פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
2058/13
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק עמ'ש
013768-10-12
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
מונחת לפני בקשת רשות ערעור על שלוש החלטותיו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעמ"ש 13768-10-12 (כב' השופטת ש' דוברת ), אשר בגדרן נדחו בקשותיו של המבקש לקבלת פטור מהפקדת ערבון, לעיון חוזר באותה ההחלטה וכן שלא לדון בבקשה לסעד זמני עד שיוסדר עניין הערבון.
2.
בבית המשפט לענייני משפחה התנהלו תביעות הדדיות בין המבקש למשיבה שהיא בת זוגו לשעבר עימה חי כידועים בציבור. תביעת המבקש לקבל מחצית מהזכויות בנכסים שנצברו על שם המשיבה במהלך חייהם המשותפים נדחתה. נקבע כי המבקש לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו להוכחת כוונת שיתוף כללית או כוונת שיתוף ספציפית באף אחד מהנכסים הרשומים על שם המשיבה. על כן, בית המשפט קיבל את תביעת המשיבה והורה על סילוק ידו של המבקש מהדירה בה התגוררו השניים.
על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. יחד עם הודעת הערעור, נתבקש גם פטור מהפקדת ערבון וסעד זמני שיאסור על המשיבה לערוך כל דיספוזיציה ברכוש הצדדים הנטען ולשמר את המצב הקיים. הבקשה להפקדת ערבון נדחתה וזאת לנוכח סיכויי הערעור הנמוכים. כן נדחתה גם בקשה לעיון חוזר שהגיש המבקש על אותה החלטה. באשר לסעד הזמני, נקבע כי הבקשה תידון לאחר שיוסדר עניין הערבון.
3.
החלטות אלה הן מושא בקשת רשות הערעור שלפני. המבקש סבור כי שגה בית המשפט קמא משדחה את הבקשה לפטור מהפקדת ערבון, מבלי לנמק את החלטתו לעומק ולסתור את נימוקיו שהוצגו בהודעת הערעור ונתמכו באסמכתאות. במקום זאת, הסתפק בית המשפט המחוזי באמירה כי סיכויי הערעור נמוכים ושבית המשפט לענייני משפחה לא מצא כוונת שיתוף. עוד סבור הוא כי מאחר ותשובת המשיבה לפטור מערבון לא נתמכה בתצהיר לא היה על בית המשפט המחוזי לייחס לה משקל. המבקש טוען כי דחיית הבקשה תביא לחסימת דלתות בית המשפט בפניו, רק בשל עוניו, וכך יוכרע הערעור בלי לקיים דיון לגופו. לתמיכה בטענותיו, מציין הוא כי בית המשפט המחוזי הכיר במצבו הכלכלי הקשה, עת החליט לתת לו פטור מאגרת בית משפט בערעור.
אשר לסעד הזמני, סבור המבקש כי משמעות העובדה שהבקשה תידון רק לאחר הסדרת עניין הערבון היא דחייתה בפועל, שכן למבקש אין אמצעים כלכליים שיאפשרו לו הפקדת הערבון. ההכרעה בבקשה בשלב מוקדם ככל האפשר היא חיונית ביותר, שכן מטרת הסעד הזמני המבוקש היא לאסור על המשיבה למכור או לעשות כל דיספוזיציה בנכסים שנצברו על ידי השניים במהלך החיים המשותפים. דחיית הבקשה לסעד זמני, תביא לכך שגם אם המבקש יזכה בערעור עלול להיות מצב שהוא לא יוכל לממש את זכייתו ולקבל את חלקו בדירת המגורים, שזוהי הדירה המשותפת היחידה שיש לבני הזוג.
4.
עסקינן בבקשה לפטור מהפקדת ערבון בערעור, מחמת מצבו הכלכלי הירוד של המבקש על פי הנטען. את הבקשה, תומך המבקש בכך שהוחלט ליתן לו פטור מתשלום אגרת בית משפט, דבר שיש בו להעיד על זכאותו גם לפטור מהפקדת ערבון. אכן, פטור מאגרה ופטור מערבון הם הליכים שיש בהם מן הדמיון, אך גם שוני לא מבוטל. ראשית יש לזכור שבגדרי הליך ערעורי, הפקדת הערבון היא חובה הנגזרת מתקנות 427-428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). מערער אשר מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד ערבון יכול להגיש בקשה לפטור, אולם בניגוד להליך שמתנהל בפני ערכאה מבררת, הכלל הוא כי על יוזם ההליך להפקיד ערבון. בנוסף, שני סוגי התשלומים נועדו להגשים מטרה שונה. אגרה נגבית בגין השירות שמעניקה המדינה לאזרחיה, וההליך בבקשה לפטור מתנהל בין המדינה למבקש. הערבון, לעומת זאת, נועד להבטיח שבמידה והערעור ידחה, יהיה למשיב מאין לפרוע את הוצאותיו, ולמנוע מצב בו יישאר הוא בפני שוקת שבורה (רע"א 1550/05 בונה הצפון בע"מ נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ
(30.08.05) ; רע"א 321/07
אלינה רבינוב גושן נ' יורם אבי-גיא (21.08.07)). בנוסף, בעוד שבבקשה לפטור מאגרה די בסיכוי כלשהו להצלחה בהליך, אפילו ברמת הסתברות נמוכה, בבקשה לפטור מהפקדת ערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גבוהה יותר. כמו כן, בעת בחינת חוסר יכולתו הכלכלית של המבקש בבקשה לפטור מאגרה, יתמקד בית המשפט ביכולתו האישית בלבד של המבקש. לעומת זאת, במסגרת בקשה לפטור מערבון על המבקש להוכיח שניסה להשיג את הסכום גם מסביבתו הקרובה או להסביר מדוע לא ניסה לעשות כן (להרחבה ראו: חמי בן-נון וטל חבקין "הערעור האזרחי" (מהדורה שלישית, 2012) בעמ' 55-56). המסקנה המתחייבת אם כן היא שמתן פטור מאגרה לא יביא עימו בהכרח גם מתן פטור מהפקדת ערבון.
ההחלטה שלא לפטור את המבקש מהפקדת ערבון בענייננו, התבססה הן על כך שלא הוגש תצהיר המאמת את מצבו הכלכלי, והן על כך שסיכויי התביעה הינם ברף הנמוך. הבסיס לכך הוא שמסקנת בית משפט לענייני משפחה נשענת על העדר הוכחת חזקת שיתוף. זהו ממצא עובדתי שערכאת הערעור איננה נוהגת להתערב בו. באשר לטענה כי בית משפט המחוזי לא דן בנימוקי הערעור לגופן – יש לזכור כי בשלב המקדמי של הערעור, בכל הקשור להפקדת הערבון, בית משפט אומנם נדרש לסיכויי הערעור אבל לא עליו באותו שלב לכתוב מעין פסק דין ולהכריע במלוא המחלוקת בין הצדדים. הבחינה היא על פני הדברים.
יש לזכור כי אל מול זכותו של בעל דין לערער על פסק דינה של הערכאה הראשונה, יש למנוע גם הטרדת שווא של המשיבים, ולדאוג כי יהיה להם דרך לכסות את ההוצאות העשויות להיגרם להם. בהתאם תישקל בכובד ראש סוגיית סיכויי ההליך (ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר נאמן לנכסי החייב (03.10.11)). על כך יש להוסיף כי בית המשפט קמא בהחלטתו ציין כי גם הפטור מאגרה ניתן למבקש משום שהמשיבה השאירה את העניין להחלטת בית המשפט ולא משום שמצבו הכלכלי נבחן לעומק והוא נמצא זכאי. בסיכומו של דבר, לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה בנסיבות העניין.
אשר לבקשה לסעד זמני, בית המשפט קמא קבע בהחלטתו כי הבקשה תדון לאחר שתוסדר הפקדת הערבון. כהוראת תקנה 431 לתקנות באם לא יפקיד המערער את הערבון שהוטל עליו יירשם הערעור לדחייה. עם דחיית הערעור יתייתר הצורך לדון גם בבקשה למתן סעד זמני. בנסיבות העניין החלטת בית משפט להתנות את הדיון בעיקול הזמני בתשלום הערבון היא סבירה ומעוגנת בשיקול הדעת שהוענק לבית המשפט המחוזי על ידי המחוקק.
5.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' בשבט
התשע"ד (21.1.2014).
ש ו פ ט