רע"א 5297/14 אתי אלקיים נ. ר. ישראל הדייג שיווק דגים בע"מ

1.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 26.6.2014 (רע"א 34924-06-14, השופטת ע' צ'רניאק )

. בהחלטה זו דחה בית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור שנסבה על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 26.5.2014 (ת"ט 8137-10-13, השופט ע' אלקלעי ).

רקע והליכים קודמים

2.

הבקשה דנן מקורה בהליך לביצוע שטרות (שיקים) שהגישה המשיבה 1, חברה העוסקת בשיווק דגים למאכל נגד המשיבה 2, חברה נוספת העוסקת אף היא בתחום שיווק הדגים, ונגד המבקשת, שהיא בעלת מניות במשיבה 2, בחודש ספטמבר 2013. בבקשה, שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו (01-79658-13-6, הרשמת ק' גיל ), נטען כי השיקים נמסרו למשיבה 1 על-ידי המשיבה 2, וכי המבקשת חתמה כערבה על גבם. בד בבד עם הבקשה לביצוע השטרות הגישה המשיבה 1 בקשה להטלת עיקולים על נכסים של המשיבה 2 ושל המבקשת, במעמד צד אחד. ביום 11.9.2013 הורתה רשמת ההוצאה לפועל על הטלת עיקולים כאמור בבקשה עד גובה סכום התיק.

3.

ביום 30.9.2013 הגישו המשיבה 2 והמבקשת התנגדות לביצועם של השטרות ובקשה לביטולם של העיקולים שהוטלו עליהן. בהמשך לכך, התיק הועבר לבית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ע' אלקלעי ). אין צורך לפרט את מכלול טענותיהם של הצדדים בפני בית משפט השלום, ודי בכך שאציין כי הטענה המרכזית שהעלתה המבקשת במסגרת ההתנגדות לביצוע השטר היא שחתימותיה על-גב השיקים זויפו.

4.

בית משפט השלום מינה גרפולוגית כמומחית מטעמו (להלן: הגרפולוגית ) לצורך בחינתה של טענת הזיוף שהעלתה המבקשת. בית משפט השלום קבע כי הצדדים יעבירו למומחית מסמכים רלוונטיים ויישאו במשותף בשכרה. ביום 28.1.2014 קיים בית משפט השלום דיון בבקשתה של המבקשת למחוק את התובענה על הסף בשל כך שהמשיבה 1 לא שיתפה פעולה עם הגרפולוגית ואף לא נשאה את חלקה בשכר המגיע לה. ביום 28.1.2014 נערך דיון בבקשה זו, ובמסגרתו נדרש בית משפט השלום גם לבקשה נוספת של המבקשת לבטל את העיקולים שהוטלו עליה. בית משפט השלום דחה את הבקשות בעיקרן, אך הורה על ביטולו של העיקול שהוטל על חשבון עו"ש שלה.

5.

ביום 16.2.2014 המבקשת הגישה בקשה לדחיית התובענה שנפתחה נגדה ולביטולם של כל העיקולים שהוטלו עליה במסגרת הבקשה לביצוע שטר. היא הצביעה על כך שעל-פי חוות דעתה של הגרפולוגית (שהושלמה בינתיים והוגשה לבית משפט השלום) החתימות שהיו במחלוקת בין הצדדים אינן ניתנות לייחוס למבקשת. על כן, כך נטען, חתימותיה של המבקשת על גבי השיקים הן בגדר זיוף. ביום 24.2.2014 דחה בית משפט השלום בקשה זו. בהחלטתו הצביע בית משפט השלום על כך שחוות דעתה של הגרפולוגית אינה מצדיקה לעת עתה את דחייתה של התובענה. בית משפט השלום הצביע בהקשר זה על האפשרות העולה מתוך חוות הדעת לפיה מי שחתם על השיקים הוא מורשה חתימה של המבקשת.

6.

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו. בהחלטתו מיום 1.4.2014 קבע בית המשפט המחוזי כי החלטתו של בית משפט השלום ניתנה בגדר שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בכל הנוגע לבקשה לסילוק על הסף, וכי אין מקום להתערב בה. בית המשפט המחוזי קבע עוד כי למבקשת לא נגרם נזק בלתי הפיך כתוצאה מהחלטתו של בית משפט השלום, ומכל מקום לא נגרם לה נזק שלא ניתן יהיה לפצות בגינו עם סיום ההליכים. על כן, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור מטעם המבקשת.

7.

ביום 13.5.2014 פנתה המבקשת פעם נוספת לבית משפט השלום בבקשה לדחייה על הסף של התובענה שהוגשה נגדה. בד בבד עמה הגישה המבקשת גם בקשה נוספת לביטולם של העיקולים שהוטלו על נכסיה. ביום 26.5.2014 דחה בית משפט השלום בקשות אלה. במסגרת כך ציין בית משפט השלום כי בקשה דומה מטעם המבקשת כבר נדחתה על-ידו ועל-ידי בית המשפט המחוזי, ועל כן הגשת הבקשה הנוספת מעוררת תמיהה.

8.

המבקשת לא אמרה נואש והגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור גם על החלטה זו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בהחלטה שעליה נסבה הבקשה דנן. גם בית המשפט המחוזי נדרש לעובדה שעיקר טענותיה של המבקשת כבר נדונו על-ידו במסגרת בקשתה הקודמת, והוסיף בעניין זה כי " לא היה מקום בהעדר נסיבות חדשות מבוססות ומוצדקות להעסיק שוב את בית המשפט בנושא שבורר ונסתיים". בית המשפט המחוזי ציין עוד כי בכל הנוגע להסרת העיקולים שהוטלו על המבקשת, הבקשה שהוגשה לא הייתה מפורטת כל צורכה. הוא הוסיף וקבע כי ככל שהמבקשת סבורה שהעיקול במתכונתו הנוכחית גורם לה לנזק, הרי שהיא יכולה לפנות לבית משפט השלום בבקשה להמרתו בביטחון מסוג אחר.

בקשת רשות הערעור

9.

הבקשה שלפני נסבה כאמור על החלטתו האחרונה של בית המשפט המחוזי, והמבקשת חוזרת בה על הטענות שהעלתה בפני הערכאות הקודמות. בכלל זה, היא טוענת שבית משפט השלום שגה בכך שלא ביטל את העיקולים שהוטלו עליה במעמד צד אחד; שבית משפט השלום לא קיים דיון לגופו של עניין בסוגיית העיקולים; ושכתב התביעה מטעם המשיבה אינו מגלה כל עילת תביעה נגד המבקשת, בשים לב למסקנותיה של הגרפולוגית כי חתימת הערבות על השיקים אינה תואמת את כתב ידה של המבקשת. המבקשת עותרת אפוא לביטולה של החלטתו של בית משפט השלום, ובכלל זה היא טוענת כי יש לדחות על הסף את התביעה של המשיבה 1 נגדה.

דיון והכרעה

10.

לאחר שבחנתי בעיון את הבקשה ונספחיה אני סבורה שדינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובתן של המשיבות.

11.

כלל ידוע הוא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים שבהם בקשת הרשות לערער מעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית או כאשר קיים חשש כי נגרם למבקש עיוות דין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור ( הדר חיפה ) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה שלפני אינה נמנית על מקרים חריגים אלה. היא תחומה לנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים ואין בה כדי להשליך על מקרים אחרים. למעשה, הבקשה כלל אינה מתייחסת לאמת המידה המצמצמת בדבר קבלתן של בקשות רשות ערעור בגלגול שלישי, וממילא אין היא מצביעה על טעמים שמצדיקים היעתרות לה. לכך יש להוסיף כי הבקשה עוסקת בסעד זמני ובהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף של תובענה – שני נושאים שבהם ערכאת הערעור ממעטת להתערב, ולא כל שכן כשמדובר בגלגול שלישי (ראו למשל: רע"א 1190/11 פלגי מוצקין בע"מ נ' גלי גיל מרכז ספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ , פסקה 5 (18.5.2011); רע"א 8355/08 צברי נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ , פסקה 7 (16.12.2008)).

12.

גם לגופם של דברים, טענתה של המבקשת שבית משפט השלום לא בחן את בקשתה לביטול העיקולים אינה מתיישבת עם העובדה שנערך דיון ב נושא במעמד הצדדים. על כך ניתן להוסיף, כי עיון בנספחים שצורפו לבקשה מעלה כי בהליכים שהתקיימו בפני הערכאות הקודמות המבקשת מיקדה את טענותיה בהצדקה לדחייתה של התביעה על הסף, ובכלל זה במשמעות שיש לייחס לשיטתה לחוות הדעת של הגרפולוגית. סוגיית העיקולים הועלתה יותר בשולי הדברים. בית המשפט המחוזי אף ציין בהקשר זה בהחלטתו כי "בכל הנוגע לעיקולים העתירה סתמית – לא הובהר כלל על מה הוטל עיקול, מה נתפס בעיקול וכיו"ב פרטים שיש בהם כדי לסייע לערכאה זו בהתייחסות לטענות המבקשת לגופן". אף הבקשה שלפני אינה כוללת מידע ממשי אודות היקף העיקולים ומידת השפעתם על המבקשת, וזאת חרף הערותיו של בית המשפט המחוזי בעניין זה.

13.

לפני סיום, ראיתי לנכון להידרש לנסיבות שבהן הוגשה בקשה זו, ובכלל זה לעובדה שקדמו לה ארבע בקשות שכללו, בעיקרו של דבר, אותן טענות – שתי בקשות שהוגשו לבית משפט השלום ושתי בקשות נוספות שהוגשו לבית המשפט המחוזי (כבקשות רשות ערעור). המבקשת נקטה אפוא בדרך של הגשת בקשות הכוללות טענות שכבר נדחו מספר פעמים, תוך התעלמות מהערות שיפוטיות בעניין זה. יתרה מכך, השוואה בין הבקשה שלפני לבין זו שהוגשה לבית המשפט המחוזי מעלה כי השתיים כמעט זהות, מבלי שהמבקשת הבהירה את הטעמים אשר לשיטתה מצדיקים את הגשת הבקשה דנן. התנהלות זו משקפת זלזול בזמן שיפוטי והתעלמות מכללי הדיון. אני סבורה שיש בכך כדי להצדיק השתת הוצאות לטובת אוצר המדינה.

14.

סוף דבר: הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 4,000 שקל.