פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם
5156/21
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ס לחוק נוער נטלי בוסין
2. עו"ס משפחה צחי חלפי
3. פלוני
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא י' שבח) ברמ"ש
37879-07-21 מיום 25.7.2021
בשם המבקשת:
בעצמה
החלטה
1.
המבקשת והמשיב 3 (להלן בהתאמה: האם ו האב ) גרושים. הם הורים לילד כבן 8 שנים וחצי (להלן: הקטין ). בהליך קודם בין הצדדים נקבעו זמני השהות של הקטין אצל הוריו והוראות טיפול להורים ולקטין, מונתה אפוטרופסה לדין לקטין, ולשכת הרווחה בבאר שבע התמנתה לפקח על ביצוע פסק הדין והוראותיו (ההליך הסתיים בהחלטתו של כב' השופט מ' מזוז בבע"ם 344/21 פלונית נ' פלוני (1.2.2021)). בית המשפט לענייני משפחה התרשם שם, וגם בהליך נושא הבקשה שלפניי, כי הסכסוך בין ההורים גרם להם להימנע משיתוף פעולה בעניין הקטין, וכי הקטין מושפע לרעה מכך. בהליך הנוכחי ביקשה העובדת הסוציאלית לפי חוק הנוער (להלן: העו"ס ) להכיר בקטין בתור קטין נזקק ולהורות על טיפול בדרך של הוצאה למרכז חירום. האב והאפוטרופסה לדין הסכימו לבקשה, והאם התנגדה לה. בהחלטה מיום 13.7.2021 קיבל בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ת' סנונית פורר ) את הבקשה. נקבע כי הבקשה הוגשה רק לאחר שמצב הקטין החריף מאוד, בתור מוצא אחרון ולאחר הזדמנויות רבות להורים לשנות את דרכיהם. בית המשפט שוכנע כי אין אמצעי אחר שיגן על שלום הקטין ועל רווחתו; כי מצב הקטין "החמיר, החריף והתדרדר"; וכי חלופות אחרות לא סייעו. עוד נקבע כי קול הקטין נשמע "באופן צלול ורם" בדבריו לגורמי הטיפול והרווחה, בהיעדרו מהאולם ובאמירות אובדניות שלו בבית הספר; וכי אין לקבל את טענות האם בדבר פריחה של הקטין. בית המשפט הוסיף כי הבקשה הוגשה סמוך לאמירות אובדניות של הקטין ולהודעה של האם כי לא תשתף פעולה עם גורמי הרווחה, וכי מתקיימים תנאי החיוניות והמיידיות. בית המשפט אישר לרשויות הרווחה להוציא את הקטין ממשמורת הוריו ולקבוע את חסותו במרכז חירום אינטרני למשך שלושה חודשים מקליטתו שם; ציין כי הקטין יקבל שם את כל הטיפולים הרפואיים והאבחונים שהוא נזקק להם; והוסיף כי העו"ס תקבע את אופן הקשר בין הקטין להוריו בזמן שהותו במרכז, וכי על ההורים לקיים את הוראות העו"ס.
בקשות שונות של האם לדחות את ביצוע ההחלטה נדחו. בהחלטה מיום 18.7.2021 צוין כי העו"ס הודיעה שנמצא מקום לקטין במרכז חירום, ועיכוב ביצוע ההחלטה עלול לדחות את ביצועה דחייה ארוכה; כי האם שבה על טענות בדבר שיפור במצב הקטין, אולם אלו נדחו; כי האם טוענת נגד האב וגורמים נוספים, אולם אלו אינם טעמים לעיכוב ביצוע; כי חלופות להוצאה למרכז חירום ניתנו במשך למעלה משנה; וכי הקטין נשמע לפני גורמים שונים ובמישרין, יש לו אפוטרופסה לדין, והשתתפותו בדיונים מסבה לו מצוקה רבה. בהחלטה נוספת מאותו יום צוין כי האם הגישה בקשת רשות לערער, ואת הבקשות לעיכוב ביצוע יש להגיש בה. בהחלטה מיום 23.7.2021 נדחו טענות של האם כי אחד מאנשי המקצוע במרכז החירום המיועד מנוע מלעסוק במקרה; נקבע כי לא ידוע מי יטפל בקטין, וכי "מצבו של הקטין אקוטי".
2.
אתמול, ביום 25.7.2021, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא י' שבח ) את בקשת האם לערער על אחת ההחלטות בעניין עיכוב ביצוע מיום 18.7.2021. נקבע כי מהחומר עולה שטובת הקטין דורשת לבצע את ההחלטה, "ויפה שעה אחת קודם". בהקשר זה צוינו ההזדמנויות הקודמות להורים להימנע מהצעד שהוחלט עליו, ההתדרדרות במצב הקטין והעדר שיתוף הפעולה של האם עם רשויות הרווחה. בית המשפט הוסיף כי עמדת הקטין בעניין נשמעה.
לשלמות התמונה אציין כי האם הגישה ערעור נוסף על ההחלטה להוציא את הקטין למרכז חירום (ענ"א 50877-07-21). בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו (כב' השופט נ' שילה ) הורה ביום 25.7.2021 כי המשיבים ישיבו לערעור תוך 15 ימים, וקבע דיון בערעור ביום 22.8.2021.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. בתמצית, האם טוענת כי נודע לה שביצוע ההחלטה אמור להתרחש היום בשעה 13:00, וכי יש לעכב אותו. נטען כי הקטין לא נשמע בהליך, בניגוד לזכותו להישמע; כי נפלו שגיאות עובדתיות שונות בקביעות של בית המשפט לענייני משפחה; כי אין להעניש הורים בדרך של הוצאת הקטין מחזקתם; וכי מאזן הנוחות מחייב להימנע מצעד שעלול להשפיע לרעה על הקטין.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות. אכן, בהליכים מסוג זה, אשר עוסקים ביחסי הורים וילדים, מתחייבת גמישות מחשבתית ודיונית. עם זאת, אין בכך כדי להביא למצב שבו הרשות לערער ניתנת "אוטומטית" (ראו למשל בע"ם 5757/20 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (31.8.2020); רע"א 7349/20 פלונית נ' מחלקה לשירותים חברתיים – חיפה , פסקה 5 (2.12.2020)). גם בראי אמת המידה המקילה האמורה, אין מקום לתת רשות לערער בענייננו. בית המשפט לענייני משפחה בחן את עניינו של הקטין לאורך זמן ועל בסיס חוות דעת של גורמי הרווחה והטיפול. בית המשפט הגיע למסקנה כי טובת הקטין – ולא הענשת הוריו – מחייבת לנקוט אמצעי טיפול הרחק מהמאבק בין הוריו, כדי להביא לשיפור במצבו הקשה. בית המשפט עמד גם על עמדת הקטין (במפורש ולא במפורש), על כך ששמיעה ישירה בדרך של נוכחות בבית המשפט עלולה לפגוע בו, ועל כך שהאפוטרופסה לדין ייצגה עמדה עצמאית בנוגע אליו. לבסוף, מדובר בהוצאה למרכז חירום למשך שלושה חודשים בלבד, ואין מדובר בצעד בלתי הפיך (השוו לרע"א 4703/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (5.7.2021)).
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ש ו פ ט
_________________________
21051560_M01.docx
מג
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
https://supreme.court.gov.il