בע"מ 5548/17 פלוני נ. המוסד לביטוח לאומי

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 20.6.2017 (רצ"פ 15550-12-16, השופט מ' זיגלבוים ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שנסבה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 14.11.2016 (ע"ר 4429-03-16, השופט מ' הכהן ).

עיקרי התשתית העובדתית

2.מקורו של ההליך דנן הוא בחיובו של המבקש במזונות ילדיו בפסק דין של בית הדין הרבני האזורי באשדוד. המבקש לא עמד בתשלומי המזונות, ולימים פנתה גרושתו למוסד לביטוח לאומי, הוא המשיב (להלן:

המל"ל ), לקבלת תשלומים מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (להלן: חוק המזונות ). בהמשך לכך, פתח המל"ל תיק הוצאה לפועל נגד המבקש לשם גביית התשלומים ששולמו על-ידו לגרושתו של המבקש, וכן קוזז סכום מסוים מתוך תשלום הקצבאות ששילם המל"ל למבקש מדי חודש בחודשו בהתאם לסעיף 14(ג) לחוק המזונות. כמו כן, ביום 15.11.2011 הוטלו על המבקש הגבלות מכוח סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

3.ביום 21.10.2015 הוציא רשם ההוצאה לפועל ז' גבאי

צו תשלומים על סך 522 שקל לחודש שיבוצע באמצעות קיזוז מהקצבאות שהמל"ל משלם למבקש. במסגרת החלטה זו הורה רשם ההוצאה לפועל גם על צמצום ההגבלות שהוטלו על המבקש, כך שהמגבלה היחידה שנותרה בעינה היא ההגבלה האוסרת על יציאתו של המבקש מהארץ.

4.כעבור מספר חודשים, המבקש פנה ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לבטל את ההגבלה על יציאתו מהארץ.

5.ביום 23.2.2016 קבעה רשמת ההוצאה לפועל מ' דרמוני-יזדי כי המבקש יוכל לצאת מהארץ לתקופה קצובה, בתנאי שימציא ערבים שיערבו לחזרתו.

6.המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט לענייני משפחה, אך ערעורו נדחה. בית המשפט לענייני משפחה ציין כי על-פי ההלכה הפסוקה, בבואו לתבוע החזר בגין תשלומי מזונות המל"ל בא בנעליו של הזוכה בתיק מזונות, וגם הוא יכול לפעול להטלת מגבלות על החייב. בהתאם לכך, סבר בית המשפט לענייני משפחה כי על-אף שיציאה מן הארץ היא חירות אישית, כך שבמידה מסוימת ניתן להשוות את הגבלתה למאסר, כזוכה בתיק מזונות רשאי המל"ל לבקש הגבלה זו מבלי שזו תיחשב לבלתי מידתית. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי במקרה הנדון שבו המבקש עצמו מעיד כי הוא חסר כול, ברור כי קיים סיכון של ממש שלא ניתן יהיה לגבות את חובו אם לא ישוב ארצה. בית המשפט לענייני משפחה הוסיף כי מטרת היציאה מהארץ שציין המבקש – "להתפלל על קברי צדיקים ולהתאוורר" – אינה צורך הכרחי.

7.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה, וזו נדחתה. בית המשפט המחוזי קבע כי בעת שרשמת ההוצאה לפועל נתנה את החלטתה זו הייתה סבירה. אולם, כך נקבע, נוכח הזמן שחלף מאז מתן ההחלטה האמורה, המבקש רשאי להגיש בקשה חדשה וזו תידון על-יסוד מצב הדברים העדכני. בשולי הדברים, בית המשפט המחוזי ציין עוד כי הוא התרשם מהמצוקה האישית שבה נתון המבקש, ומכך שטענתו לפיה אין לו מי שיערוב ליציאתו מהארץ לא הועלתה בעלמא. בית המשפט המחוזי הוסיף כי על רקע זה אם בתוך שבועיים המבקש יגיש אליו בקשה ליציאה מהארץ לתקופה קצרה – זו תישקל בחיוב, אף מבלי להתנות את הדבר בהמצאת ערבים.

8.בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על החלטת בית המשפט המחוזי. לטענת המבקש בהחלטתו של בית המשפט המחוזי נפלו שגיאות עובדתיות, ומכל מקום היה עליו לבחון את ההצדקה להגבלת היציאה מן הארץ במועד שבו ניתנה החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה. המבקש הוסיף וטען כי הוא מקיים את צו התשלומים וכי זה אף יוסיף להתקיים (בהתחשב בקיזוז הישיר מקצבאותיו), כי אין חשש שלא ישוב לישראל אם ייצא ממנה וכי אין באפשרותו להמציא ערבים.

9.לאחר שבחנתי את הבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

10.כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים שבהם עולה מן הבקשה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר קיים חשש שדחיית הבקשה תגרום לעיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). דברים אלה נכונים מקל וחומר כאשר מדובר בבקשה לקיים דיון שהוא למעשה "גלגול רביעי", כמו במקרה דנן, שלגביה תינתן רשות ערעור רק במקרים חריגים שבחריגים (ראו למשל: רע"א 2353/13 הלפרין נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , בפסקה 6 (13.5.2013)). הבקשה דנן אינה נמנית על מקרים חריגים אלו.

11.לגוף הדברים, לא למותר לציין כי בית המשפט המחוזי פתח בפני המבקש את האפשרות לשוב ולהגיש בקשה לרשמי ההוצאה לפועל להסרת המגבלה על יציאתו מהארץ על מנת שזו תיבחן מחדש נוכח חלוף הזמן ונסיבותיו הנוכחיות של המבקש, כמו גם את האפשרות להגיש לבית המשפט המחוזי עצמו בקשה ליציאה מהארץ לתקופה מוגבלת, שתישקל בחיוב. המבקש לא טען בבקשתו כי פעל בהתאם להצעותיו של בית המשפט המחוזי ואף לא נימק מדוע נמנע מכך.

12.סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.