רע"א 6851/21 יעל שעיבי- אלמנתו ויורשתו של יצחק שעיבי ז"ל נ. יעקב כשדי הש

1.

בפני בקשות רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 8.8.2021 (רע"א 45841-06-21, השופט י' פרסקי ) שהוגשו על-ידי שני הצדדים להליך. בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בדימונה מיום 6.5.2021 (עש"א 17070-04-20, השופט מ' שח"ק ). בית משפט השלום קיבל ערעור שהוגש על החלטתה של רשמת ההוצאה לפועל (להלן: רשמת ההוצל"פ ) מיום 31.3.2020 (תיק 519119-12-14, רשמת ההוצל"פ ע' אסידו-תורג'מן ). בנסיבות אלה, מצאתי לתת את החלטתי בשתי הבקשות במאוחד.

2.

ברקע הדברים נמצאת מחלוקת הנובעת מחוב המיוחס ליצחק שעיבי ז"ל (להלן: יצחק ) כלפי האגודה השיתופית שער אפרים (להלן: האגודה ). בתמצית, ליצחק הוקצתה זכות לרכוש מגרש לבניה במושב שער אפרים (להלן: המגרש ), כנגדה הוא נדרש לשלם לאגודה תשלומים שונים, ובקשר לכך הוא נטל הלוואה מבנק לאומי למשכנתאות (להלן: הבנק ). במרוצת השנים האגודה נקלעה לחדלות פירעון, ורשם האגודות השיתופיות (להלן: רשם האגודות ) הורה על פירוק האגודה ועל מינוי מפרק. המפרק קבע כי חובו של יצחק לאגודה עומד על כ-453,444 שקלים, וערעורו של יצחק על כך לרשם האגודות נדחה. בשנת 2017 הומחו זכויות המפרק ביחס לחובו של יצחק לחברת יעקב כשדי השקעות בע"מ (להלן: כשדי ), והיא הפכה לנושה של יצחק.

3.

כשדי נקטה בהליכי הוצאה לפועל כנגד יצחק (תיק הוצל"פ 519119-12-14 שנזכר לעיל). בשנת 2015 נפטר יצחק, ורעייתו, יעל שעיבי (להלן: שעיבי ) – יורשתו היחידה על-פי צו ירושה – באה בנעליו בתיק ההוצאה לפועל, שהוסיף להתנהל. ביום 10.12.2018 העלתה שעיבי בהליך זה טענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל ). טענה זו התבססה על כך שבהליך משפטי אחר שהתנהל בקשר לחובות האגודה נקבע, בהסכמת הצדדים, כי זכויותיהם של חברי אגודה במגרשים (ובהם יצחק) יועברו לבנק, בתמורה למחיקת יתרת חובם לבנק (בג"ץ 920/10 מיום 4.4.2012, השופטת (כתוארה אז) מ' נאור והשופטים ע' פוגלמן ו- נ' סולברג ). בנסיבות אלה, שעיבי טענה כי מימוש המגרש הפחית את חוב האגודה לבנק, וממילא היא אינה חייבת עוד דבר לכשדי.

4.

רשמת ההוצל"פ דחתה את טענת "פרעתי" שהעלתה שעיבי, בקבעה כי בנסיבות העניין אין בסמכותה לדון בה. זאת, בין היתר, בשים לב לכך שמדובר בזכות קיזוז "נטענת", דהיינו שקיומה מצוי במחלוקת, ובירורה מחייב נקיטה בהליך משפטי עצמאי.

לצד זאת, רשמת ההוצל"פ הוסיפה וקבעה כי משיקולי תום לב, יש להפחית את הריבית וההצמדה שהתווספו לחוב.

5.

שני הצדדים הגישו על החלטה זו ערעורים לבית משפט השלום שנדונו יחדיו. הערעור שהגישה שעיבי התייחס להחלטתה של רשמת ההוצל"פ לדחות את טענת "פרעתי" ואילו הערעור שהגישה כשדי כוון להחלטה להפחית את הריבית וההצמדה. בתמצית, בית משפט השלום קיבל את ערעורה של שעיבי וקבע כי יש לקבל את טענת ה"פרעתי" שהעלתה, שכן מימוש המגרש הביא לפירעון חובו של יצחק כלפי האגודה. ממילא נדחה ערעורה של כשדי.

6.

כשדי הגישה על כך בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, כשדי טענה כי בית משפט השלום שגה בפרשנותו לתוצאות המשפטיות של מימוש המגרש, וכי נגרם לה עיוות דין חמור משום שלא התקיים בתיק דיון הוכחות ועל כן לא התאפשר לה לחקור את שעיבי בחקירה נגדית.

7.

בית המשפט המחוזי מצא לנכון ליתן רשות ערעור, דן בבקשה כבערעור, ולבסוף קיבל את הערעור באופן חלקי. בית משפט המחוזי קבע כי לנוכח המורכבות המשפטית במחלוקת בין הצדדים, לא היה מקום לכך שטענת "פרעתי" שהעלתה שעיבי תידון בפני רשמת ההוצל"פ. יחד עם זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי טענותיה של שעיבי שמורות, במובן זה שביכולתה לפנות לבית המשפט ולעתור לסעד מתאים. באשר להחלטה להפחית את הריבית וההצמדה, בית המשפט המחוזי קבע כי אין הצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור בעניין זה.

8.

בבקשת רשות הערעור של שעיבי נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו לפיה טענת "הפרעתי" שהעלתה לא הייתה צריכה להיבחן במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, וכי במובן זה הבקשה מעוררת שאלה עקרונית הנוגעת לגבול הסמכות של רשם ההוצל"פ. בצדה של בקשת רשות הערעור, הגישה שעיבי בקשה למתן סעד זמני.

9.

בבקשת רשות הערעור שהגישה כשדי נטען בעיקרו של דבר כי נפל פגם בכך שלא נפסקו לה ריבית והפרשי הצמדה, וכי בכך נגרם לה עיוות דין חמור.

10.

להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 14.2.2022 הוריתי על הגשת תשובות לבקשות רשות הערעור. בהמשך לכך, הצדדים אכן הגישו את תשובותיהם ובהן שבו בעיקרו של דבר על טענותיהם המפורטות לעיל.

11.

לאחר שעיינתי בבקשות רשות הערעור ובנספחיהן, כמו גם בתשובות שהגישו הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דינן של שתי הבקשות להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול רביעי" תינתן במשורה, בהתקיים "נסיבות נדירות שבנדירות, קיצוניות ממש" (ראו: רע"א 9885/06 שלטי הגליל מ.ס (1996) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה ד(3) (18.3.2007); רע"א 9021/17 טאוב נ' עזבון המנוח אליהו מאור ז"ל , פסקה 8 (26.12.2017); בע"ם 1805/19 פלוני נ' פלונית , פסקה 8 (28.4.2019); רע"א 7801/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (22.11.2021)). אף שהצדדים ניסו לשוות לבקשותיהם נופך עקרוני, הרי שאלה נטועות היטב בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, שנדונו והוכרעו על-ידי הערכאות הקודמות. כמו כן, חרף טענות הצדדים, לא התרשמתי כי נגרם להם עיוות דין. למותר לציין כי עצם העובדה שהערכאות הקודמות לא הגיעו לאותה תוצאה אינה מהווה כשלעצמה טעם למתן רשות ערעור (ראו: רע"א 6459/21 הרטוב לוי בע"מ נ' כהן , פסקה 8 (12.10.2021); רע"א 8145/21 עיזבון המנוח אסעד אבו חאטום ז"ל נ' עיזבון המנוח גאלב אבו חאטום ז"ל , פסקה 10 (16.12.2021)).

12.

סוף דבר: בקשות רשות הערעור נדחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 5