בע"מ 3862/16 פלוני נ. פלוני

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.3.2016 (רמ"ש 59698-02-16, השופטת א' אלון ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 24.1.2016 ומיום 9.2.2016 (תמ"ש 24048-10-15, השופט ב' ברגר ).

2.בין המבקשים לבין המשיב, אביהם, מתנהלים מזה שנים רבות הליכים בבית המשפט לענייני משפחה. בשנת 2013 נקבע בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 4249/06, השופט ב' ברגר ) כי המבקשים חייבים להשיב למשיב סכומי כסף שונים שמשכו מחשבונו בבנק בשוויץ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הצדדים הגישו ערעור וערעור שכנגד על פסק הדין לבית המשפט המחוזי (עמ"ש 36848-12-13, השופטים י' וילנר ,

ע' זרנקין , ס' ג'יוסי ). לעניין הריבית קבע בית המשפט המחוזי כי הכספים יופקדו בתוספת הריבית שהייתה אמורה להתקבל על פי תנאי חשבון הבנק של המשיב (ולא בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן:

חוק פסיקת ריבית והצמדה )), והוסיף כי אם תהיה מחלוקת בעניין גובה הריבית, היא תוכרע בבית המשפט לענייני משפחה.

3.לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, פנה המשיב לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיכריע במחלוקות שונות שהתגלעו בין הצדדים באשר לגובה הריבית שהמבקשים חייבים למשיב. בעיקרו של דבר, המשיב טען כי בשים לב לסוג חשבון הבנק שממנו ניטלו הכספים, יש לפסוק את הריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. המבקשים עתרו לסלק את הבקשה על הסף, אך בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשתם (בהחלטה מיום 24.1.2016). בנוסף לכך, המבקשים טענו כי על בית המשפט לענייני משפחה להורות למשיב לציין בבקשתו את גובה הסעד הכספי שאותו הוא עותר לקבל, וכן לאמת את תביעתו בתצהיר ולקיים את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) בדבר גילוי מסמכים מוקדם. המשיב הגיש תגובה לבקשה ולה צירף תצהיר ורשימת מסמכים. ביום 9.2.2016 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המשיב עמד בנדרש ממנו.

4.המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטותיו האמורות של בית המשפט לענייני משפחה מיום 24.1.2016 ומיום 9.2.2016, וזו נדחתה בבית המשפט המחוזי. באשר להחלטה מיום 24.1.2016 נקבע כי המועד להגיש בקשת רשות ערעור חלף, וכי מכל מקום צדק בית המשפט לענייני משפחה לגופו של עניין מאחר שסילוק תביעה על הסף הוא אמצעי הננקט במקרים חריגים בלבד, שזה אינו אחד מהם. באשר להחלטה מיום 9.2.2016 נקבע כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב לגבי החלטות מסוג זה בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, וכי אין מקום להתערב בה. מכאן הבקשה שבפני.

5.המבקשים טוענים כי יש להעניק להם רשות ערעור משום שבקשתם מעלה שאלה בעלת חשיבות ציבורית וכן מפני שדחייתה תגרום להם עיוות דין.

6.טענתם העיקרית של המבקשים היא כי מטרתו של ההליך שבו פתח המשיב בבית המשפט לענייני משפחה היא שינוי הקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעמ"ש 36848-12-13 אשר יצרו מעשה בית דין לעניין גובה הריבית. כמו כן, המבקשים חוזרים וטוענים כי הבקשה שהוגשה על-ידי המשיב אינה עומדת בדרישות שונות של התקנות, בעיקר בשל כך שלא מפורט בה גובה הסעד הכספי המבוקש.

7.לאחר שבחנתי את טענות המבקשים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

8.הבקשה שבפני אינה עומדת באמות המידה המחמירות לקבלתה של בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ). הדברים נכונים במיוחד נוכח העובדה שהבקשה נסבה על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית (ראו למשל: רע"א 2537/16 ורנון חברה להשקעות בע"מ נ' צמרת טאוור בע"מ , פסקה 13 (3.4.2016)). זאת ועוד, כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות שעניינן דחיית בקשה לסילוק על הסף, על אחת כמה וכמה כשמדובר בגלגול שלישי (ראו למשל: רע"א 5297/14 אלקיים נ' ר. ישראל הדייג שיווק דגים בע"מ , פסקה 11 (10.9.2014)), והמבקשים לא הצביעו על כל טעם לסטות מכלל זה במקרה דנן.

9.לקראת סיום אציין כי אין זו הפעם הראשונה שהסכסוך בין הצדדים מגיע לפתחו של בית משפט זה בגדרה של בקשת רשות ערעור על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית (ראו: בע"ם 1225/16 פלוני נ' פלוני (29.5.2016)). כפי שציינתי לא אחת, ואף בעניינם של המבקשים, ראוי כי המגיש בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי יבחן היטב האם היא עומדת באמות המידה לכך, לא כל שכן כאשר אחד המבקשים הוא עורך-דין במקצועו (בענייננו – המבקש 1) (ראו למשל: רע"א 6286/15 וינברג נ' אומגה טיפולי טקסטיל תעשייתיים (1978) בע"מ , פסקה 17 (8.12.2015); רע"א 1187/16 הרפז נ' תמיר , פסקה 9 (6.3.2016)). הגשת בקשות חוזרות ונשנות לבית משפט זה בנושאים שאינם ראויים להתברר בגלגול שלישי, בגדר מה שנדמה להיות "מלחמת התשה" בין הצדדים, אינה ראויה, גוזלת זמן שיפוטי וכתוצאה מכך פוגעת בציבור המתדיינים (ראו והשוו: רע"א 4904/14 זיסמן נ' נציגות הבית המשותף ברחוב ערבי נחל 18, ת"א , פסקה 14 (15.7.2014)). במקרים המתאימים יש לתת לעקרונות אלה ביטוי מתאים אף על-ידי פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה.

10.אשר על כן, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, החלטתי שלא להטיל על המבקשים הוצאות לטובת אוצר המדינה.