רע"א 9243/08 מועצה מקומית כפר שמריהו נ. חב' אויר רום שירותי תעופה

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת ברוש) מיום

28.9.08 בבר"ע 2372/07, בו התקבל ערעור המשיבה על החלטות בית משפט השלום (השופטת מני-גור) מיום 19.9.07 ומיום 23.9.07 בת"א 868/05.

רקע

ב.

המבקשת תבעה את המשיבות בגין חוב ארנונה. להגנתן טענו המשיבות, בין היתר, כי רשות שדות התעופה, כבעלת זכויות החכירה בנכס, היא שאמורה לשלם את מסי הארנונה.

ג.

במסגרת ההליכים בבית משפט השלום, המצויים עתה בשלבים מתקדמים, הגישו המשיבות בקשות חוזרות ונשנות למחיקת התביעה ולגילוי מסמכים וכן בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (בר"ע 2975/06) על דחיית בקשתן לגילוי מסמכים. בבקשה נשוא ענייננו, ביקשו המשיבות גילוי מסמכים הקשורים לטענה בדבר חבות רשות שדות התעופה בתשלום הארנונה. ביום 19.9.07 דחה בית משפט השלום את הבקשה וקבע, כי אין מקום לצוים נוספים בתיק. בקשה לעיון מחדש, ועמה בקשה לגילוי מסמכים נוספים נדחתה ביום 23.9.07. בין היתר נקבע שהמבקשת עמדה בהמצאת הפרוטוקולים הדרושים ושאין מקום לעכב עוד את הגשת התצהירים.

ד.

על דחיית בקשותיהן הגישו המשיבות בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בה נטען, כי המבקשת נמנעה במכוון מלגלות מסמכים המצויים בחזקתה ועשויים לסתור את גרסתה, וכי החלטת בית המשפט עומדת בניגוד להלכות בדבר גילוי מסמכים, ובניגוד להוראת תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המעניקה לבעל דין את הזכות לבקש מסמכים שאוזכרו על ידי יריבו, בכל עת.

ה.

בפסק דינו מיום 28.9.08 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה. נקבע, כי אמנם "אין מקום להיעתר לבקשה " שכן בין הצדדים נוהלו הליכים ממושכים של גילויי מסמכים, אך על מנת לסיים את הויכוח בין בעלי הדין, שהתנהלותם "לא רק שאיננה מפשטת את הדיון אלא מסבכת אותו וגורמת לסחבת מיותרת", ציוה בית המשפט על גילוי המסמכים המבוקשים. הודגש, כי פסק הדין בא לסיים את המחלוקת בעניין גילוי המסמכים בין בעלי הדין, המצויים כבר בשלב שמיעת העדויות בתיק, אחת ולתמיד.

ו.

מכאן הבקשה הנוכחית, המפורטת ביותר, בקשת רשות הערעור שבפנינו, בה נטען, כי טעה בית המשפט קמא בצוותו על גילוי המסמכים המבוקשים. נטען, כי המסמכים המבוקשים לא נזכרו בכתבי הטענות או בתצהיריה של המבקשת, כך שאין מתקיים התנאי בתקנה 114 לתקנות, ו כי המשיבות לא הגישו דרישה מקדימה בכתב לקבלת המסמכים כנדרש. גם תקנה 117 לתקנות אינה חלה אליבא דמבקשת, שכן המשיבות לא צרפו תצהיר מטעמן המונה את המסמכים טעוני הגילוי. מוסיפה המבקשת וטוענת, כי קבלת הבקשה, אשר הוגשה באיחור ניכר, יוצרת מצב אנומלי בו הליך מקדמי לגילוי מסמכים נמשך לאחר שהחלו הוכחות, ומבלי שהמשיבות ביקשו עיכוב החלטה בדבר הגשת תצהירים או דחיית דיון ההוכחות. כן נטען, כי המשיבות לא הסבירו מדוע המסמכים נדרשים ורלבנטיים להגנתן, וכי חלקם עוסקים בנושאים שאינם בסמכותו של בית משפט השלום הדן בתיק אזרחי. לבסוף נטען, כי החלטת בית המשפט לגלות "תכתובת" אינה ניתנת לביצוע, שכן זהו מונח רחב מני ים שיגרור בקשות נוספות לגילוי מסמכים מצד המשיבות, "ללא סוף".

דיון

ז.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה, שאינה באה בקהל המקרים בהם נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128), וזאת גם אם שינתה ערכאת הערעור מהחלטותיה של הערכאה הראשונה, כפי שאירע כאן (ראו לעניין הגדרת "גלגול שלישי" בש"א 4511/05 עירית בת ים נ' גני יפית (לא פורסם, )17.7.05). עניינה של הבקשה במהותו תחום בדל"ת אמותיהם של הצדדים ולא נמצא בה פן עקרוני או ציבורי החורג מכך. לזכותה של המבקשת ייאמר, כי גם לא ניסתה לקשור לבקשתה כתרים כאמור.

ח.

זאת ועוד, ערכאת הערעור לא תתערב ככלל - בודאי בגלגול שלישי - בהחלטות פרוצדורליות כגון דא, הנתונות ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אף אם סבורה ערכאת הערעור שראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206, 211-210; רע"א 1128/06 מפעל הפיס נ' גולן (לא פורסם, 2.7.06)). המקרה דנא גם אינו בא בגדרי החריגים לעיקרון זה, שכן ההחלטה הנדונה אינה נוגדת את הדין ואינה גורמת, ואף לא נטען שהיא גורמת, לעיוות-דין, אף אם יש בה - כנטען - הכבדה פרקטית על המבקשת. ועוד ראו ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד (מה' 2, תשס"ח-2008) , בעמ' 214:

"נטיית בית המשפט העליון שלא להיעתר לבקשת רשות לערער בגלגול שלישי תהיה חזקה ביתר-שאת כשהבקשה סבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור לאחר נטילת רשות על 'החלטה אחרת' של בית משפט השלום. כאן השיקול שבית-משפט השלום טרם סיים את מלאכתו ומדובר בפסק-דין שעדיין אינו מכריע בזכויות בעלי הדין הוא בעל חשיבות רבה ומקטין את הסיכוי שבית המשפט ייעתר לבקשה." (ראו גם האסמכתאות דשם).

ט.

אין מקום להיעתר לבקשה ולוא מסיבות אלה בלבד. למעלה מן הצורך אוסיף, כי מהכרעת בית המשפט המחוזי עולה בעליל, שנלאה מן ההתדיינות הפרוצדורלית - שהתיק עם המסמכים שלפני מעיד עליה כמאה עדים; ואף שלא היה משוכנע בצורך להיעתר לבקשות שלפניו נוכח ריבוי ההליכים של גילוי מסמכים, עשה כן רק על מנת לסיים את הויכוח שבין בעלי הדין בעניין המסמכים. על הדגשה זו חזר בית המשפט לא פחות משלוש פעמים בפסק דינו המשתרע על עמוד וחצי. ואכן, הליכים מייגעים אלה לא באו אל קיצם גם כאשר בעלי הדין כבר מצויים בשלב ההוכחות. משלא נתבקשה על-ידי תשובה כדי לא להכביר הוצאות, אסתפק באמירה, העולה גם מן השיטין ובין השיטין של פסק הדין, כי אף ניתן היה להחליט אחרת, אך בית המשפט הלך צעד נוסף לכיוון המשיבים על מנת להביא בנושא הגילוי "סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו", כאמור בתפילת מוסף לראש חודש. מטעם זה הורה בית המשפט על גילוי מסמכים, ואין מקום להתערבות נוספת.

י.

אוסיף, כי הליכי גילוי - בדומה לשאלונים - עשויים לעורר שאלות שונות של איזון בין הצורך לחשיפת האמת ועשיית צדק - לצורך ביעילות. ראו רע"א 3068/08 סונול ישראל נ' ליזרוביץ (לא פורסם), 20.8.08; דברים שנאמרו שם בפרטות ואסמכתאות מלומדים שהובאו יפה כוחם גם כאן. מכל מקום, בסופו של יום תפקידו של בית המשפט לאזן ולהניע את עגלת המשפט. כדי שלא יימשך עד אין קץ, ויש להניח ולקוות כי כך ייעשה גם כאן.

י"א.

סוף דבר, אין בידי להיעתר לבקשה.