בע"מ 7564/13 פלוני נ. פלוני

1.

לפני בקשת רשות ערעור הנסבה על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 1.9.2013 (רמ"ש 2028-08, סגן הנשיאה י' שנלר ), וכן בקשה לעיכוב ביצועה של החלטה זו.

2.

בקשות אלה מהוות "קצה קרחון" של סכסוך ירושה מר הקשור לעיזבון אבי ה המנוח של המבקשת (להלן: המנוח ), שהוא אף חמה של המשיבה 1 ו אבי ו של המשיב 2. על כן, ראוי להביא בקצרה את עיקרי ההתדיינות בין הצדדים עד כה. עיקר ההתדיינות המשפטית האמורה נעשה בבית המשפחה לענייני משפחה ברמת גן (ת"ע 14942/99). בראשית שנת 2007 מינה בית המשפט לענייני משפחה את עו"ד שרלי פז (להלן: עו"ד פז ) כמנהל עיזבון זמני. ביום 7.1.2008 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר דחה את תביעותיה של המבקשת וכן את התנגדותה לקיום צוואתו של המנוח. בהמשך לכך, הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למינוי מנהל עיזבון קבוע לצורך יישום צוואתו של המנוח. הבקשה הוגשה על-ידי בעלה של המשיבה 1, שהלך בינתיים לעולמו, והמשיבה 1 באה בנעליו. בהחלטה מיום 27.3.2008 התבקשו תגובות המבקשת והמשיב 2 לבקשה זו, וכן עמדת האפוטרופוס הכללי. לאחר שהאפוטרופוס הכללי לא התערב בהליכים, ולא נתקבלו תגובות מטעם המבקשת והמשיב 2, הורה בית המשפט לענייני משפחה ביום 26.6.2008 על מינויו של עו"ד פז כמנהל עיזבון קבוע.

3.

המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"ש 1062/08). בנוסף לכך, היא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בנושא מינוי מנהל העיזבון (רמ"ש 2028/08).

4.

בהחלטתו מיום 7.7.2009 בעניינה של בקשת רשות הערעור על ההחלטה בנושא מינוי מנהל העזבון, קבע בית המשפט המחוזי כי "בשלב הזה" אין להיענות לבקשה.

5.

ביום 1.9.2013 דחה בית המשפט המחוזי (סגן הנשיאה י' שנלר והשופטים ד"ר ק' ורדי

ו- ר' לבהר-שרון ) את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. באותו יום, ניתנה החלטה נוספת ברמ"ש 2028/08, ובה דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור בעניין מינויו של עו"ד פז כמנהל עיזבון קבוע, בהתחשב בפסק הדין שניתן בערעור.

5.

בקשת רשות הערעור שלפני מופנית כנגד החלטותיו של בית המשפט המחוזי מיום 7.7.2009 ומיום 1.9.2013, שבהן נדחתה בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת בעניין מינוי עו"ד פז כמנהל העיזבון הקבוע.

6.

הטענות הכלולות בבקשה אינן מתייחסות, למעשה, במישרין להצדקה למתן רשות ערעור על החלטה בעניין מינוי מנהל עיזבון קבוע, מלבד ההתייחסות אליהן כ"לא מנומקות" ו"לא חוקיות". המבקשת מוסיפה כי טענותיה חורגות מעבר לעניינם הפרטי של בעלי הדין מהטעם כי "לא מדובר בסכסוך נקודתי בין בעלי דין אלא באושיות מערכת המשפט עצמה", אולם לא מבהירה את טענתה זו. לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי אין ולא היה כל צורך במנהל עיזבון קבוע בשל כך שהעיזבון כולל רק חשבון בנק וכספת שתכולתם אינם מצריכה כל ניהול. כמו כן, היא טוענת כי בתפקידו כמנהל עיזבון זמני פעל עו"ד פז אך לטובתם של המשיבים תוך גזילת חלקה של המבקשת בירושת אביה.

7.

בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה לצידה של בקשת רשות הערעור מכוונת "לעיכוב ביצוע של כל פעולותיו של מנהל העיזבון", ובפרט לעיכוב ביצוע של פסיקתה של בית המשפט לענייני משפחה, מיום 7.11.2013, על פיה יש לאפשר למנהל העיזבון להעביר סכום של 1,900,494 שקל מחשבון הבנק של המנוח לחשבונו של מנהל העיזבון. לשיטת המבקשת, ביצוע ההעברה יגרום לה לנזק בלתי הפיך בשל כך ש"תגזול" ממנה את הכספים שהיו מיועדים למחייתה.

8.

לאחר שנדרשתי לבקשת רשות הערעור ולחומר המצורף לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. כידוע, במקרים שבהם לא מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין וכאשר לא נדרשת התערבותו של בית משפט לשם מניעת עיוות דין, לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: עניין חניון חיפה )). אמת מידה זו מחמירה אף יותר בנסיבות העניין, כאשר הבקשה דנן מכוונת לערעור על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית (ראו למשל: רע"א 5341/11 הלה הנדסה בנייה וייזום בע"מ נ' שולדנריין (18.8.2011)).

9.

החלטה בדבר הצורך במינויו של מנהל עיזבון, ולא כל שכן החלטה הקובעת את זהותו של מנהל העיזבון, מבוססת על נסיבותיו הייחודיות והקונקרטיות של כל מקרה ומקרה. טענותיה של המבקשת בדבר היעדר צורך למנות מנהל עיזבון, ולחילופין טענותיה כנגד התנהלותו של עו"ד פז בתפקידו כמנהל העיזבון אינן מגלות חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים (ראו למשל: בע"מ 8203/05 פלוני נ' פלוני

(26.10.2005); בע"מ 2005/10 פלונית נ' עו"ד פלוני (14.4.2010)) . כך גם אין מקום להעניק רשות ערעור לגבי שאלות הנוגעות לאופן היישום של הלכה משפטית על נסיבות קונקרטיות (ראו למשל: בע"ם 3230/13 פלוני נ' פלוני (2.6.2013)). נוסף על כך, לא מצאתי ממש גם בטענתה של המבקשת לפיה בהחלטות נשוא בקשה זו נפלו פגמים היורדים לשורשו של ההליך.

10.

בשולי הדברים, אציין כי המבקשת העלתה שלל טענות החורגות מגדרו של ההליך שבפני – כנגד בתי המשפט שפסקו בעניינה, השופטים בהם, המשיבים, ומנהל העיזבון – כמו גם טענות הנוגעות להליכים משפטיים אחרים בין הצדדים. עם זאת, מאחר שהמבקשת מייצגת את עצמה ובשים לב למכלול נסיבות העניין בחנתי בכובד ראש האם ניתן לדלות מדבריה טענות שיש בהן כדי לסייע לעניינה. אולם, כאמור, לא מצאתי בטענותיה בסיס לקבלתה של בקשת רשות הערעור. בשולי הדברים, חשוב להוסיף ולהבהיר למבקשת, כי גם בכתבי טענות, אין מקום לשימוש בשפה קשה ובהשתלחות אישית שאינה רלוונטית לדיון כלפי בעלי הדין שכנגד וכלפי שופטים. טוב תעשה המבקשת אם תיקח הערה זו לתשומת ליבה.

11.

אין אפוא הצדקה להיענות לבקשת רשות הערעור. אין בכך כמובן כדי לקבוע דבר ביחס להחלטות ופעולות ספציפיות הנוגעות לניהול העיזבון, שאינם בפני.

12.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות. בנסיבות אלה, אינני נדרשת לבקשת עיכוב הביצוע, שהדיון בה התייתר. משלא התבקשה תגובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.