רע"א 8725/21 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ד' מרשק מרום ) אשר ניתן ביום 10.11.2021 בענ"א 11114-10-21 ובענ"א 41338-10-21 ואשר דחה את ערעורי המבקשים על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ראשון לציון (השופטת ר' מקייס ) בתנ"ז 55178-05-20, אשר ניתנה ביום 10.8.2021, ואשר קבעה כי בניהם הקטינים של המבקשים יוצאו ממשמורתם כהורים למשפחת אומנה חסויה.

2.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה ניתנו על רקע תפקוד הורי לקוי ביותר של המבקשים אשר פגע באופן ממשי ברווחת הקטינים ובתפקודם כבעלי צרכים מיוחדים.

3.

בד-בבד עם הגשתה של בקשה זו, הניח המבקש 1 על שולחני – זאת-אחר-זאת – בקשות לסעד ארעי שיעכב את ביצוע החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה. בקשות אלה נדחו על ידי מטעמים שעיקרם טובתם של הקטינים. ביני לביני, קיבלתי דיווח מהמשיבה כי המבקש 1 נמלט עם הקטינים ממקום מגוריו. המבקש 1 ובאת-כוחו לא חלקו על דיווח זה; ולא שמעתי דבר גם מאם הקטינים, המבקשת 2, שלפי האמור בכתבי הטענות אשר הונחו לפניי, נפרדה מהמבקש 1 ונסיבות חייה אינן פשוטות כלל, בלשון המעטה.

4.

במצב דברים זה, ברור הוא שטובת הקטינים דורשת את מימושם המהיר ככל שניתן של החלטת בית המשפט לענייני משפחה ושל הצו בדבר הוצאתם ממשמורת המבקשים.

5.

אוסיף ואציין, כי בקשת רשות הערעור שלפניי ממילא נדונה לדחייה על הסף בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 – זאת, מאחר שלא מצאתי כי פסק הדין קמא והחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה שאושרה בו מעוררים שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק הדין קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

6.

הבקשה שלפניי נדחית אפוא בזאת, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. בהתחשב במכלול הנסיבות ובאין אפשרות מעשית לגבות הוצאות מהמבקש 1, לא אעשה צו להוצאות.