בע"מ 1234-24 בע"מ 1234-24

1.בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 18.1.2024, בעמ"ש 45472-04-23 (סגנית הנשיא ת' בזק רפפורט, והשופטים ש' רנר, ו-א' סלע) שבגדרו התקבל ערעור המשיב על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מיום 14.2.2023, בתמ"ש 65462-01-22 (השופטת ה' גלבוע) שבמסגרתו נדחתה על הסף תביעת המשיב לביטול פסק דין בשל זיוף.

2.לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות ללא צורך בתשובה. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקסד"א החדשות), שחלה על ההליך שלפנַי מכוחה של תקנה 44 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

3.המבקשות טוענות כי עניינן מעורר שאלה משפטית עקרונית, לגבי מתן רשות לערער מקום שבו בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה שונה מזו שאליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה. דא עקא, פעמים רבות נפסק כי אין בכך כדי להצדיק מתן רשות לערער; הן לפני כניסתן לתוקף של תקסד"א החדשות, הן לאחר כניסתן לתוקף (ראו למשל: בע"מ 7784/21 פלוני נ' פלונית, והאסמכתא שם (16.11.2021); בע"מ 5724/23 פלוני נ' פלוני, והאסמכתאות שם (29.11.2023)).

4.המבקשות מוסיפות וטוענות, כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי "משנה את ההלכות ביחס לבקשה לקיים 'משפט חוזר אזרחי'". ברם, עיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, מלמד כי לא נקבעה בו כל הלכה. בית המשפט המחוזי אך יישם את ההלכה שנקבעה זה מכבר בבית משפט זה, על נסיבות המקרה הקונקרטי. אף אם אניח לטובת המבקשות, כי אכן נפלה טעות באופן שבו יישם בית המשפט המחוזי את ההלכה הנוהגת, אין בכך כדי להועיל למבקשות. "כידוע, אין די בטעות של ערכאת הערעור, כדי להצדיק דיון ב'גלגול שלישי'. יפים לעניין זה דברי הנשיא י' זוסמן [...] 'ואין אני עוסק בשאלה אם צדק בית המשפט המחוזי אם לאו. ואם תאמר כי בית המשפט המחוזי שגה, אף אני אשיב לך שכבר היו דברים מעולם, ואף בית משפט זה טעה, לאמור ריבוי הערכאות איננו מבטיח בעצמו עשיית הצדק'" (רע"א 4657/21 כהן נ' משה"ב חברה לבניין ופיתוח בע"מ, פסקה 57 (3.8.2022)).

5.אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.