רע"א 10608/06 יאלי הרן נ. המועצה המקומית גבעת זאב

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 6.11.06 בבש"א 6847/04 (כבוד השופטים מ' שידלובסקי-אור, י' ענבר ו-ג' כנפי-שטייניץ ) אשר התיר למשיב 3, היועץ המשפטי לממשלה, להגיש ראיות נוספות במסגרת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים מיום 25.1.04 בת.א. 17976/96 (כבוד השופט כ' מוסק ).

העובדות והליכים קודמים

1.

המבקשים הגישו לבית משפט השלום בירושלים תביעה לסילוק יד כנגד המשיבה 1 בטענה שזו בנתה והקימה מתקני ציבור על מקרקעין שבבעלותם. המשיבה 1 טענה להגנתה כי היא מחזיקה במקרקעין כדין, מכוח רשות שניתנה לה להשתמש במקרקעין לצרכי ציבור על ידי מי שהועברו לידיו ה זכויות במקרקעין. בית משפט השלום קיבל את תביעת המבקשים ודחה את עמדתה של המשיבה 1 על כל נדבכיה.

2.

המשיבה 1 ערערה על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור הגיש היועץ המשפטי לממשלה, הוא המשיב 3 במסגרת הבקשה שלפניי, ביום 24.6.04 הודעה על התייצבותו בהליך מכוח סמכותו לפי סעיף 1 לפקודת סדרי דין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]. בהמשך, הוגשה מטעם המשיב 3 בקשה להגשת ראיה בערעור, במסגרתה הוא ביקש להתיר לו להגיש תעודת עובד ציבור. ביום 17.10.06 הגיש המשיב 3 בקשה נוספת, שבה ביקש לצרף לתעודת עובד הציבור אשר צורפה לבקשה הראשונה, היטל של מפה על גבי תצלום אויר של השטח בו מצויים המקרקעין (להלן – היטל המפה ). לטענתו, תעודת עובד הציבור והיטל המפה עשויים לשלול את מסקנתו של בית משפט השלום ביחס לחלק מנדבכי ההגנה של המשיבה 1. המבקשים מצדם התנגדו לבקשה מן הטעם שאין הצדקה להגשת ראיות נוספות בערעור, כאשר למשיבה 1 כבר ניתנה ההזדמנות להביא את כל ראיותיה בפני בית משפט השלום ואין להכשיר את מחדליה לעשות כן באמצעות הגשת הבקשה על ידי המשיב 3. עוד טענו המבקשים כי ממילא אין בכוחן של הראיות הנוספות כדי לשנות את תוצאת פסק הדין של בית משפט השלום וכי מכל מקום, התייצבותו של המשיב 3 בהליך איננה מוצדקת. לבסוף, טענו המבקשים כי המשיב 3 נהג שלא כדין בצרפו לבקשה להגשת ראיה את הראיה עצמה מבלי שניתנה לכך רשות.

3.

בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו כי "אין לפקוד את מחדליה הדיוניים של המערערת [המשיבה 1] על שכמו של הציבור" וכי אי הבאת הראיות בפני בית משפט השלום נבעה מסיבות שאינן תלויות במשיב 3, המייצג את האינטרס הציבורי. עוד נקבע כי התייצבותו של המשיב 3 בהליכים נשוא בקשת רשות הערעור דנן הינה מוצדקת וסבירה, קל וחומר כאשר רשויות המדינה הנוגעות בדבר לא צורפו על ידי המבקשים כנתבעות נוספות בהליך, כך שנמנעה מהן ההזדמנות להציג את עמדתן ולהגיש את הראיות שברשותן. בית המשפט המחוזי הוסיף בהקשר זה כי לפסק דינו של בית משפט השלום השלכות מרחיקות לכת לא רק על זכויותיה של המדינה, אלא גם על כלל תושביה של המשיבה 1, כך שהאינטרס הציבורי מחייב כי המחלוקת תתברר באופן שכלל הראיות הרלבנטיות תהיינה מונחות בפני בית המשפט וכי גם קולו של המשיב 3 ישמע. לבסוף, קבע בית המשפט המחוזי כי "הראיות הנוספות אוצרות בחובן כוח להוביל להפיכתה של הקערה על פיה" ולשינוי התוצאה שנקבעה על ידי בית משפט השלום. אשר לצירופה של תעודת עובד הציבור לבקשה, נקבע כי זו לא קיפחה את זכויותיהם של המבקשים ולא גרמה להם לעיוות דין. משכך, התיר בית המשפט המחוזי את הגשתן של הראיות הנוספות והורה, בהתחשב באופיין של הראיות, אשר תחייבנה שמיעת עדויות, קביעת ממצאים עובדתיים על פיהן ובחינה מחודשת של ממצאים ומסקנות שנקבעו בפסק הדין הראשון של בית משפט השלום, על החזרת ההליך לערכאה הראשונה.

נימוקי הבקשה

4.

במסגרת בקשת רשות הערעור חוזרים המבקשים, בעיקרו של דבר, על טענותיהם כפי שהועלו בפני בית המשפט המחוזי ומוסיפים כי שגה הוא כאשר התיר את קבלתה של תעודת עובד הציבור אשר אינה עומדת בדרישות הדין, הואיל ומוסר התעודה לא הסתפק בהבאת רשימת המסמכים הרשמיים המצויים ברשות משרדו, אלא ניתח והסיק מסקנות מן המסמכים נשוא התעודה, ומאחר שזו אינה ערוכה בהתאם לאמור בסעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, סבורני כי דינה להידחות אף מבלי לקבל את תגובת המשיבים. המחלוקת נשוא הבקשה - הגשת ראיות חדשות בערעור - אינה מעוררת כל שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית כללית החורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ועל כן איני סבור כי מצדיקה היא הענקת רשות ערעור למבקשים [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)]. גם אם קיים אינטרס ציבורי בפתרונה הנכון של המחלוקת שנתגלעה בין בעלי הדין בתיק העיקרי , כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהתייצבותו של המשיב 3 בו , הרי שהשאלות שהונחו לפתחי כלל אינן נוגעות לתיק העיקרי גופו, אלא המדובר בשאלות דיוניות שהתעוררו בקשר עמו. די כבר בכך בכדי לדחות את הבקשה.

6.

מעבר לנדרש, אציין כי גם לגופו של עניין סבורני כי דין הבקשה להידחות. הלכה מושרשת היא כי אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטותיה של הערכאה דלמטה שעניינן סדרי דין וניהול הליכים, אפילו סבורה ערכאת הערעור שראוי היה להחליט על דרך דיונית אחרת, אלא אם ההחלטה נוגדת את הדין, יוצרת עיוות דין או מקפחת את זכותו של אחד הצדדים [ראו: רע"א 525/09 פרומדיקו בע"מ נ' ט.ט.י. נתיבי מסחר כלליים בע"מ

(לא פורסם, 15.2.09), פסקה ו; רע"א 1128/06 מפעל הפיס נ' גולן

(לא פורסם, 2.7.06), פסקה 6; רע"א 818/08 חצרוני נ' סביוני טופז בע"מ

(לא פורסם, 15.1.09), פסקה 5]. תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מורה כי בית המשפט שלערעור יקבל בקשה להגשת ראיות נוספות אם הוא "סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך...", כאשר מוסמך הוא להתיר הבאת ראיות המתייחסות גם לעובדות שנוצרו עובר למתן פסק הדין נשוא הערעור, כבענייננו, ובלבד שהמבקש לא ידע אודות קיומן של ראיות אלה; לא יכול היה לגלותן בשקידה ראויה; הן עשויות להשפיע על תוצאות המשפט ובקשתו אינה נגועה בחוסר תום לב [ראו:

ע"א 4272/91 ברבי

נ' ברבי , פ"ד מח(4) 689, 697-698 (1994).

כן ראו: ע"א 801/89 כהן

נ' שבאם , פ"ד מו(2) 136, 140-141 (1992); ע"א 3911/01 כספי נ' נס , פ"ד נו(6) 752, 768 (2002)]. בית המשפט המחוזי בחן את בקשתו של המשיב 3 לצירוף ראיות חדשות לאורם של העקרונות שהותוו לעיל ואיני סבור כי נפלה בפסק דינו טעות המצדיקה הענקת רשות ערעור למבקשים.

7.

אשר לטענת המבקשים בדבר הפגמים שנפלו לשיטתם בתעודת עובד הציבור שאת הגשתה התיר בית המשפט המחוזי, הרי שעצם קיומם של הפגמים האמורים, כמו גם השלכותיהם, ייבדקו על ידי בית משפט השלום ויבואו לידי ביטוי, ככל שיהיה בכך צורך, בפסק דינו החדש.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים איני עושה צו להוצאות.