בע"מ 4148/16 פלוני נ. פלוני

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 7.4.2016 (רמ"ש 54954-02-16, השופטת ג' לוין ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת מיום 24.1.2016 ומיום 16.2.2016 (תמ"ש 269-03-12, השופטת פ' גילת כהן ).

2.המבקש הוא אסיר המרצה מאסר ממושך בעקבות הרשעתו בעבירה של ניסיון לרצח של אשתו לשעבר, המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) ביולי 2013. בני הזוג התגרשו ביום 12.12.2013. המבקש והמשיבה הם בעלים של דירה באשקלון (להלן: הדירה ). קודם למאסרו התגורר המבקש בדירה עם בת-זוגו (להלן: בת-הזוג ) ובנה הקטין, וגם לאחר כן המשיכה בת-הזוג להתגורר בדירה יחד עם בנה.

3.עוד ביום 29.4.2013 הגישה המשיבה תביעה לפירוק שיתוף בדירה, וביום 30.6.2014 אישר בית משפט לענייני משפחה את מכירת הדירה, למרות התנגדותו של המבקש (להלן: ההחלטה המאשרת ). בהתאם, ביום 1.9.2014 נחתם הסכם למכירת הדירה (להלן: הסכם המכר ) עם המשיב 3 (להלן: הקונה ). החל מאז הגישו המבקש ובת-הזוג בקשות רבות במטרה לבטל את הסכם המכר. בקשות אלה נדחו כולן.

4.עניינן של ההחלטות שהולידו את ההליך דנן הוא בבקשות שהגיש המבקש לביטולו של הסכם המכר בטענה כי הוא הופר על-ידי הקונה. בית משפט לענייני משפחה דחה את טענותיו של המבקש בקבעו כי הקונה לא הפר את הסכם המכר וכי האיחור בתשלום של יתרת התמורה על-ידו נבע מהתנהלותם של המבקש ובת-הזוג, שלא אפשרו גישה לדירה לצורך הערכתה על-ידי שמאי מטעם הבנק למשכנתאות.

5.המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות הערעור על החלטות אלה, במסגרתה העלה גם טענות כנגד ההחלטה המאשרת עצמה. בית משפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור. בית המשפט המחוזי קבע כי היה על המבקש להעלות את טענותיו בנוגע לפגמים לכאורה בהחלטה המאשרת במועד הקבוע לכך בדין. בית המשפט המחוזי המשיך וקבע כי לא מצא עילה להתערב בקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לכך שהקונה לא הפר את הסכם המכר.

6.הבקשה שבפני כוללת טענות המכוונות כלפי מספר רב של גורמים שהיו מעורבים בהליכים המשפטיים שניהל המבקש מול המשיבה בנוגע לדירה, ובכלל זה שירות בתי סוהר, בא-כוחו הקודם, המשיב 2, המשטרה ואף השופטים שקיבלו החלטות בעניינו. טענותיו של המבקש נוגעות הן להחלטה המאשרת עצמה ולפגמים שלשיטתו נפלו בה והן להפרתו הנטענת של הסכם המכר על-ידי הקונה.

7.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. כלל ידוע הוא כי אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" היא מחמירה, וכי רשות ערעור תינתן רק במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של בעלי הדין או כאשר עלול להיגרם למי מהם עיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה שבפני אינה מקיימת אמות מידה אלה שכן היא נטועה כל כולה בנסיבות המקרה דנן.

8.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, משלא התבקשה תגובתם של המשיבים, אין צו להוצאות.