בע"מ 8444/21 פלוני נ. פלוני

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ו' פלאוט ) מיום 22.11.2021 ברמ"ש 51562-11-21, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופטת א' נוס ) מיום 10.11.2021 בתלה"מ 19827-02-21 (והליכים נוספים מאוחדים).

1.

הצדדים נישאו בשנת 2015, מספר חודשים לאחר שבית המשפט לענייני משפחה אישר הסכם ממון שערכו ונתן לו תוקף של פסק דין (להלן: הסכם הממון ). במסגרת הסכם הממון נכללו הוראות הנוגעות לחלוקת הזכויות בדירת מגורים שרכשו השניים בתחילת שנת 2015 (להלן: דירת המגורים או הדירה ). מספר שנים לאחר מכן עלו יחסי הצדדים על שרטון, והחל משנת 2020 הם מנהלים הליכים שונים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה. על ההליכים הנזכרים נמנית תביעה שהגישה המשיבה לפירוק השיתוף בדירת המגורים ולאיזון משאבים (תלה"מ 19827-02-21). בדיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה ביום 24.5.2021 במסגרת הליך אחר שהתנהל בין הצדדים (ה"ט 40651-05-21), הוסכם ביניהם כי דירת המגורים תימכר לאלתר לכל המרבה במחיר וכי התמורה בניכוי הוצאות ופירעון המשכנתא שלקחו הצדדים לטובת רכישתה, תחולק בהתאם להוראות הסכם הממון. עוד נקבע כי ככל שדירת המגורים לא תימכר בתוך 60 ימים, ימונו באי-כוח הצדדים ככונסי נכסים לצורך מכירת הנכס בלשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט נתן להסכמה זו תוקף של החלטה.

2.

ביום 22.6.2021 הגישה המשיבה בקשה למתן הוראות בעניין מכירת הדירה, במסגרתה עתרה למינוי שמאי מוסכם מטעם הצדדים ולחלופין למינוי שמאי מטעם בית המשפט. בתוך כך העלתה המשיבה טענות לעניין תוקפו של הסכם הממון. המבקש התנגד לבקשה וציין כי בתכתובות בין באי כוח הצדדים עלה כי צד שלישי שהובא מטעם המבקש הסכים לרכוש את הדירה בסכום של כ-1.32 מיליון ש"ח, ואילו המשיבה מוכנה לרכוש את הדירה בסך של 1.28 מיליון ש"ח. המבקש הדגיש כי בהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה לא ניתנה למשיבה שום זכות עודפת לרכישת הדירה על פני זכותו. בנסיבות אלה ביקש המבקש כי בית המשפט יורה למשיבה לחתום על כל מסמך שיידרש לטובת מכירת הדירה לצד השלישי, ולחלופין למנות שמאי מטעם בית המשפט ולנהל התמחרות בין הצדדים שמי שיזכה בה יוכל לרכוש את חלקו של האחר בדירה.

3.

לאחר עיון בטענות הצדדים הורה בית המשפט ביום 30.6.2021 על מינוי שמאי לצורך עריכת חוות דעת שמאית לדירה. ביום 19.7.2021 הוגשה חוות הדעת מטעם השמאי, על פיה שווי השוק של הדירה עומד על סך של 1.29 מיליון ש"ח. על רקע זה הודיעה המשיבה לבית המשפט ביום 25.8.2021 כי היא "מעוניינת למצות את זכותה בדין ולרכוש את חלקו של המשיב" בהתאם לשווי שנקב השמאי בחוות דעתו.

4.

ביני לביני, ביום 11.8.2021 הגישה המשיבה תביעה נוספת נגד המבקש לביטול הסכם הממון (תה"ס 26254-08-21).

5.

ביום 10.11.2021 התקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה בין היתר בעניין מכירת הדירה, בו הצדדים חזרו על טענותיהם לעניין שווי הדירה ולעניין זכויותיו של כל אחד מהצדדים, ואף היה ניסיון לגבש הסכמה על דבר מכירת הדירה למשיבה שלא צלח. בתום הדיון הורה בית המשפט על מינוי כונס נכסים למכירת הדירה כאשר הליך הכינוס יתנהל במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, ועל מינוי מומחה לשם מתן חוות דעת בדבר הזכויות והחובות שצברו הצדדים במהלך נישואיהם.

6.

על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. נטען כי הצעתו של המבקש לרכישת הדירה הולמת את הסכמות הצדדים במסגרת הסכם הממון ועולה על ההצעה שניתנה על ידי המשיבה, ומשכך היה מקום לאפשר לו לרכוש את הדירה. ממילא, לא היה מקום להורות על מינוי כונס הנכסים ויש להורות על ביטולו. בתוך כך נטען כי החלטת בית המשפט ניתנה לאחר שהמבקש התבקש במסגרת הדיון להסכים כי שיעור מסוים מתוך תמורת המכירה יוחזק בנאמנות עבור המשיבה עד להכרעה בתביעתה לביטול הסכם הממון. לגישת המבקש, לא היה לכך כל בסיס שעה שאין עילה לביטול הסכם הממון, ואף בית המשפט הבהיר זאת למבקשת במספר הזדמנויות. באשר למינוי המומחה לעניין זכויות וחובות הצדדים, טען המבקש כי אלה הוסדרו במלואם במסגרת הסכם הממון ומשכך גם אין צורך במינוי המומחה כאמור.

7.

ביום 22.11.2021 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בלא צורך בתשובה. נקבע כי מעיון בפרוטוקול הדיון שהתנהל לפני בית המשפט לענייני משפחה עולה תמונה של סכסוך בעצימות גבוהה בין הצדדים, המעלים טענות קשות האחד כלפי השניה. עוד עולה מטענות המבקש כי הוא אינו מסכים לקבלת דעה שונה משלו, וגישה מעין זו אין לקבל במסגרת הליך שיפוטי. בית המשפט אמור לפסוק בהתחשב בטענות שני הצדדים, וכאשר הוא נזקק למינוי בעלי תפקיד, ערכאת הערעור לא תתערב בכך.

8.

מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה שב המבקש על טענותיו בבית המשפט המחוזי והוסיף כי בית המשפט לא התייחס לטענות החוקיות והחוקתיות שהעלה בבקשתו. החלטת בית המשפט להורות על מינוי כונס לצורך מכירת הנכס חרף העובדה שהוצעה על ידו כבעל הזכות העיקרי בנכס הצעה העולה על מחיר השוק של הנכס כפי שנקבע על ידי שמאי בית המשפט, מהווה תקדים המתעלם מהוראות הדין. בפרט, החלטת בית המשפט לענייני משפחה מתעלמת מהוראת סעיף 101 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין ) המקנה זכות ראשונים לבן הזוג ברכישת חלקו של בן זוגו בדירת מגוריהם. החלטת בית המשפט בעלת השלכות ציבוריות קשות שכן היא עשויה ליצור אי-ודאות כללית בנוגע לזכויות בני זוג בדירת מגורים משותפת. ההחלטה אף תעודד התדיינויות כאמצעי לחץ או סחיטה של מי מבני הזוג המתדיינים, ובעניינו שלו מדובר בעיוות דין של ממש. באשר למינוי המומחה להערכת זכויות וחובות הצדדים, נטען כי מינוי זה נעשה בניגוד להסכם הממון שקיבל תוקף של פסק דין, וגם בכך יש כדי לפגוע בוודאות המשפטית ולהביא לעיוות דין למבקש.

9.

ביום 20.12.2021 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט לענייני משפחה מושא בקשה זו.

10.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד בהם נמצא שהבקשה מעוררת שאלה כללית ועקרונית החורגת מהסכסוך שבין הצדדים להליך, או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור המחייב את התערבותו של בית משפט זה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1882); בע"מ 2083/16 פלונית נ' פלוני , פסקה 19 (10.5.2016)) . דברים אלה נכונים ביתר שאת ביחס להחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, ובכלל זה של בית המשפט לענייני משפחה (וראו: בע"מ 5490/16 פלוני נ' פלוני , פסקה 3 (7.8.2016); בע"מ 3862/16 פלוני נ' פלוני , פסקה 8 (26.6.2016)). מקרה זה אינו בא בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים התערבות.

11.

הבקשה שלפנַי נעוצה בחשש המבקש לפגיעה בוודאות המשפטית שתיגרם בעקבות החלטת בית המשפט לענייני משפחה, אולם לא מצאתי כל בסיס לחשש כאמור.

באשר לטענה כי מינוי כונס הנכסים עומד בסתירה לזכות הקדימה המוקנית למבקש מכוח סעיף 101 לחוק המקרקעין. ראשית, החלטה זו עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים במסגרת הדיון מיום 24.5.2021, לפיה "דירת המגורים תימכר לאלתר לכל המרבה במחיר " וככל שהדירה לא תימכר בתוך 60 יום, הליך הכינוס "יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל". שנית, המבקש עצמו מעיד כי אין בכוונתו לרכוש את חלקה של המשיבה בדירה בעצמו אלא למכור את הדירה בשלמותה לצד ג'. לא זו בלבד שבדיון בבית המשפט הצהיר כי הוא מעוניין למכור את הדירה (ישיבה מיום 24.5.2021), אלא שבדוא"ל ששלח בא-כוחו לבא-כוח המשיבה ביום 12.8.2021, צוין כי הוא מצא צד ג' המעוניין לרכוש את הדירה. על כל פנים, הדירה טרם נמכרה. אין אפוא כל מניעה כי המבקש או הצד השלישי שהובא מטעמו יימצאו "המרבה במחיר" במסגרת הליכי הכינוס וירכשו מהמשיבה את זכויותיה בדירה, וממילא לא ניתן לומר בעת הזו כי קופחה זכות כלשהי של המבקש.

ובאשר לטענה כי מינוי המומחה להערכת זכויות וחובות הצדדים נעשה בניגוד להסכם הממון. משעה שהועלו מצד המשיבה טענות לעניין תוקפו של הסכם הממון, שבעקבותיהן אף הוגשה על ידה תביעה בעניין כאמור, אין כל מקום לטענה כי על בית המשפט היה להכריע בהתאם להסכם הממון מבלי שנערך בירור של טענות אלה. על כל פנים, תביעת איזון המשאבים וחלוקת הזכויות והחובות ביניהם טרם הוכרעה, וממילא לא ניתן לומר כי בית המשפט פעל בניגוד להסכמות הצדדים במסגרת הסכם הממון.

12.

בשים לב לכל האמור, אף לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין. למותר לציין כי החלטות הנוגעות למינוי מומחה מסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בו (וראו: בע"מ 5197/20 פלוני נ' פלונית , פסקה 9 (8.9.2020)) , וגם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.