בע"מ 2005/10 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט סובל) מיום 1.2.10 בתיק בר"ע 1084/09, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (השופט גרינברגר) מיום 9.9.09 בתיק בש"א 53233/09. עניינה של הבקשה מינוי המשיב 1 (להלן המשיב ) למנהל עיזבון.

רקע והליכים קודמים

ב.

המשיב התמנה כמנהל מיוחד בפשיטת רגל לנכסי המשיב 7. ביום 31.3.09 הגיש המשיב בקשה להתמנות למנהל עזבונה של אמם המנוחה של המבקשת והמשיבים 8-3 - וזאת, על מנת לפעול למימוש חלקו של משיב 7 בדירת האם המנוחה לטובת נושיו. בית המשפט נעתר לבקשה. ביום 6.5.09 הגישה המבקשת בקשה לביטול המינוי, בה טענה כי המשיב הסתיר מבית המשפט את התנגדותה למינוי, לא יידע אותה לגבי מינויו ופעל "בברוטליות" כלפי היורשים והעמותה לה הושכרה הדירה. המשיב טען, כי עוד בטרם הגשת בקשת הביטול פנה מיוזמתו לבית המשפט על מנת להביא לידיעתו את התנגדות המבקשת, וכי ההתנגדות למינויו היא חלק מהתנגדות גורפת להליכי פשיטת הרגל.

ג.

ביום 9.9.09 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה. בין היתר נקבע, כי אף שנפל פגם בהתנהלות המשיב – לעניין ההודעה על ההתנגדות, אין בכך כדי לחייב את ביטול המינוי. הוזכר, כי המשיב ביקש לתקן את הטעות מיוזמתו, כי לא נשמעו טענות קונקרטית נגד מינוי המשיב, וכי התנגדות המבקשת נובעת מהתנגדות כללית להליכי פשיטת הרגל. עוד הוזכר, כי באת כוח היועץ המשפטי לממשלה תמכה בעמדת המשיב; ואף שמתחילה סברה, כי נוכח מערכת היחסים העכורה יש לשקול מינוי מנהל עזבון אחר, החליטה לבסוף, כי יהיה בכך משום מתן פרס להתנהלותה "חסרת הפרופורציות" של משפחת המבקשת. ולבסוף, נאמר כי בנסיבות הקשות של התיק, המשיב הוא היחיד אשר מרכז בידו את המידע הנדרש הן להליך ניהול העיזבון והן להליך פשיטת הרגל, והתנגדות המשפחה להליך האחרון מכריעה את הכף לטובת השארת המינוי על כנו.

ד.

בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי התייחסה המבקשת לשני פגמים שנפלו בבקשת המינוי שהגיש המשיב לבית המשפט לענייני משפחה: (1) הסתרת התנגדותה; (2) אמירה לפיה בא כוח היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי יש למנות את המשיב כמנהל עיזבון - שעה שלמעשה העמדה המדויקת היא תמיכה במינוי מנהל עיזבון כלשהו. נטען, כי התנהלות זו אינה מאפשרת למנות את המשיב לשליח בית המשפט. ביום 1.2.10 דחה בית המשפט את הבקשה בלא שנתבקשה תגובה. ראשית נקבע, כי המבקשת לא הוכיחה את הטענה לפיה הגיש המשיב תצהיר שקרי, שכן יתכן והתצהיר נחתם לפני שהתנגדותה הגיעה לידו. עוד נקבע, כי אמנם נפל "מחדל של ממש" בהתנהלות המשיב, אך בית המשפט למשפחה איזן בינו לבין:

"נתוניו הקונקרטיים של התיק, לרבות: עמדת היועץ המשפטי לממשלה; המשימה המוטלת על מנהל העיזבון לסייע לנושי החייב בתיק פשיטת הרגל ...; ההשתלחות חסרת הרסן במשיב במהלך הדיון; ומאמציה החוזרים ונשנים של משפחת המנוחה למנוע מהמשיב בכל דרך אפשרית לבצע את משימתו".

נקבע, כי הכרעת בית המשפט לענייני משפחה "אינה מופרכת ואינה נגועה בפגם המצדיק התערבות" - בפרט שעה שמדובר בהחלטה דיונית – מינוי מנהל עיזבון – שאינה "חורצת לגופן של זכויות וחובות". ולבסוף, נקבע כי הטענה לגבי אופן הצגתה של עמדת היועץ המשפטי לממשלה בבקשת המינוי לא הועלתה בפני בית המשפט לענייני משפחה - וממילא "לא ניתן לתקוף את החלטת בית המשפט קמא באמצעות טענה זו".

ה.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית. בין היתר נטען, כי התנהלות המשיב מחייבת את ביטול המינוי - הן משום שאין למנות אדם שנפלו פגמים בהתנהלותו ל"קצין בית המשפט", והן נוכח חוסר האמון בינו לבין היורשים, הנחוץ בניהול העיזבון. נטען, כי המשיב העלים את התנגדות המבקשת, והוטעם כי במישור העובדתי אין להלום את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה יתכן שהתצהיר נחתם בטרם נודע לו עליה. הוזכרה גם התנהלות כוחנית כלפי העמותה העוסקת בחוסים השוכרת את דירת האם המנוחה. עוד נטען, כי בקשת המשיב ליידע את בית המשפט בדבר ההתנגדות הוגשה לאחר שהמבקשת ביקשה את ביטול המינוי - ואין לראות בה משום תיקון יזום. נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בהתעלמו מהטענה בדבר אופן הצגת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ובכך שהגדיר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה כהחלטה דיונית בלבד. נטען, כי הבקשה מעוררת שאלות משפטיות חשובות, ובכללן, התנאים הצריכים להתקיים באדם המבקש להתמנות לקצין בית המשפט, האפשרות למנות מנהל עיזבון שאינו מקובל על היורשים, וכן השאלה בדבר מינוי מנהל מיוחד של אחד היורשים כמנהל עיזבון - עניין שכנטען מעמידו בניגוד עניינים. דומה, כך נטען, כי בית המשפט הותיר את המינוי על כנו כדי ללמד את בני המשפחה "לקח" ולהענישם על התנהלותם - ואין זו הנמקה ראויה למינוי.

דיון והכרעה

ו.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123) - ואין המקרה שלפנינו, שעניינו מינוי אדם קונקרטי למנהל עיזבון בתיק קונקרטי בנסיבות מיוחדות באה בכלל אלה (בע"מ 8203/05 פלוני נ' פלוני (לא פורסם)). אודה כי למקרא התיק תמהתי האם ראוי עיזבון זה, הן לגופו ולגודלו והן לכבידה של המנוחה, לכל המאבקים הללו. יש לזכור, לעניין אי-יידוע בית המשפט בדבר התנגדותה של המבקשת למינויו שאין חולק - גם המשיב עצמו - כי מדובר בהתנהלות שנפל בה פגם, אך בתי המשפט דנו בה, קבעו לגביה קביעות עובדתיות מסוימות (בין היתר לגבי הנתונים שעמדו בפני המשיב בזמן חתימת התצהיר וסדר הזמנים בשאלה מתי פנה לבית המשפט לתיקון טעותו), ואיזנו בינה לבין אינטרסים אחרים בתיק. הואיל וגם כדי שלא להכביר הוצאות לא נתבקשה תשובה, לא אוסיף על דבריהם של בתי המשפט הקודמים, שמתחו ביקורת לעניין הפגם האמור. מכל מקום, בהכרעה נקודתית זו, ובקביעות העובדתיות העומדות ביסודה (שלא לדיון מחודש בהן נועד הערעור השני; רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (לא פורסם); רע"א 7836/06 חאבני (הללי) נ' אטבליסמנט ניהול חברה זרה (לא פורסם)), אין מקום להתערב.

ז.

איזון קונקרטי זה משליך על מכלול השאלות שהמבקשת עותרת לדון בהן - לרבות שאלת מינויו של מנהל מיוחד כמנהל עיזבון לאחר שבני המשפחה נקטו פעולות שונות לסיכול הליכי פשיטת הרגל (כולל ניסיון, שבסופו של דבר לא צלח, של שני היורשים החייבים להסתלק מהירושה). סוף דבר, אף אם נפל פגם בהתנהלות המשיב - ואכן נפל כזה; ואוסיף, שוב בלשון זהירה, כי לא היתה תחושה טובה למקרא הדברים, לרבות, כך דומה, התנהלות המשיב כלפי העמותה המטפלת בחוסים והשוכרת את דירת האם המנוחה, וגם לסגנון יש חשיבות - אין בכך עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. אין באמור כדי לומר, כי אין לדקדק בדרכיהם של המבקשים להתמנות לקציני בית המשפט, או כי אין לשאוף להרמוניה בין היורשים ומנהל העיזבון; יש בכך כדי לומר, כי אין הצדקה לגלגול ערעורי נוסף לגבי איזון קונקרטי שננקט על-ידי בית המשפט קמא בין יורשים שהתנהלותם שלהם אינה תמת לב לחלוטין ואינה משובבת נפש, לרבות באולם המשפט כלפי המשיב, לבין התנהלות המשיב והאינטרסים של הנושים בתיק פשיטת הרגל. ולבסוף נזכיר, כי אכן מדובר בהחלטה דיונית, שכן פעולות משמעותיות של המשיב תחייבנה את אישור בית המשפט - ובכך יינתן מקום לטענות המבקשת, ככל שתהיינה כאלה, לגבי ניהול נכסי העיזבון ומימושם, כמובן בלא שנביע כל דעה. ובטרם חתימה אציין, כי משהוכרע עתה סופית עניין המינוי, ראוי כי יקוים שיתוף פעולה בין היורשים למשיב.

ח.

סוף דבר, אין בידי להיעתר למבוקש.