פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
2396/15
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז (כב' השופטת פלאוט) מיום 3.3.2015 ברמ"ש 41776-11-14
בשם המבקש:
עו"ד
שרון ליכט-פטרן
החלטה
1.
בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 3.3.2015 (כב' השופטת ו' פלאוט ) ברמ"ש 41776-11-14, בגדרו נדחה ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה שניתן ביום 20.10.2014 בתמ"ש 23882-12-13 (כב' השופט י' גרינוולד-רנד ).
תמצית הליכים קודמים
2.
המבקש והמשיבה היו ידועים בציבור ולהם שלושה ילדים. בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים בפני בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בענייני רכוש, משמורת ומזונות. קודם להליכים אלו, כאשר נוצר הקרע בזוגיות של הצדדים, פנו השניים להליך גישור. במסגרת הליך זה ניסחו הצדדים הסכם שכונה על ידם "הסכם ביניים" (להלן: ההסכם או הסכם הביניים ) . הסכם זה הוא מושא הבקשה שבפניי.
3.
ביום 16.2.2014 ביקש המבקש לצרף את הסכם הביניים כראיה בהליך שנדון בפני בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט דחה את הבקשה לצירוף המסמך בהחלטתו מיום 20.10.2014, בנמקו כי הסכם הביניים שהושג במהלך הליך גישור "אינו סופי ואין מקום לחשוף את תוכנו". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.
4.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בהחלטתו מיום 3.3.2015, בקובעו כי לא יתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט לענייני משפחה כי ההסכם אינו סופי. בהחלטתו הוסיף וקבע בית המשפט, כי נוכח הודאת המבקש כי ההסכם הוא הסכם ביניים, כי לא נחתם הסכם סופי וכי ההסכם כולל הוראה לפיה הוא חסוי - אין לקבל את ערעור המבקש הטוען נגד אמירותיו שלו. לבסוף קבע בית המשפט, כי מדובר בהחלטת ביניים בהליך תלוי ועומד ואף בשל סיבה זו אין מקום למתן רשות לערער.
1.
המבקש ממקד את טענותיו בכך שההסכם איננו כולו הסכם ביניים וכי בתוך ההסכם ישנם סעיפים מסוימים המהווים הסכמות סופיות בין הצדדים. כמו כן, טוען המבקש כי טעות נפלה בידי בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי כשלא בחנו את תוכן ההסכם על מנת לקבוע האם מדובר בהסכם סופי אם לאו. בנוסף נטען כי ההסכם מכיל הוראה לפיה כל מחלוקת אשר תתגלע בין הצדדים באשר לקיום ההסכם תובא לפתרון באמצעות מגשר מוסכם ואם הליך הגישור ייזנח אזי יובא העניין בפני בית המשפט לענייני משפחה.
לבסוף טוען המבקש, כי ההסכם אינו חוסה תחת הגנת חיסיון, וודאי שלא כלפי בית המשפט לענייני משפחה, משום שסעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כי דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפט אזרחי, עניינו בשאלת קבילות ולא בחיסיון. לפיכך נטען, כי לא הייתה מניעה שבית המשפט יעיין במסמך. לחלופין טוען המבקש, כי אם תתקבל הטענה כי על ההסכם מוטל חיסיון הרי שעל בית המשפט לבחון האם הוא רלוונטי לעניין הנדון והאם גילוי עדיף על חסיונו בשים לב לאפשרות לצמצם את הפגיעה מגילוי. כן טוען המבקש לגופו של עניין.
דיון והכרעה
2.
בקשת רשות לערער בגלגול שלישי תתקבל כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). אמת מידה מחמירה יותר תחול במקרים בהם עסקינן
בבקשת רשות לערער בגלגול שלישי על החלטת ביניים שניתנה על ידי בית משפט השלום וזאת מהטעם שנדרשה רשות לערער על החלטת הביניים גם בגלגול השני (רע"א 5341/11 הלה הנדסה בניה וייזום בע"מ נ' חביבה שולדנריין ; חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 214 (מהדורה 3, 2012) ).
3.
דין הבקשה להידחות. הבקשה דנן אינה מצדיקה מתן רשות לערער מאחר שאיננה מעוררת סוגיה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו של המבקש, והמבקש אף אינו טוען בבקשתו לכך.
4.
למעלה מן הצורך יצוין כי צדק בית המשפט כשקבע כי רק התוצר הסופי של הליך הגישור, כפי שהוא מוגדר בתקנה 9 לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות הגישור ) , יכול להיות מועבר מחדר הגישור לאולם המשפט וכי כל השאר חסוי (בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (31.12.2008); פרט 2א. לתוספת לתקנות הגישור).
ניתנה היום, כ"א בסיון התשע"ה (8.6.2015).
ש ו פ ט