פרטי ההליך
החלטה בתיק בע"מ 2517/23
בבית המשפט העליון
בע"ם 2517/23
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על
פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 6.2.2023 בעמ"ש 41640-10-22 שניתן
על-ידי סגן הנשיא א' קולה, השופט ד' צרפתי והשופטת ר' גלפז-מוקדי
בשם המבקש: עו"ד ירדן שלומי
בשם המשיבה: עו"ד ענת שמשון-ענתבי
החלטה
1.בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 6.2.2023 (עמ"ש 41640-10-22, סגן הנשיא א' קולה, השופט ד' צרפתי והשופטת ר' גלפז-מוקדי). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת מיום 21.8.2022 (תה"ס 18041-08-19, השופט מ' שדאפנה).
2.הצדדים הם בני זוג לשעבר, אשר נישאו זה לזו ביום 3.7.2007, ולהם שתי ילדות קטינות (להלן: הקטינות). השניים התגרשו ביום 7.3.2017. עוד קודם לכן, ביום 22.9.2016, הם חתמו על הסכם גירושין (להלן: ההסכם) אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 9.11.2016 (תה"ס 70704-09-16). הסכם זה הסדיר את מלוא הסוגיות הנוגעות להמשך היחסים בין הצדדים, ובכלל זאת את איזון המשאבים ביניהם, את הסדרי המשמורת ואת דמי המזונות.
3.ביום 8.8.2019 המשיבה הגישה שלוש תביעות כנגד המבקש לבית המשפט לענייני משפחה – הראשונה כוונה לשינוי זמני השהות של הקטינות עם המבקש, השנייה כוונה להגדלת דמי מזונות, והשלישית נסבה על אכיפת ההסכם בכל הנוגע לאיזון משאבים. ביום 2.7.2020 הגיש גם המבקש תביעה מצדו ובה ביקש להפחית את גובה דמי המזונות שנקבעו בהסכם.
4.במהלך הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה הצדדים הגיעו להסכמה בכל הקשור להסדרי השהות, וזו קיבלה תוקף של פסק דין ביום 12.12.2019 (תלה"ם 18000-08-19). בשאר הסוגיות נדרש בית המשפט לענייני משפחה להכריע, וכך הוא עשה בפסק הדין העומד ביסוד ההליך הנוכחי. בעשותו כן, בית המשפט לענייני משפחה דחה את שתי התביעות הנותרות שהגישה המבקשת ומנגד קיבל את תביעתו של המבקש. בתמצית, יצוין כי באשר לגובה דמי המזונות בית המשפט לענייני משפחה לא קיבל את הטענה לשינוי נסיבות בגין ההלכה שנפסקה בבע"ם 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017), אך קבע כי בפועל מאז חתימת ההסכם חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת סכום המזונות שבו חויב המבקש. בין השאר, בית המשפט לענייני משפחה עמד על כך שמשכורתו של המבקש פחתה ובה בעת משכורתה של המשיבה גדלה. כמו כן, ציין בית המשפט לענייני משפחה כי בתקופה זו חלו אף שינויים בזמני השהות של הקטינות עם המבקש. להשלמת התמונה יצוין כי באשר לאיזון המשאבים בית המשפט לענייני משפחה קבע כי מהתשתית העובדתית שהציגו הצדדים עולה שהמבקשת ויתרה בהתנהגותה על האכיפה המבוקשת.
5.ביום 25.10.2022 הגישה המשיבה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. באשר לדמי המזונות, המשיבה טענה כי ככל שחל שינוי נסיבות מהותי מאז חתימת ההסכם, הרי שהוא מצדיק דווקא הגדלה של דמי המזונות. יצוין כי במהלך הדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי הלה הציע לצדדים להעמיד את דמי המזונות מחדש על הסכום שעליו הסכימו בהסכם הגירושין. המשיבה הסכימה להצעה זו, ואילו המבקש התנגד. עוד יצוין כי במהלך הדיון הסכימה המשיבה לחזור בה מהערעור בכל הנוגע לאכיפה המבוקשת בעניין איזון המשאבים, ועל כן לא נדרש פירוט נוסף בעניין זה.
6.בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בכל הנוגע לסוגיית דמי המזונות, ובסופו של דבר העמיד אותם על האמור בהסכם, בהתאם להצעתו לצדדים בדיון. בעשותו כן, הדגיש בית המשפט המחוזי כי רק שינוי נסיבות שלא ניתן ולא צריך היה לצפות מראש יצדיק התערבות בדמי מזונות שנקבעו בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קבע שאמנם חלו שינויים בכושר השתכרותם של הצדדים, אולם אין לומר שמדובר בשינויים שלא ניתן היה לצפות במעמד החתימה על ההסכם. עוד הטעים בית המשפט המחוזי כי השינוי בזמני השהות אינו שינוי מהותי דיו, ומכל מקום, ככל שהיה מקום להתחשב בו הרי שהוא פועל דווקא לטובת הגדלת המזונות, שכן זמני השהות אצל המשיבה גדלו.
7.בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען שעניינו מעלה שאלות משפטיות החורגות מעניינם של הצדדים ושדחיית הבקשה תסב לו נזק חמור ותיצור עיוות דין. המבקש מוסיף כי הבקשה מעוררת קושי רגשי מיוחד, שכן במרכזה עומדת טובתן של הקטינות, ואף בכך יש כדי להצדיק את קבלתה. טענות נוספות של המבקש נוגעות לחיובו בהוצאות. לגופם של דברים, המבקש חוזר בעיקרו של דבר על הטענות שהציג בפני בית המשפט המחוזי.
8.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (החלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020). זאת, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: בע"ם 2505/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 12 (1.5.2023)). כך, חרף טענותיו של המבקש, מצאתי כי הבקשה נטועה היטב בנסיבותיהם הפרטניות של הצדדים ואינה מעלה לדיון כל שאלה עקרונית. כמו כן, לא מצאתי כי יש בדחייתה כדי לגרום למבקש עיוות דין. לא למותר לציין כי אף העובדה שהערכאות הדיוניות הגיעו לתוצאות שונות אינה מקימה, כשלעצמה, הצדקה למתן רשות ערעור (ראו: רע"א 8145/21 עיזבון המנוח אסעד אבו חאטום ז"ל נ' עיזבון המנוח גאלב אבו חאטום ז"ל, בפסקה 10 (16.12.2021); רע"א 6851/21 שעיבי נ' יעקב כשדי השקעות בע"מ, בפסקה 11 (3.4.2022)).
9.סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ד' בסיון התשפ"ג (24.5.2023).
ש ו פ ט ת