בע"מ 2952/06 פלוני נ. פלוני

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 16.3.06 (השופטת לבהר שרון) בתיק ע"מ 1205/05, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מיום 2.5.05 (השופט שוחט) בתיק תמ"ש 31830/04.

ב.(1) המבקש והמשיבה 1 נישאו ביום 17.8.00. יחסיהם עלו על שרטון, וביום 11.3.04 נפרדו. בשנת 2004 הגישה המשיבה 1 לבית המשפט לענייני משפחה תביעה למזונותיה ולמזונות בתם הקטינה (המשיבה 2). בישיבת בית המשפט ביום 16.1.05 נקבע, בהסכמת הצדדים, כי סוגיית מזונות המשיבה 1 נמצאת בסמכות בית הדין הרבני, ולפיכך תידון רק התביעה למזונות המשיבה 2, וזאת על דרך של סיכומים בכתב. ביום 2.5.05 קיבל בית המשפט את התביעה והעמיד את מזונות הקטינה על סך 2,400 ש"ח לחודש. בית המשפט קבע כי בכתב התביעה ובסיכומי התובעת (המשיבה 1) לא הופרדו מזונות המשיבה 1 ומזונות המשיבה 2, ולפיכך "יידרש בית המשפט בעצמו לצרכי הקטינה תוך בחינת המסמכים שצורפו לסיכומי התובעות" (עמ' 2). בית המשפט סקר את פירוט הוצאות המשיבה 2 אחת לאחת, והעמידן כאמור על סך 2,400 ₪; הוא דחה את טענת המשיבה 1 ביחס לגובה השתכרות המבקש, וקבע כי הכנסותיו עומדות על סך 5,000 ש"ח.

(2) ערעור שהגיש המבקש על גובה המזונות נדחה בבית המשפט המחוזי ביום 16.3.06. נקבע כי גובה המזונות שנפסקו "בנסיבות העניין הוא סביר ביותר, ואף על הצד הנמוך . פסיקתו של בית-משפט קמא הייתה סבירה ונכונה הן בהיבט העובדתי, והן בהיבט המשפטי" (עמ' 2, ההדגשה הוספה - א"ר). כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפנינו.

ג.בבקשה נטען כי בתי המשפט קמא שגו בכך שלא התחשבו בהכנסתו הנמוכה של המבקש, ובהכנסות המשיבה 1. נטען כי "עקרון הוא, כי בהערכת מזונות שעל אב לשלם לילדיו יש לקחת בחשבון את צרכי הילדים, וכן את גובה הכנסת האב ויכולתו הכלכלית. ממילא, נלקחת בחשבון בהקשר זה גם יכולתה הכלכלית של האם שבמשמורתה מוחזקים הילדים (בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה (לא פורסם) (השופטת פרוקצ'יה)). "פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים, וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות" (בע"מ 2433/04 ג' צ' נ' ד' צ' (טרם פורסם) (השופטת פרוקצ'יה)). עוד נטען כי הסכומים שנפסקו מופרזים, בין היתר בשל מעבר צפוי למערכת חינוך חינם.

ד.לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. בידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית החורגת מתחומם של הצדדים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר). פסיקת מזונות היא בעיקרה שאלה עובדתית, הכרוכה בבירור העובדות, לרבות הכנסות שני ההורים. שאלות אלה, מטבען, תלויות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ואין הן מצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (בע"מ 5228/06 פלוני נ' פלונית (טרם פורסם); בע"מ 1610/06 פלוני נ' פלוני (טרם פורסם)). גם אם יש חריגים לכך (ראו בע"מ 2433/04 הנזכר), לא ראיתי מקרה זה כהולם דיון בגלגול נוסף. ביחס לטענות בדבר ההתחשבות בהכנסות ההורים, המדובר בשאלה עובדתית: שני הצדדים טענו טענות שונות בדבר הכנסותיהם (בסעיף 63 לכתב התביעה טוענת המשיבה 1 ביחס להכנסות המבקש; בסעיף 24 לכתב ההגנה טוען המבקש ביחס להכנסות המשיבה 1), וחזקה על בתי המשפט הקודמים ששקלו ואיזנו כראוי בין יכולות ההורים לצרכי הקטינה. ביחס לטענות בדבר גובה הוצאותיה של הקטינה, אזכיר את קביעת בית המשפט המחוזי כי אלה נקבעו על הצד הנמוך, והדברים מסתברים גם מקריאת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. לא למותר לציין כי אם אכן - כנטען בבקשה - צפויה ירידה בהוצאות החינוך, יוכל המבקש לפנות לבית המשפט, בבוא העת, בבקשה לשינוי בסכום המזונות, אך כמובן איני מביע כל דעה בעניין זה לגופו. זאת, שכן כידוע פסיקת מזונות היא מתחומי המשפט שאין בהם סופיות, ובשינוי נסיבות ניתן לעתור לשינוי בהם בתנאים מסוימים (ראו ע"א 363/81 יואכים (יהויכין) פייגה נ' רועי ברנרד פייגה , פ"ד לו(3) 188-187 – ממלא מקום הנשיא (כתארו אז) שמגר).

ה.לא אוכל להיעתר לבקשה.