רע"א 9807/06 לאוני גסלר נ. הראל חברה לביטוח בע"מ

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת דותן) מיום 12.11.06 בתיק בר"ע 2137/06, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (השופטת לוי) מיום 6.7.06 בתיק ת"א 40809/05.

ב.

בין המבקשת והמשיבה נכרת חוזה לביטוח דירתה של המבקשת בתל אביב. ביום 31.7.05 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבה, בטענה שהדירה נפרצה לאחר חצות לילה ביום 1.1.04. ביום 10.10.05 הוגש כתב הגנה, בו נטען בין היתר כי הפריצה התרחשה לפני תחילת הכיסוי הביטוחי (1.1.04) וטענות נוספות, בין היתר בדבר הפעלת אמצעי המיגון המוסכמים. בעקבות דיון מקדמי שנערך ביום 10.1.06 נתן בית המשפט החלטה המסדירה את הליכי הגילוי המוקדם, והגשת מוצגים ותצהירי עדות ראשית. בסעיף 8 להחלטה נקבע "הנתבעים (המשיבה - א"ר) פטורים בשלב זה מהגשת תצהירי חוקרים ודוחו"ת החקירה. אלו יוגשו עם סיום פרשת התביעה". ביום

6.7.06 התקיים דיון נוסף, במסגרתו ביקש בא כוח המבקשת לקבל לידיו את דו"ח החקירה. בא כוח המשיבה ציין כי "ניתנה החלטה ביום 10.1.06 סעיף 8 שהם יוגשו מיד בסיום פרשת התביעה". בסוף הדיון קבע בית המשפט תאריכים לשמיעת הוכחות, וקבע הוראות בדבר זימון עדים. אין בהחלטה התייחסות לבקשת המבקשת לעיין בדו"ח החקירה.

ג.

ביום 12.7.06 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 6.7.06 בה התבקש בית המשפט המחוזי להורות על גילוי דו"ח החקירה. ביום 12.11.06 דחה בית המשפט את הבקשה. בית המשפט קבע כי בפועל מדובר בערעור על ההחלטה מיום 10.1.06 שכבר נחלטה, וביום 6.7.06 לא היתה החלטה מהותית. עוד נקבע, לגופו של עניין, כי "לבית המשפט שיקול דעת אם להורות מלכתחילה לשני בעלי הדין או רק לאחד מהם להקדים ולהגיש תצהיר של עדיהם וכן נתון לו שיקול הדעת להורות על פיצול שמיעת הראיות וכן לדחות את מועד גילוי המסמכים לתאריך אשר לא יפגע באפשרות של גילוי האמת" (כך בהסתמך על רע"א 6283/93 ד. דני חברה לבנין נ' מנהל מס ערך מוסף , פ"ד מח(1) 639). נקבע כי בנסיבות עשה בית המשפט שימוש בסמכות זו ואין מקום להתערב בהחלטתו. כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית.

ד.

בבקשה נטען (בהסתמך על פרשת רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח , פ"ד נה(1) 515) כי "הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט... לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'" ( פרשת סוויסה , בעמ' 522). נטען כי רק במקרים חריגים יחרוג בית המשפט מעקרונות אלה. עוד נטען כי בית המשפט יקבל טענת חסיון רק לאחר שמיעת הצדדים (רע"א 6823/05 אברהם רואימי נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)), ושעליו לנמק את ההחלטה. נטען כי ההחלטה מיום 10.1.06 לא הוקראה באולם במלואה, והיא הוכנסה לפרוטוקול הדיון מתוך נוסח סטנדרטי (ולכן היא מתייחסת לנתבעים ולא לנתבעת). בהתחשב בעובדה שהצדדים כלל לא טענו בסוגיית גילוי דו"ח החקירה, נטען כי שגה בית המשפט בקבעו את אשר קבע בסעיף 8 להחלטה, כנזכר מעלה.

ה.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. עניינה של הבקשה סדר גילוי המסמכים בהליך קונקרטי ואין היא מעוררת שאלה משפטית כללית שרק בגינה נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר). ועוד, "מדובר בהחלטות דיוניות הנתונות בידי הערכאה הדיונית, ואין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן, קל וחומר במסגרת דיון בגלגול שלישי" (רע"א 1128/06 מפעל הפיס נ' רונן גולן (טרם פורסם) - השופטת ארבל). בהקשר זה נקבע במפורש ב פרשת סוויסה כי "החלטת בית המשפט של ערכאה ראשונה בשאלה אם לדחות את העיון במסמך למועד אחר אם לאו נתונה לשיקול דעתו ובית המשפט לערעורים לא ייטה להתערב בה, אלא במקרים נדירים" (עמ' 529). ברע"א 5756/06 אליהו חברה לביטוח נ' פי.אד בע"מ (טרם פורסמה) נאמר – במקרה הפוך, שבו הוחלט על מסירת דו"ח חקירה - כי "סמכות בית המשפט של ערעור להתערב בהחלטות מעין אלה קיימת, אך הוא ישתמש בה במשורה, בודאי כשהמדובר בגלגול שלישי". דברים אלה יפים כמובן בשני הכיוונים, בכל מקרה לנסיבותיו. בנוסף מקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי לפיה הליך זה תוקף את ההחלטה מיום 10.1.06 שכבר נחלטה. מבלי להידרש לטענה שההחלטה לא שומעה במלואה, היה על המבקשת לעיין בנוסחה המלא, ולמצער לפנות לבית המשפט מייד כשהתעוררה -

לשיטתה - הבעיה. כן אציין כי בניגוד ל פרשת סוויסה במקרה הנוכחי נטענה ביחס לדו"ח החקירה טענת חיסיון, ואין המדובר אפוא רק בסוגיית סדר הגילוי. ולבסוף, בגדרי צדק, בית המשפט המחוזי נדרש לדאגת המבקשת באשר לחלון זמן קצר מדי להכנת החקירה הנגדית, וציין כי חזקה על בית משפט השלום שיטה אוזן לבקשת דחיה בהקשר זה; אצטרף לדברים אלה, מתוך גישה שבודאי כל בתי המשפט שותפים לה, של מחויבות לשיקולי צדק והוגנות כלפי כולי עלמא.

ו.

כאמור, אין בידי להעתר לבקשה.