בע"מ 3858/21 פלוני נ. פלוני

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' טאהא ) ברמ"ש 46435-04-21 מיום 4.5.2021, שבגדרה נדחתה, מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (להלן: התקנות ), בקשת רשות ערעור אשר הגיש המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בצפת (כב' השופטת א' נחמיאס , סג"נ) בתלה"מ 40920-02-21 מיום 4.4.2021. בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת המבקש לסלק על הסף תביעה רכושית שהגישה המשיבה נגדו בטענה כי בית הדין הרבני קנה סמכות לדון באותה תביעה.

1.

המבקש והמשיבה נישאו זו לזה בשנת 2009, ונולדו להם שתי תאומות שעודן קטינות (להלן: הקטינות ). יחסי הצדדים עלו על שרטון והם החלו בהליכי גירושין. אמסגר את הליכים אלו, ביום 3.1.2021 הגיש המבקש תביעות לבית הדין הרבני האזורי בצפת שכותרתן "מורדת וחלוקת רכוש" ו-"החזקת ילדים". המשיבה מצידה לא שקטה על שמריה וביום 12.1.2021 הגישה לבית משפט לענייני משפחה בצפת תביעה למזונות הקטינות ומספר ימים לאחר מכן שתי תביעות נוספות. האחת הוגדרה על ידה כ"תביעה רכושית", והשניה בעניין משמורת הקטינות. ביום 3.3.2021 המבקש הגיש בקשה למחיקת תביעת הרכוש על סף בטענה כי בית הדין הרבני קנה סמוכות לדון בה.

2.

בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 4.4.2021 נבחנו התקיימותם של תנאֵי כריכת תביעת הרכוש לתביעת הגירושין, מלבד התנאי הנוגע לעצם הגשת תביעת הגירושין תנאי אשר נמצא על ידי בית הדין הרבני שמתקיים. בית המשפט לענייני משפחה דן בהרחבה בסוגית כנות כריכת תביעת הרכוש לתביעת הגירושין וקבע כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח שכרך את תביעתו ב"כנות" הנדרשת. לפיכך נדחתה בקשת המבקש לסילוק תביעת הרכוש על הסף. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת.

3.

ביום 4.5.2021 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור בהתאם לתקנה 148א לתקנות. בית המשפט לא מצא שגגה בקביעת העובדות שעמדו בבסיס מסקנתו של בית המשפט לענייני משפחה. באותו אופן לא מצא כי נפלה טעות משפטית או טעות שבחוק המצדיקה את התערבות ערכאת ערעור.

4.

מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה חוזר המבקש על הטענות שהעלה לפני בית המשפט המחוזי, לפיהן בית הדין הרבני קנה את הסמכות לדון בתביעת הרכוש ואין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בכך מהטעם של כיבוד הערכאות ומניעת עיוות דין והכרעות סותרות. עוד טען כי לאור העובדה שהמשיבה לא טענה בהזדמנות הראשונה לחוסר סמכות וכריכת תביעת הרכוש שלא בכנות, היא ויתרה על טענותיה והיא איננה יכולה עוד להעלותן.

5.

לאחר עיון בבקשה, בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. לא מצאתי כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה או בית המשפט המחוזי מעוררות שאלה משפטית עקרונית בעלת השלכות רוחב החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, לא מצאתי כי מתן רשות ערעור נחוצה בענייננו על מנת למנוע עיוות דין.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.