רע"א 385/10 אורה עמרם נ. כונס הנכסים הרשמי מח' ת''א

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת צ'רניאק) מיום 14.12.09 בתיק ע"ר 1914-09. נאמר כבר כאן, כי בניגוד לאמור בתקנות (ראו תקנה 404 יחד עם תקנה 419 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984) המבקשת לא צרפה את כל ההחלטות שניתנו בעניינה בבית המשפט קמא, אך בנסיבות, אף אם נסתמך על הציטוטים המובאים בבקשה, אין מקום להיעתר לה.

ב.

המבקשת קשורה לחברה פלונית (להלן החברה ), שבתורה נושה בחברה אחרת המצויה בהליכי פשיטת רגל (ראו בש"א (ת"א) 22405/08 רו"ח חיים קמיל נ' עזרא קירור ומיזוג אויר לרכב (לא פורסם)). בבקשה נטען, כי החברה עדיין מנהלת הליכים נגד החברה שבפירוק (בבית המשפט המחוזי ובבית משפט זה), ולצורך זה ביקשה לעיין בתיק הפירוק. ביום 12.7.09 (לאחר שניתנו מספר החלטות ביניים) הורה רשם בית המשפט (השופט אורנשטיין) למבקשת למסור לנאמן פרטים לגבי הבקשות הספציפיות שהיא מבקשת לעיין בהן, על מנת שיוכל לשקול אם "יש בחשיפת המסמכים משום פגיעה בצדדים שלישיים בהיותם חסויים על פי דין וכדומה" (כנוסח המובא בבקשה). כלפי החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. לא נידרש לגלגוליו השונים של הערעור, ודי לציין כי ביום 14.12.09 נערך דיון (בהשתתפות המבקשת, בא כוח הכנ"ר והמפרק הזמני) ובסופו דחה בית המשפט את הערעור. נקבע:

"ההחלטה נשוא הערעור היא החלטה סבירה בנסיבות שנפרשו בפני ואינני רואה כל מקום להתערב בה, בפרט שאיננה החלטה סופית וכפי שקבע כבוד הרשם בהחלטתו, שמורה למערערת הדרך לשוב ולפנות לבית המשפט. אני דוחה את הערעור. לפנים משורת הדין אינני מטילה הוצאות על המערערת".

ג.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפנינו. בין היתר הוזכר, כי "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט" (תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג - 2003), ובפרט כשמדובר בבעל דין באותו התיק (תקנה 3 לתקנות) - שכן "היקף זכות העיון של בעל דין לגבי התיק שהוא צד בו הוא הרחב ביותר. בעל דין בהליך אינו נדרש להגיש בקשת עיון, ודי שיגיש הודעת עיון על-מנת שיורשה לעיין בתיק, אלא אם העיון אסור על-פי דין" (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (טרם פורסם)). נטען, כי בעל דין המבקש לעיין בתיק אינו חייב להמציא את תגובות הצדדים האחרים, כי העיון בבקשות של נושים אחרים נועד לברר חשד של הפליית נושים - ובנסיבות אלה, עשוי הנאמן להימצא בניגוד עניינים.

ד.

לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123), והמקרה שלפנינו אינו בא בגדרים אלה. החלטת הרשם, כאמור בה, נועדה להבטיח שהעיון בבקשות שאין המבקשת צד להן לא יפגע בצדדים שלישיים - וכל שהתבקשה המבקשת לעשות, הוא לפרט לגבי הצורך בעיון באותם תיקים. תיקים אלה כמובן שאינם בפנינו, ואם סבר הרשם כי קיים חשש לפגיעה כאמור, אין כל מניעה לבקש פרטים נוספים מהמבקשת. מדובר איפוא בהחלטת ביניים דיונית מובהקת, וכגון אלה מסורות "בידי הערכאה הדיונית, ואין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן, קל וחומר במסגרת דיון בגלגול שלישי" (רע"א 1128/06 מפעל הפיס נ' גולן (לא פורסם) - השופטת ארבל; רע"א 9807/06 גסלר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)). ולבסוף, כפי שכבר כתב בית המשפט המחוזי, אם בסופו של דבר לא יאושר למבקשת לעיין בתיק מסוים, או אם תסבור שהתנגדות הנאמן (ככל שאכן יתנגד) נובעת ממניעים שאינם ענייניים - פתוחה בפניה הדרך לבית המשפט.