פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4556/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש:
שמעון ביטון
נ ג ד
המשיב:
חיים הרוש
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 7.5.01 בע"א 1492/00, שניתן על-ידי כבוד
השופטים צ' סגל, מ' שידלובסקי-אור ומ' גל
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
המבקש הגיש בבתי-משפט השלום בבית שמש תביעה לפיצויים בגין הוצאת לשון הרע, בגידרה טען, כי במהלך ישיבת חברי מועצת עיריית בית שמש בשנת 1994, בעת שישיבת המליאה דנה בעניין מינוי המבקש לתפקיד עוזר ראש העירייה בנושאי הסברה ופרסום, אמר המשיב, שהיה חבר ועדת הביקורת במועצה, כי נוכח העובדה שהמבקש פרסם עבור ראש העירייה מודעות כשהוא היה מועמד לרשות העירייה, יש חשש שמינוי המבקש לתפקיד בעירייה נגוע בשוחד פוליטי. דברים אלה, לטענת המבקש, פורסמו במקומון 'קרן אור' ובכך הופצו בציבור.
בית-המשפט דחה את התביעה, בקובעו כי לא היה בדברי המשיב משום לשון הרע, שכן על-פי ממצאיו של בית-המשפט, דברי המשיב כוונו לראש העירייה ולא אל המבקש, ובדבריו הביע רק חשש לשוחד פוליטי. לבסוף קבע בית-המשפט, כי גם אם היה בדברי המשיב משום לשון הרע, הרי שהמשיב נהנה מהגנת תום-הלב הקבועה בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965.
המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בירושלים ערעור על פסק-הדין. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו, בקובעו כי מסקנת הערכאה הדיונית, לפיה אין בדברים שנאמרו על-ידי המשיב משום לשון הרע, הינה מסקנה משפטית נכונה.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגידרה טען המבקש, כי שגה בית-המשפט המחוזי כשדחה את ערעורו בפסק-דין תמציתי. כמו-כן תקף המבקש את המסקנות העובדתיות והמשפטיות שאליהן הגיע בית-משפט השלום.
יש לדחות את טענות המבקש. שכן, הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש ואף אין בה משום עיוות דין, ועל-כן אינה מגלה עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי".
מעבר לדרוש יוער, כי פסק-הדין מבוסס על ממצאים עובדתיים שממילא אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהם.
אשר על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, ז' טבת תשס"ג (12.12.02).
ש ו פ ט ת