פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
8203/05
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. האפוטרופוס הכללי
בקשה מיום 30.8.05 לרשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בע"מ 135/05 מיום 23.6.05 (הרכב
השופטים: טימור, סגן נשיא, הנדל, דברת)
בשם המבקשת: עו"ד אביטל
מרסל
החלטה
א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 23.6.05 בתיק ע"מ 135/04 (השופטים טימור – סגן נשיא, הנדל ודברת), בו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע מיום 9.11.04, בתיק ת"ע 1930/04 (סגן הנשיא אסולין).
ב.המשיב 1 הגיש בקשה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע למינוי מנהל עזבון לעזבונו של אחיו, אליהו פרץ ז"ל, אביה של המבקשת. המבקשת, קטינה, הודיעה באמצעות אמה כי היא מתנגדת למינוי, וביקשה למנות את באת כוחה של האם כמנהלת העזבון. המשיב טען כי מינוי זה עלול ליצור ניגוד עניינים, כיון שתיתכן סתירה בין האינטרסים של האם לבין אלה של המבקשת. האם התנגדה בטענה כי המשיב 1 כלל אינו צד מעוניין, ולפיכך אין לו כל עמידה בתיק. נוכח חילופי הדברים, ולאור הסכמת שני הצדדים כי יש צורך במינוי מנהל עזבון, סבר המשיב 2 כי יש למנות מנהל עזבון ניטראלי. בית המשפט קיבל את עמדת המשיב 2, והציע למנות את עו"ד מלכיאלי כמנהל עזבון. בבקשה שלפני נמסר, כי עו"ד מלכיאלי לא קיבל עליו את המינוי, ולבסוף מונתה עורכת הדין אפרת שהם-דליות.
ג.(1) המבקשת ערערה לבית המשפט המחוזי, וטענה כי למשיב 1 אין מעמד בתיק, ולפיכך יש למנות את באת כוח האם כמנהלת העזבון. כן נטען כי אם יידחה הערעור יש להשית את הוצאות המשפט על המבקשת (היינו, בפועל על העזבון), ולא על האם. מנגד טען המשיב 1 כי בין האם, שהתגרשה מהמנוח, לבין משפחת המנוח קיים סכסוך עתיק יומין, וכן כי העזבון חייב כסף למשפחת המשיב 1, ולפיכך זו בעלת עניין בתיק.
(2) בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. נטען כי בנסיבות צדק המשיב 2 בבקשתו למנות מנהל עזבון חיצוני. חיזוק לעמדה זו נמצא בבקשת האם להשית את הוצאות הערעור על המבקשת. נקבע כי מינוי מנהל עזבון הוא עניין לבית המשפט לענות בו, ושאין לאם זכות קנויה למנות את בא כוחה כמנהל עזבון, וכן כי אין בשלב זה צורך להתייחס למעמדו של המשיב 1. הוטלו על האם הוצאות.
ד.בבקשה שלפני מתבקשת רשות ערעור הן ביחס למינוי מנהל העזבון ה"חיצוני", והן בעניין הטלת הוצאות הערעור על האם.
ה.אין בידי להיעתר לבקשה, בשני ראשיה. ראשית, אין היא מעוררת שאלה שחשיבותה המשפטית "חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת" (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123 מ"מ הנשיא – כתארו אז - שמגר), ובגינה עשויה להישקל רשות ערעור בגלגול שלישי. ואולם גם לעיצומם של דברים נראה כי בנסיבות אכן ראוי היה למנות מנהל עיזבון "חיצוני", שאין חשש שייקלע למצב של ניגוד עניינים, ולא מצאתי דופי בהחלטת הערכאות הקודמות בקשר לכך. הוא הדין גם לגבי סוגיית הוצאות המשפט, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה (ראו ע"א 378/78 קלינגר נ' מנהל מס עזבון , פ"ד לג(1), 509 (השופט – כתארו אז – ח' כהן); ע"א 3400/03 רוחמה רובינשטיין נ' עין טל (1983) בע"מ (טרם פורסם) (השופט טירקל)) בעניין זה אציין, כי דווקא טענת האם שה"איום" בהטלתן של הוצאות ההליכים המשפטיים עליה עלול להרתיע אותה מפעולה לטובת בתה, מטעימה לכאורה את הצורך במינוי מנהל עיזבון "חיצוני", וחזקה על מנהלת העזבון שמונתה כי היא ערה לנסיבות המינוי ולחובותיה שבדין.
ניתנה היום, כ"ג בתשרי תשס"ו
(26.10.05).
ש
ו פ ט