רע"א 600/14 מהנא עאטף נ. עאידה ג'מיל משיעל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא י' גריל והשופטות י' וילנר וב' טאובר ) מיום 25.12.13 בע"א 3763-05-13, בגדרו התקבל ערעור המשיבה 1 על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (השופט ג' נאסר ) מיום 27.2.13 בת"א 4645/07. בית משפט השלום קבע, כי הסכם פשרה בין הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 5.10.99, במסגרת ת"א 3424/98 בטל.

רקע עובדתי והליכים קודמים

ב.

המבקש היה הבעלים הרשום (במושע) של 1,850 מ"ר מזכויות המקרקעין שבחלקה 35 בגוש 10318 בשפרעם (להלן המגרש בחלקה 35 ). המשיבה 1 היתה הבעלים הרשום של 1,000 מ"ר מזכויות המקרקעין שבחלקה 33 בגוש 10286 בשפרעם (להלן מגרש בחלקה 33 ). המשיב 2 הוא אחיו של המבקש; בשנת 1998 הגישה המשיבה 1 לבית משפט השלום בעכו תביעה לסילוק ידו של המשיב 2 משטח המגרש שבחלקה 33 (ת"א 3424/98, בפני השופטת ח' לפין-הראל ). סופה של תביעה זו בהסכם פשרה, עליו חתומים הצדדים ובאי כוחם, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 5.10.99.

ג.

אלה עיקריו של הסכם הפשרה הרלבנטיים לעניינו: המשיבה 1 ויתרה על זכויותיה במגרש שבחלקה 33 לטובת המשיב 2, וזאת, בתמורה לקבלת זכויות המבקש במגרש שבחלקה 35 (סעיפים 1 ו-2); המשיבה 1 התחייבה לשאת בתשלום מס השבח ומס הרכישה בגין העברת זכויות המבקש במגרש שבחלקה 35 על שמה, והמשיב 2 התחייב לשאת בתשלומים שכנגד בגין העברת זכויותיה של המשיבה 1 במגרש שבחלקה 33 על שמו (סעיף 3); המשיב 2 התחייב לקבל את הסכמתו של המבקש להעברת זכויותיו במגרש שבחלקה 35 על שמה של המשיבה 1 (סעיף 6). יודגש, כי הצדדים הסכימו, כי במקרה שהמבקש יסרב לחתום על אסמכתא שתאפשר את העברת הרישום על שמה של המשיבה 1 (סעיף 7), או אם המשיב 2 לא יצליח להשיג אישורם והסכמתם של המבקש ו"רישום מערכות מידע בע"מ" (שנטען שגם לה בעלות בחלקה) לתכניות החלוקה,

"...כי אז לא יהיה להסכם זה כל תוקף..." (סעיף 8). עם זאת, בסעיף 9 צוין, כי "מיד עם חתימת הסכם זה תהיה התובעת (המשיבה 1 – א"ר) זכאית לתפוס חזקה בחלקה 35 שבגוש 10318 וכן תהיה זכאית להגיש לועדת התכנון והבניה תכניות בניה לשם קבלת היתר בניה וכן להקים על חלקה בחלקה 35 הנ"ל כל מבנה שהיא מבקשת להקים אותו וזאת גם אם עדיין לא נרשמה הבעלות בטאבו...". עוד יצוין, כי לפי סעיף 13 ככל שההסכם לא יקוים רשאים הצדדים לבקש את ביטולו בבית המשפט, ולהמשיך את ההתדיינות בתיק. ועוד יוזכר – עניין חשוב – כי המבקש חתם גם הוא על ההסכם, אף שפורמלית לא היה צד לו.

ד.

ביום 12.11.07 הוגש כתב תביעה מטעם המבקש, לפיו התבקש בית משפט השלום להצהיר על בטלות הסכם הפשרה. ביום 27.2.13 קיבל בית משפט השלום, בפסק דין מפורט את תובענת המבקש. הוטעם, כי אף שהמבקש לא היה צד להליך בת"א 3424/98 במסגרתו נחתם הסכם הפשרה, רשאי הוא לנקוט בהליך משפטי נגד המשיבים למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות ההסכם. זאת, נוכח העובדה שעסקת החליפין חייבה את הסכמתו של המבקש לוותר על זכויותיו במגרש בחלקה 35 לטובת המשיבה 1, כך שהיוה נדבך מרכזי בעסקת החליפין נשוא ההסכם, שעליו הוא אף חתום, כאמור. עוד הוטעם, כי בהתבסס על האמור בסעיפים 7 ו-8 להסכם "ניתן להסיק כי הצדדים קבעו בהסכם תנאים מיוחדים אשר מהוים את ליבת עסקת החליפין, ואשר קיומם מהוה תנאי לתוקפו של ההסכם. בהתאם לסעיף 27(א) לחוק החוזים כאמור מוגדרים תנאים אלה כתנאים מתלים , אשר תוקפו של ההסכם מותנה ותלוי בהתקיימותם. חשוב להדגיש כי מאחר והתנאים בסעיפים הנ"ל נוסחו כתנאים חלופיים ולא כתנאים מצטברים הרי שדי באי קיום תנאי אחד מביניהם על מנת שההסכם לא יכנס לתוקפו" (פסקה 21, הדגשה במקור). נפסק, כי התנאי בסעיף 7 להסכם לא התקיים, וכי אין לראות בחתימת המבקש על ההסכם הסכמה מראש לעסקת החליפין. כן נקבע, כי החלטת השופטת ח' לפין-הראל מיום 5.10.99, על גבי העמוד הרביעי להסכם, היא חלק בלתי נפרד הן מההסכם והן מפסק הדין; החלטה זו עניינה הצעה לתחום בזמן את מילוי התחייבויותיו של המשיב 2 וכן הדגשה שהמשיבה 1 לא תהיה רשאית לפעול לפי סעיף 9 להסכם ללא תכנית חלוקה מאושרת כדין. עוד נקבע, כי משלא קיבלו הצדדים את ההצעה לתחום בזמן את ההתחייבויות חל סעיף 29 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, לפיו משחלף הזמן הסביר ממועד כריתת ההסכם להתקיימותו של תנאי מתלה, מתבטל ההסכם. בית משפט השלום ציין כשיקול במסגרת ההכרעה לביטול ההסכם את שינוי הנסיבות מאז נחתם, בין היתר, במכירת זכויות המבקש לצדדים שלישיים בחלוף כשש שנים ממועד מתן פסק הדין. לפיכך, ניתן פסק דין הצהרתי כמבוקש.

ה.

על פסק דין זה הגישה המשיבה 1 ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

ו.

בית המשפט המחוזי קיבל ביום 25.12.13, בפסק דין מפורט אף הוא, את ערעור המשיבה 1. צוין, כי השאלה אם הוראה חוזית מסוימת כוללת התחייבות או תנאי, היא שאלה של פרשנות כוונת הצדדים, כקבוע בסעיף 25 לחוק החוזים, דהיינו, היא נחתכת על פי אומד דעת הצדדים המשתמעת מן החוזה ומן הנסיבות. הוטעם, כי חתימתו של המבקש על ההסכם "מקיימת למעשה את התנאים שנקבעו לגביו בהסכם, לעניין הסכמתו" (פסקה ל"ג), וכן כי סעיף 9 להסכם מלמד אותנו יותר מכל על אומד דעת הצדדים וכוונתם, "לפיה מיד עם חתימתו של הסכם הפשרה, נכנס הסכם הפשרה לתוקף, כך שהדעת נותנת שהצדדים עצמם סברו והבינו שמדובר בתניה חוזית, ולא בתנאי מתלה, שכן מתן אפשרות למערערת (המשיבה 1 – א"ר) לבניית מבנה על החלקה, מהווה מעשה עשוי שאין ממנו דרך חזרה. לאור האמור דעתנו היא כי אין המדובר בתנאים מתלים כי אם בתניות חוזיות שנקבעו בהסכם הפשרה, הסכם אשר נכנס לתוקפו במועד שבו קיבל הסכם זה תוקף של פסק דין. מכאן שעצם העובדה שהתנאים, על פי הנטען, לא התקיימו, כולם או בחלקם, לא היה בה כדי להצדיק את ביטול תוקפו של ההסכם" (פסקה ל"ג). נקבע, כי לא התקיימו נסיבות שיש בהן כדי להצדיק ביטול תוקפו של ההסכם וביטולו של פסק הדין שנתן לו תוקף. בית המשפט ציין, כי מאז שנחתם ההסכם חלפו שנים ארוכות (2007-1999), במהלכן נכח המבקש בבניה שביצעה המשיבה 1 במגרש שבחלקה 35, בלא שהשיג על כך (פסקה ל"ו).

ז.

כלפי פסק דין זה הוגשה ביום 23.1.14 בקשת הערעור הנוכחית, והובאה לשולחני ביום 6.2.14.

הבקשה

ח.

בבקשה נטען, כי המקרה מצדיק גלגול שיפוטי שלישי, הן לקבלת פתרון צודק והן נוכח חשיבותן המשפטית של ההכרעות במקרה דנן, והשלכותיהן הקנייניות על כלל בעלי הזכויות במקרקעין; לא פורטה טענת חשיבות כללית לאמיתה. לגופו של עניין העלה המבקש טענות רבות. בין היתר, טען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי משלא ראה באמור בהחלטת השופטת ח' לפין-הראל , באשר לצורך בתכנית חלוקה מאושרת כדין על מנת לפעול בהתאם לסעיף 9 להסכם, חלק בלתי נפרד מן ההסכם ופסק הדין, ובכך תנאי מתלה ולא תניה חוזית. כן נטען, כי ההסכם הותנה באישורה של חברת רישום מערכות מידע בע"מ, שהיא צד ג' להסכם, לתכנית החלוקה; חזקה איפוא שקבלת הסכמתה היא תנאי מתלה לפי סעיף 27(ב) לחוק החוזים. לחלופין טען המבקש, כי המשיבה 1 הפרה את ההסכם הפרה יסודית המזכה אותו בביטול ההסכם ובמניעת אכיפתו; נטען אף נגד החיוב בהוצאות.

הכרעה

ט.

לאחר העיון בבקשה, בפסקי דינם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, וכן בהסכם הפשרה, אין בידי להיעתר למבוקש. כלל ידוע הוא, כי רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת ככלל במקרים המעוררים שאלה חוקתית, ציבורית או משפטית, החורגת מעניינם הישיר של בעלי הדין ( ראו ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009)). זאת, גם אם הגיעה ערכאת הערעור לתוצאה הפוכה מזו של הערכאה הדיונית (רע"א 9243 /08 מועצה מקומית כפר שמריהו נ' חב' אויר רום שירותי תעופה , פסקה ז' (2008)), כפי שאירע במקרה הנוכחי; לא מצאתי בתיק זה שאלות משפטיות שמעבר למחלוקת הצדדים, ועניינה של ה בקשה במהותו תחום בדל"ת אמותיהם, במערכת העובדות והנסיבות הקונקרטית, ללא שאלה עקרונית או כללית החורגת מכך.

אמנם, ניתן לשקול מתן רשות ערעור אף אם ראה בית המשפט, כי מן הצדק לעשות כן, או על מנת למנוע עיוות דין (ראו רע"א 4372/12 פלוני נ' קצין התגמולים – משרד הבטחון , פסקה י"ב (2012)), כנטען בבקשה. ואולם, כך נעשה במקרים חריגים ונדירים (ראו רע"א 4827/12 חיות נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (2012)), ומקרה זה אינו בא בגדריהם, הן במהותו הבסיסית הן בפרטיו.

י.

ואכן, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המפתח להכרעה בענייננו מצוי באומד דעת הצדדים באשר לאופיין של ההוראות החוזיות הרלבנטיות בהסכם הפשרה שלפנינו כתניות חוזיות ולא תנאים מתלים. אומר כבר כאן, כי בעיני מטות את הכף חתימתו של המבקש על ההסכם הגם שלא היה צד פורמלי לו, והאפשרות המיידית שניתנה למשיבה להיכנס לקרקע; זאת, מבלי שאקל ראש בטעמיו של בית משפט השלום.

יא.

על סוגית התנאי המתלה המעוגן בסעיפים 29-27 לחוק החוזים עמדה חברתי השופטת א' חיות בפסקה 7 בע"א 4445/10 ישיבה וכולל אבן חיים נ' חברת צמרות המושבה יזום והשקעות בע"מ (2012):

"תנאי מתלה הוא תנאי המותנה בדרך כלל בהתקיימות אירוע עתידי, בלתי-ודאי שהוא חיצוני לחוזה ואינו מטיל חובה על מי מהצדדים. זאת להבדיל מתניה חוזית שהיא חיוב שאת ביצועו נוטל על עצמו אחד הצדדים לחוזה (ראו: ע"א 8561/03 חלקה 21 בגוש 6286 בע"מ נ' עיריית ראשון לציון , פ"ד נט(3) 398, 405 (2004); ע"א 7398/00 נחמן גולדברג, עו"ד – כונס נכסים נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בתל-אביב-יפו , פ"ד נז(6) 730, 743-742 (2003) (להלן: עניין גולדברג ); גבריאלה שלו דיני חוזים

330-329 (מהדורה שניה, 2003) (להלן: שלו )). תנאי מתלה שלא התקיים מפקיע את החוזה מאליו כאמור בסעיף 29 לחוק החוזים אשר צוטט לעיל, בלא שמוטלת בשל כך אחריות על מי מן הצדדים לחוזה כלפי רעהו. לעומת זאת, אי-קיום של תניה שאינה מסווגת כתנאי מתלה מהווה הפרת חוזה מצד מי שהתחייב לבצעה על כל הנובע מכך לפי הוראות החוזה והדין (ראו: דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג' 46-45 (2003) (להלן: פרידמן וכהן ); ע"א 2836/90 בצר נ' צילביץ , פ"ד מו(5) 184, 193-192 (1992)). השאלה אם מדובר בתנאי מתלה או בהתחייבות חוזית "רגילה" של מי מהצדדים לחוזה, נבחנת בכל מקרה לגופו. על מנת שתנאי ייחשב כתנאי מתלה אין הכרח לתלות עליו "שלט" מפורש המגדיר אותו ככזה בחוזה. המסקנה כי בפנינו תנאי מתלה יכול שתוסק מהתחקות אחר אומד דעת הצדדים כפי שהיא משתקפת מתוך תנאי החוזה במכלול ומן הנסיבות האופפות את כריתתו (ע"א 6018/03 אוליאר נ' מסא א.א. ייזום וניהול נכסים בע"מ , פסקאות 16-15 ([פורסם בנבו], 21.1.2007) (להלן: עניין אוליאר); גבריאלה שלו דיני חוזים - החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 476-475 (2005); ע"א 464/81 מפעלי ברוך שמיר חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' הוך , פ"ד לז(3) 393, 399, 415 (1983); ע"א 4075/06 גליקמן נ' איזביצקי , פסקה 7 ([פורסם בנבו], 18.2.2010) (להלן: עניין גליקמן ); עניין גולדברג , עמ' 743; שלו, 336))".

יב.

סבורני, כי בנידון דידן עסקינן בחיובים חוזיים, אף אם צופי פני עתיד הם, חיובים שנטלו על עצמם הצדדים להסכם הפשרה. זאת, כעולה מאומד דעת הצדדים, ומן הטעמים שמנה בית המשפט המחוזי. כאמור, לחתימתו של המבקש על ההסכם משקל באשר לחיובים הקשורים בו, כמו גם לאמור בסעיף 9 להסכם, המאפשר למשיבה 1 לפעול ללא דיחוי לתפיסת חזקה בחלקה שבמגרש 35 ולבנות כחפץ ליבה, בטרם נרשמו זכויותיה בלשכת רישום המקרקעין. הוראה זו מלמדת על כוונת הצדדים כי ההסכם ייכנס לתוקף ללא דיחוי, בחינת "אור ירוק" למשיבה 1 לפעול באופן שאין ממנו דרך של ממש חזרה. הדברים נכונים חרף האמור בהחלטת השופטת ח' לפין-הראל על גבי ההסכם, שלא בא לכלל מימוש. המשיבה 1 החלה בבניה בסמוך למועד חתימת הסכם הפשרה, בידיעת המבקש, וזה בחר שלא לנקוף אצבע שנים ארוכות ולהביע בהליך מתאים את מורת רוחו הנטענת מן הנעשה. ועל כל אלה, הצדדים רקחו, כך יש לומר, תבשיל מורכב וקשה לעיכול, ופסק הדין – כך או כך – מותיר שאלות לא פתורות לעת הזאת, בחינת "אוי לי מיוצרי" (המשיבה 1) ו"אוי לי מיצרי" (צדדים שלישיים כנטען). אפשר רק לאחל שיימצאו פתרונות סבירים בהמשך.

יג.

ונזכור. ביטול הסכם פשרה אינו מעין "תכנית כבקשתך"; ולא במהרה יבוטל הסכם כזה. ערך רב נודע לסופיותן של פשרות, וגם לכך יש ליתן משקל; ראו לשיקולים א' בן-נון וט' חבקין, הערעור האזרחי (מה' 3, תשע"ג-2012), 512 והאסמכתאות שם.

יד.

סוף דבר, אינני רואה איפוא להיעתר לבקשה.