.03 בתיקים תמ"ש 91411/98 ותמ"ש 91412/98.

ב.

למנוחה פלונית היו ארבעה ילדים: המבקשת והמשיבה 6 (להלן הבנות ); המשיב 5 ואח נוסף שנפטר (משיבים 3-1 הם יורשיו; להלן הבנים ). העזבון כלל שני נכסי נדל"ן ברמת-גן: הראשון (שכונה

דירת חורגין ) נמכר ותמורתו התחלקה. השני (שכונה הבית בעוזיאל ) נמכר בעסקת קומבינציה, ותמורתו קיבלו האחים שתי דירות רגילות ודירת גג. האחים ביצעו ייחוד של הדירות הרגילות (אחת לבנים, אחת לבנות) על מנת למכור את הדירות בפטור ממס, ובהמשך נמכרו הדירות. בשלב זה התגלע סכסוך בין הבנים והבנות: הבנים טענו כי על אף הסכם הייחוד, סוכם כי תמורת שתי הדירות תחולק באופן שווה בין הארבעה, הבנות הכחישו את קיומו של סיכום כאמור, ואף טענו כי לא קיבלו דבר ממכירת דירת הבנים. גירסת הבנות נדחתה בבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 91411/98; להלן ההליך הראשון ). נקבע כי בנסיבות, ותוך ניתוח מסמכים ועדויות, מוכח כגרסת הבנים, ואף נקבעו ממצאי מהימנות נגד הבנות (עמ' 10). במקביל נוהל הליך נוסף, שעניינו דירת הגג, וטענה של המבקשת לפיה התחייבו האחים לממן עבורה רכישת דירה מכספי מכירתה (תמ"ש 91412/98; להלן ההליך השני ). בית המשפט דחה, עובדתית , את קיומה של התחייבות כאמור, וציין כי משפטית , הטענה היא להתחייבות לתת מתנה - התחייבות הטעונה מסמך בכתב, וכזה לא נערך. מנגד, חייב בית המשפט את המשיב 4 (בנו של משיב 5) לשלם דמי שימוש ראויים בעבור התקופה שגר בדירת הגג.

ג.

כלפי פסקי דין אלה עירערה המבקשת לבית המשפט המחוזי: ביחס להליך הראשון נטען, בעיקר, כי שגה בית המשפט בקבלו את טענת האחים בדבר קיומו של הסכם לחלוקה שוה של התמורה (ע"מ 1093/04). ביחס להליך השני נטען, בעיקר, כי הוכחה כדבעי התחייבות האחים לממן למבקשת רכישת דירה, וכן כי דמי השימוש נפסקו בחסר (ע"מ 1092/04). עוד נטען, כי לאורך התקופה הרלבנטית היה מצבה הבריאותי של המבקשת קשה, ובגין כך לא היתה מסוגלת לעמוד על זכויותיה מול האחים. ביום 17.9.07 דחה בית המשפט המחוזי את הערעורים. ראשית, נקבע כי טענות המבקשת מכוונות נגד ממצאי עובדה ומהימנות - שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן. עוד נקבע, כי בנסיבות רשאי היה בית המשפט לפסוק, שהאחים אכן סיכמו לחלק באופן שווה את התמורה - למרות שההסכם הכתוב לא הומצא. הוטעם עוד, כי קביעת בית המשפט לפיה לא הוכחה הבטחה כאמור, מיוסדת היטב בראיות (ובין היתר בעדויות שצוטטו), ושגם מצבה הרפואי הנטען של המבקשת לא הוכח.

ד.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שבפנינו, בה נטען, בין היתר , כי הטענה בדבר הסכם לחלוקה שוה של תמורת הדירות היא זיוף מאוחר, הקשור להסתבכות כלכלית של הבנים, ולתביעת רשלנות שהוגשה נגד בא כוחם. הוטעם כי ראיה לכך, מצויה בעובדה שבהליך בוררות בפני אדמו"ר פלוני , כלל לא הועלתה הטענה בדבר חלוקה שויונית - ושהכרעת האדמו"ר אישרה את טענת המבקשת לגבי ההתחייבות לממן עבורה דירה. עוד נטען, כי שגה בית המשפט בקבעו שהמבקשת היתה דיירת מוגנת בדירת חורגין, עובדה העומדת ביסוד הסיכום לממן בעבורה דירה חלופית. כן נטען, כי שגה בית המשפט לענייני משפחה בקביעותיו לגבי מהימנות המבקשת. ולבסוף, נטען כלפי פסיקת ההוצאות שלא הביאה בחשבון את התנהלות הצדדים. לחלופין, התבקש שחרורו של סכום כסף שכנטען מוקפא בהוצאה לפועל.

ה.

לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128) - ואין הבקשה שלפנינו מצביעה על שאלה משפטית או אחרת הבאה בגדרי הלכה זו. יתר על כן, בסופו של יום מדובר בהשגות על ממצאי עובדה, ובפרט: (1) קיומו של הסכם לחלוקה שוה של התמורה; (2) קיומה של התחייבות לרכישת דירה למבקשת. עיון בפסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה מעלה כי טענות הצדדים נדונו באופן מעמיק ויסודי - ודומה כי לא נפל פגם שיכול להצדיק התערבות ערעורית נוספת. זו נעשית, אם בכלל, במשורה כאשר המדובר בממצאי עובדה, כל שכן בגלגול שלישי (רע"א 9807/06 גסלר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם); רע"א 1128/06 מפעל הפיס נ' רונן גולן (טרם פורסם); רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (טרם פורסם)). בודאי כך הדברים כאשר נקבעו ממצאי מהימנות המיוסדים על התרשמות ישירה מהעדים, כבמקרה דנא. עוד ייאמר כי טענת הבוררות בפני האדמו"ר נדונה בבית המשפט לענייני משפחה - ונקבע, על סמך דבריו, כי הדרכתו לא התקרבה לגדרי בוררות מחייבת (תמ"ש 91412/98 עמ' 14-12). אשר לסעד החלופי, לא הוברר בדיוק באילו כספים מדובר, ומה טענות הצדדים לגביהם - ובכל מקרה, ברי כי אין זה ההליך המתאים לדיון בסעדים חלופיים שלא הוכרעו בבתי המשפט קמא, שעה שהבקשה אינה מצדיקה לגופה מתן רשות ערעור.

ו.

לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.