פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
1610/06
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי
בירושלים בתיק ע"מ 616/04
שניתן ביום 17.1.06 על-ידי
כבוד השופטת בן עמי
בשם המבקשים: עו"ד גורפמן
טטיאנה
בשם המשיב: עו"ד יורם
רם
החלטה
א.זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת בן עמי) מיום 17.1.06 בע"מ 616/04, אשר קיבל את ערעור המשיב על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט גרינברגר) מיום 22.7.04 בתמ"ש 8631/99, בעניין מזונות המבקשים.
ב.המשיב ואם המבקשים נישאו זה לזו בשנת 1992. נולדו להם שני ילדים, הם המבקשים. הנישואין לא צלחו ובני הזוג התגרשו בשנת 2000. עובר לגירושין נערך הסכם גירושין בין השניים, בו נקבע בין היתר, כי האב ישלם את מזונותיהם של המבקשים בסך 4,000 ש"ח לחודש. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין ביום 5.4.00.
המשיב פנה לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה להפחתת שיעור המזונות, מן הטעם שחלה ירידה בהכנסותיו ובמצבו הבריאותי, כן נטען כי קיימת ירידה בהוצאות המבקשים ועליה בהכנסות האם. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, שכן לא מצא כי הוכח שינוי מהותי בנסיבות, באף לא אחד מהפרמטרים לגביהם טען המשיב, המצדיק בחינה מחודשת של נושא המזונות.
ג.המשיב עירער לבית המשפט המחוזי. ערעורו נתקבל. בית המשפט יסד הכרעתו על הרצאת הפרטים שהוגשה לבית הדין הרבני סמוך למועד הגירושין, בה הוצהר כי הכנסתו של המשיב מגיעה לכדי 4,500 ש"ח, על כך שאם המבקשים חתמה על "הסכם זמני" להפחתת המזונות ל 2,000 ש"ח בחודש, ועל אי התייחסות בית המשפט לענייני משפחה להכנסותיה של האם, המגיעות כנמסר כדי כפליים מהכנסות המשיב. נוכח כל אלה סבר בית המשפט המחוזי כי יש מקום להפחית את שעור המזונות ולהעמידם על סך של 3,000 ש"ח לחודש.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפנינו.
ג.טענתם המרכזית של המבקשים היא, כי לא היה מקום להתערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאים עובדתיים של בית המשפט לענייני משפחה. עוד נטען כי יש בפסק הדין לפגוע בפרקטיקה של עריכת הסכמי גירושין, וכי המשיב לא היה מתחייב בתשלום 4,000 ש"ח מזונות אילו היה חסר אפשרות לשלמם. ביחס ל"הסכם הזמני" הנזכר נטען, כי הסכמת אם המבקשים היתה למשך שלושה חודשים בלבד, והדבר אינו רלבנטי כלל לתביעת המשיב.
ד.אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת רק בעניין שחשיבותו המשפטית חורגת ממחלוקת הצדדים לשאלה משפטית או ציבורית רחבה יותר (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128, מפי מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר). עניינה של סוגיה זו שלפנינו, שיעור המזונות שעל המשיב לשלם, תלוי בנסיבות כל מקרה, ואין מקום להתערבות בו בגלגול שלישי. אוסיף, כי פסיקת מזונות היא מתחומי המשפט שאין בהם סופיות, ובשינוי נסיבות ניתן לעתור לשינוי בהם; ראו ע"א 135/80 בכור נ' בכור , פ"ד לו(2) 358, 360 (הנשיא לנדוי).
הדברים נאמרים, כמובן, בלא הבעת דעה לעיצומו של גובה המזונות.
ה.כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה
היום, ח' בניסן תשס"ו (6.4.06).
ש ו
פ ט