בע"מ 2200-23 בע"מ 2200-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט נ' שילה) אשר ניתנה ביום 9.3.2023 בעמ"ש 20595-03-23, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה תל אביב-יפו (השופט ל' ברינגר), אשר ניתן ביום 8.3.2023 בא"פ 14929-03-23, ואשר בגדרו הורה בית המשפט למבקשים, הוריו של הקטין י', לאפשר בדחיפות ביצוע חיסון טטנוס לקטין; וכן הורה למשטרת ישראל לסייע למשיב, ככל שיעלה צורך כאמור, לקיים את פסק הדין ולבצע את החיסון לקטין.

2.ביום 6.3.2023 הקטין נפצע והובא לבית החולים. בבית החולים הוענק לקטין טיפול רפואי, והומלץ למבקשים לבצע חיסון טטנוס שגרתי לקטין – וזאת כדי למנוע התפשטות זיהום בעקבות הפציעה אשר עלול לפגוע במערכת העצבים של הקטין. עוד הובהר כי יש לתת את החיסון 73 שעות ממועד הפציעה – קרי עד ליום 9.3.2023 – כדי לקבל הגנה מקסימלית מפני זיהומים אפשריים.

3.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4.פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה נשען על יסודות איתנים ומכוון אל טובת הקטין. פסק דין זה נשען על האמור בחוות דעת רפואית אשר הצביעה על חשש ממשי לפגיעה מסכנת חיים אם הקטין לא יחוסן. פסק דין זה תואם גם את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה. אשר על כן, צדק בית המשפט המחוזי בקבעו כי אין להיעתר לבקשת המבקשים לעיכוב ביצועו של פסק הדין לענייני משפחה. משכך הוא, לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

5.יתרה מכך: כפי שעולה מבקשת רשות הערעור, המבקשים נמלטו עם הקטין והם נמצאים במנוסה מפני רשויות הרווחה וכוחות המשטרה – וזאת, כדי למנוע את חיסון הקטין. עובדה זו כשלעצמה מחייבת את דחיית הבקשה. ברי הוא כי בעל דין אינו רשאי לסכל את אכיפת הדין בעניינו – כלל אשר חל ביתר שאת מקום שמדובר בבעל דין שמבקש סעד מבית המשפט (ראו והשוו: רע"א 8725/21 פלוני נ' פלונית, פסקאות 4-3 (18.1.2022)). במצב דברים זה, טובת הקטין מחייבת מימוש מהיר ככל שניתן של פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה.

6.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

7.משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.