בע"מ 32-24 בע"מ 32-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסקי-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט צ' ויצמן) ברמ"ש 56544-11-23 מיום 27.11.2023 וברמ"ש 44486-11-23 מיום 3.12.2023, שבגדרם נדחו בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה (השופטת ע' בן-דב ג'וליאן) בתמ"ש 64381-07-23 מימים 28.7.2023 ו-25.10.2023.

2.המבקשת 2 והמשיבה הן בנותיה של המבקשת 1 (להלן: האם). המשיבה עתרה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להורות על הסדרי ביקור של האם עבורה ועבור בנותיה, וכן ליתן צו בדבר "איבחון של מצב האם". ביום 28.7.2023 מינה בית המשפט לענייני משפחה אפוטרופוס לדין לאם (הלכה למעשה, מדובר במינוי זמני; להלן: ההחלטה הראשונה והאפוטרופוס בהתאם). מהודעה שהגיש האפוטרופוס לבית המשפט עולה כי לא ניתנה לו הזדמנות לשוחח עם האם ביחידות, ללא נוכחותה של המבקשת 2; וכי להתרשמותו האם לא מבינה מי הוא ולצורך מה מבקש להיפגש עמה. בנסיבות אלו, האפוטרופוס ביקש כי עובדת סוציאלית תגיש תסקיר בעניין האם; וכי ימונה מומחה מטעם בית המשפט לבחינת מצבה המנטלי-קוגניטיבי. בהחלטתו מיום 25.10.2023 הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מטעם עובדת סוציאלית לסדרי דין ולחוסים (להלן: התסקיר), ועל מינוי מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיבחן את מצבה המנטלי-קוגנטיבי של האם (להלן: חוות הדעת). עוד נקבע כי שאלת הצורך במינוי אפוטרופוס קבוע לדין וזהותו תישקל לאחר קבלת חוות הדעת והתסקיר (להלן: ההחלטה השנייה).

3.המבקשת 2 הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על ההחלטה הראשונה; והאם הגישה בקשת רשות ערעור, נפרדת, על שתי ההחלטות. שתי הבקשות נדחו. ביחס למינוי המומחה ולהגשת התסקיר נקבע בפסקי הדין, בתמצית, כי אין מקום לסטות מהכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למינוי גורמי מקצוע שיסייעו בידה; בפרט בהתחשב בראיות שהוצגו, אשר מעלות ספק באשר למצבה הקוגניטיבי של האם ופעילותה מתוך רצון חופשי, כך שההחלטה על מינוי המומחה והגשת התסקיר "מתבקשת מנסיבות העניין". ביחס למינוי האפוטרופוס לדין, בית המשפט המחוזי ציין כי המינוי ניתן בזמנו "כסעד זמני ודחוף", תוך שהובהר כי שאלת הצורך בו תיבחן מחדש לאחר שיתקבלו חוות הדעת והתסקיר.

4.על שני פסקי הדין מונחת הבקשה שלפניי, שבגדרה נטען, בעיקרו של דבר, כי לא היה מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת האם, וכן כי אין לחייבה להיפגש עם רשויות הרווחה; כי נפלו פגמים במינוי האפוטרופוס לדין, שנעשה ללא שמיעת עמדתה של האם, חרף חתימתה על ייפוי כוח מתמשך ובניגוד לעמדתם של רופאים אשר קבעו שהיא כשירה; וכי המומחה והאפוטרופוס שמונו מוטים לטובת המשיבה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף בלי להידרש לתשובה.

6.כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, אך במקום שבו מתעוררת שאלה משפטית עקרונית בעלת השלכות רוחב, או על-מנת למנוע עיוות דין (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר בקשת רשות הערעור מופנית נגד החלטות הערכאה המבררת בעניין סעדים זמניים והחלטות ביניים (ראו, מיני רבים: בע"מ 1835/18 פלונית נ' פלונית, פס' 4 (6.3.2018)) ובעניין מינוי מומחים (ראו, בין היתר: בע"מ 8444/21 פלוני נ' פלונית, פס' 12 (21.12.2021)), כבענייננו. המקרה שלפניי אינו מצדיק מתן רשות ערעור כאמור, שכן ההחלטות מושא הבקשות נטועות עמוק בנסיבותיו הפרטניות של המקרה הנדון; ואף אינן מעלות חשש לעיוות דין, כמפורט בפסקי-דינו המנומקים של בית המשפט המחוזי.

7.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

נוכח התוצאה האמורה, ממילא, מתייתרת ההכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצד בקשת רשות הערעור.

משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.