רע"א 1128/06 מפעל הפיס נ. רונן גולן

1.המבקש (להלן: מפעל הפיס או המבקש ) ערך הליך בחירה לבחירת משווקים אזוריים. בתום ההליך נבחר המשיב הפורמלי לתפקיד המשווק האזורי באזור חיפה. ביום 29.6.04 הגיש המשיב, אשר לא זכה בהליך הבחירה, המרצת פתיחה, בה ביקש להורות למפעל הפיס לבטל את תוצאות הליך הבחירה ובמיוחד את זכייתו של המשיב הפורמלי; ליתן צו מניעה האוסר על המפעל להתקשר בהסכם עם המשיב הפורמלי; וליתן פסק דין הצהרתי לפיו המשיב הוא הזוכה בהליך הבחירה או לחלופין להורות על פתיחה מחדש של הליך הבחירה.

2.ביום 26.10.04 הגיש מפעל הפיס בקשה לסילוק המרצת הפתיחה על הסף ולחלופין להעברתה לפסים של תובענה רגילה. מפעל הפיס טען כי המשיב מנוע מלעתור לקבלת סעד של צווי מניעה שכן במסגרת הגשת מועמדותו חתם על כך שאם יחליט לנקוט בהליך משפטי נגד מפעל הפיס יוכל לעתור לסעדים כספיים אך לא לצווי עשה או אל תעשה (להלן: סעיף ההגבלה ). כמו כן טען מפעל הפיס לשיהוי בהגשת התובענה, ולכך שהמשיב לא צירף כמשיבים את כל המשווקים שנבחרו בהליך. עוד טען כי המשיב מנוע מלעתור לסעד של זכייה בהליך לאחר שהוחזרה לו הערבות הבנקאית אותה הגיש לצורך מועמדותו, ועקב כך שנבחרו גם מועמדים רזרביים העדיפים על המשיב. לבסוף טען מפעל הפיס כי המרצת פתיחה אינה הדרך הנאותה להתדיינות בהליך דנן.

3.רשם בית המשפט המחוזי (כב' השופט ש' ברוך) דחה את בקשת הדחיה על הסף של מפעל הפיס יחד עם דחיית בקשה דומה מטעם המשיב הפורמלי. הרשם ציין כי הדרישה בסעיף ההגבלה הינה בלתי תקינה לטעמו ולפיכך ביקש את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין. את שאר הטענות דחה הרשם. הרשם קבע כי המשיב פעל בתום לב ולא היה שיהוי בהתנהגותו. לגבי הערבות נקבע כי מדובר במהלך טכני, וכן נקבע כי הליך של המרצת פתיחה הוא בדיוק ההליך הנכון לדיון בתובענות מסוג זה שאינן מורכבות מבחינה עובדתית.

לאחר שהתקבלה עמדת היועץ המשפטי לממשלה השלים הרשם את החלטתו וקבע כי הטענה הנוגעת לסעיף ההגבלה שעליו חתם המשיב, אשר אינו מאפשר הגשת תביעה לצווי מניעה, ראוי כי תתברר בהליך העיקרי לאחר שתישמענה ראיות.

4.מפעל הפיס והמשיב הפורמלי ערערו על החלטת הרשם לבית המשפט המחוזי. בית המשפט (כב' השופטת ש' דותן) דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי המערערים מעלים שורה של טענות אשר מקומן יכירן בהליך עצמו ולא במסגרת בקשה לדחיית תביעה על הסף. בית המשפט סבר כי עובדות כתב התביעה מקימות עילת תביעה גם אם סיכוייה אינם טובים. באשר לשאלה התאמת ההליך לבירור כהמרצת פתיחה, קבע בית המשפט כי שאלה זו תובא בפני השופט אשר ידון בתיק והוא יכריע בה.

5.המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי סטה מהלכה שנקבעה על ידי בית משפט זה, לפיה העובדה כי המשיב נמנע מלטעון נגד תוקפו של סעיף ההגבלה בשלב מוקדם, מונעת ממנו לטעון נגד תוקפו של הסעיף בשלב הגשת התובענה (ראו רע"א 9333/05 היולט-פקרד (ישראל) בע"מ נ' מפעל הפיס , תק-על 2005(4) 639 (2005) (להלן: עניין היולט-פקרד )). עוד טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי נתן החלטות סותרות באותו עניין, שכן בתובענה של אדם אחר שלא זכה בהליך הבחירה נגד מפעל הפיס דחה בית המשפט המחוזי (מפי כב' השופט י' זפט) אישר בית המשפט את סעיף ההגבלה האמור. עוד טוען המבקש כי יש להכריע בתוקפו של סעיף ההגבלה כבר בשלב זה על מנת לא לרוקן את הסעיף מתוכנו ועל מנת לא לאפשר קיומם של הליכים מיותרים. כן טוען המבקש כי אין לדחות את ההכרעה בשאלה האם המרצת פתיחה הינה ההליך המתאים לבירור התובענה. לבסוף טוען המבקש כי ערכאת הערעור לא התייחסה לטענות שהעלה לגופן.

6.דין הבקשה להידחות. ראשית, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים להכרעה בה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). שנית, אף לגופו של עניין יש לדחות את טענותיו של המבקש. הלכת היולט-פקרד אכן קבעה כי השתתפות בהליכי מכרז ללא מחאה מונעת מהמשתתף להעלות טענות בדבר פגמים בשלב מאוחר יותר. עם זאת, הדברים נאמרו באשר לתנאי במכרז שקבע כי משקל רכיבי המכרז ייקבע עובר לפתיחת המעטפות, ובאשר להבהרת מפעל הפיס כי לא יפרסם את הקריטריונים והמשקולות לפיהם תיבחנה ההצעות במכרז. המשיב טען בתשובתו לבקשה לדחייה על הסף כי יש לאבחן את העניין שבפנינו, שכן סעיף ההגבלה אינו קשור להליכי המכרז עצמם. טענה זו ראוי לדון ולהתייחס אליה במסגרת ההליך העיקרי. באשר לסתירה בין הלכות בית המשפט המחוזי. ראשית, כידוע, אין הלכת בית המשפט המחוזי מהווה תקדים מחייב לשופט אחר בבית המשפט המחוזי. שנית, כל שנאמר בענייננו הוא שהטענות ידונו במסגרת ההליך העיקרי ולא במסגרת דחייה על הסף, וטרם הוכרעה השאלה לגופה. לפיכך יוכל המבקש להעלות את טענותיו בעניין זה במסגרת ההליך העיקרי. איני סבורה כי אי הכרעה בשלב זה בשאלות האמורות גורמת לריקון סעיף ההגבלה מתוכנו, שכן אם יוכרע בהליך העיקרי שהסעיף תקף הרי שתידחה התובענה ובכך ישיג המבקש את מטרתו. אמנם הסעיף נועד על מנת למנוע עיכוב בביצוע ההחלטות שהתקבלו בהליך הבחירה, אך מאחר שטרם ניתנה החלטה אם ליתן למשיב סעד זמני, הרי שאין מקומה של טענה זו בשלב זה. אין בידי להיענות אף לטענות המבקש באשר להכרעה בסוג ההליך המתאים לבירור התובענה. מדובר בהחלטות דיוניות הנתונות בידי הערכאה הדיונית, ואין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן, קל וחומר במסגרת דיון בגלגול שלישי. יש לזכור כי כל שהחליט בית המשפט המחוזי בעניין זה הוא ליתן את ההחלטה בעניין זה בידי השופט שישב לדון בתיק העיקרי.

אכן יתכן והיה ניתן לדון בשאלת תוקפו של סעיף ההגבלה במסגרת הבקשה לדחיית התובענה על הסף, שכן מדובר בסוגיה נקודתית בעלת אופי מקדמי

(ראו רע"א 3312/04 אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק הצפון אמריקה בע"מ , תק-על 2005(4), 371 (2005)). עם זאת, אני סבורה כי במקרה זה הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ואף אם היתה טעות בכך, ואיני קובעת שכך היה, אין מקום להתערבות בית משפט זה במסגרת הליך בגלגול שלישי. המבקש יוכל לחזור ולהעלות את טענותיו במסגרת ההליך העיקרי, ולפיכך למעשה לא קופחו זכויותיו. אם יזכה המבקש בהליך העיקרי, יוכל בית המשפט להביא את העובדה שנאלץ לנהל את ההליך העיקרי במסגרת פסיקת ההוצאות.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.