בע"מ 1549/07 פלוני נ. פקידת סעד מחוזי - גב' גואנה מיימודס

1.

בהמשך להחלטתנו מיום 26.4.07, נתקבלה הודעת עידכון מטעם המדינה. מהודעה זו עולה כי, על פי החלטת בית המשפט, נעשתה פנייה לציבור באמצעי תקשורת שונים בדבר הצורך לאתר בדחיפות משפחה אשר תתאים ותרצה לקבל לרשותה את שתי הבנות, בכוונה לאמצן. יש לציין, כי הפרסום נעשה בצורה נרחבת הן בתקשורת הכתובה והן באמצעות הרדיו והטלויזיה.

2.

תוצאות הפרסום אמנם הביאו עימן פניות שונות, אולם בסופו של דבר לא נמצאה מקרב הפונים משפחה מתאימה אשר הביעה היענות ונכונות לקחת לרשותה את שתי הבנות. עם זאת, מקרב קבוצת הכנה להורות מאמצת נמצאה משפחה (להלן – "המשפחה") אשר הביעה נכונות לקבל את שתי הבנות לטיפולה במסגרת סעיף 12(ג) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן – "החוק").

3.

השירות למען הילד והמדינה בקשו את אישור בית המשפט להעברת שתי הבנות למשפחה זו במסגרת הליך חירום על פי סעיף 12(ג) לחוק.

4.

באי כח המבקש והמשיבה 2 (ההורים) משאירים את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, אף שהם מצביעים על החשש הקיים למימוש מוצלח של ההסדר המוצע לאור לוח הזמנים הקצר שבמסגרתו אמורה העברת הבנות להתבצע, וזאת בטרם היה סיפק של ממש לבחון את התאמתה ואת מוכנותה של המשפחה לקחת את שתי הילדות לרשותה.

5.

שקלנו את מכלול היבטי הענין ובאנו לכלל מסקנה כי יש לאשר את בקשת השירות למען הילד והמדינה להעביר את הילדות לרשות המשפחה בהליך חירום על פי חוק האימוץ. מחד, אין מחלוקת כי טובתן של שתי הקטינות מחייבת את הוצאתן מהמסגרת המוסדית בהליך חירום, והעברתן בדחיפות לרשות משפחה בכוונה לאמצן. מנגד, אין גם חולק, כי בנסיבות המיוחדות של הענין, ישנה חשיבות מיוחדת להותיר את שתי הילדות – האחיות יחדיו, ולא להפריד ביניהן. המשימה למצוא משפחה אחת אשר תתאים, תוכל, ותרצה לקחת לרשותה את שתי הבנות הינה משימה קשה, במיוחד כאשר מסגרת הזמן העומדת לצורך הגשמתה היא מוגבלת ביותר, ואינה מאפשרת את השהות הטבעית הנדרשת לצורך איתור משפחה מתאימה, והכשרתה ההדרגתית למטלה המורכבת והאחראית הכרוכה בדבר.

בנסיבות הענין, ולאור האילוצים המורכבים הכרוכים בסוגיה שלפנינו, פעל השירות למען הילד כמיטב יכולתו על מנת להגשים את התכליות המשולבות הכרוכות בצורך להוציא את הילדות מהמוסד במהירות האפשרית, ולאתר משפחה בעלת פוטנציאל בר סיכוי לטפל בשתי הילדות יחדיו בכוונה לאמצן, וכל זאת בסד זמנים דוחק ביותר.

הפתרון המוצע עתה נראה כמוצא בר-סיכוי, גם אם בשל אילוצי הזמן והדחיפות לא

היתה שהות להאריך בהכשרה המוקדמת של המשפחה ולפעול במימוש התכנית ביתר הדרגתיות.

בנתונים המיוחדים של המקרה, ובאיזון ראוי של הצרכים, האילוצים, והתנאים הקיימים, ומתוך ראיית טובת הילדות כשיקול-על, אנו מקבלים את בקשת המדינה והשירות למען הילד, בתורת פתרון ראוי לצורך שנוצר. נקווה כי המסלול שנבחר יצלח, ויסב רק טובה לילדות ולמשפחה.

6.

אנו מאשרים, איפוא, את העברת שתי הבנות יחדיו למשפחה במסגרת הליך חירום על פי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ, וזאת מכח הסכמתה לקבל את הילדות בביתה בכוונה לאמצן.