בע"מ 5764/06 פלוני נ. פלוני

1.המבקש והמשיבה הינם בני זוג אשר נמצאים בהליכי גירושין מזה מספר שנים. לבני הזוג שבעה ילדים, שניים מהם קטינים. אחד הקטינים, כבן 15, מצוי במשמורתה של המשיבה, אשר עזבה את דירת בני הזוג בשל חששה, לטענתה, מאלימותו של המבקש, ומתגוררת עם בנה בדירה שכורה. הקטין השני, כבן 16.5, מתגורר עם המבקש בדירת בני הזוג. התביעה, נשוא ענייננו, הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה על ידי המשיבה על מנת שיורה על פירוק השיתוף בדירה. בית המשפט לענייני משפחה הורה על פירוק השיתוף בדירה, אך עיכב את ביצוע הפירוק עד שימצא מקום מגורים אחר למבקש ולקטין שבמשמורתו, או עד הגיעו של הקטין לגיל 18.

2.המשיבה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על הקביעה המעכבת את פירוק השיתוף. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והורה כי על המבקש והקטין במשמורתו להתפנות מהדירה עד ליום 1.8.06, וכן מינה כונס נכסים לצורך מכירת הדירה. בית המשפט קבע כי התנגדותו של המבקש לפירוק השיתוף נובעת מעמדתו כי על המשיבה "לשלם" ברכושה על כך שאינה מעוניינת להמשיך בחיי משפחה משותפים. בית המשפט לא קיבל את הצעתו של המבקש כי המשיבה תחזור להתגורר יחד איתו בדירת מגוריהם. בית המשפט ציין כי המשיבה היא שזכאית למדור מהמבקש, ולא להיפך, וכי היא זקוקה לכסף שיתקבל ממכירת הדירה על מנת לממן את מדורה ואת מדור בנה ולהתקיים ממנו. בית המשפט התרשם כי המבקש עושה כל שבידו על מנת להתיש את המשיבה ולגרום לה לוותר על זכויותיה הקנייניות.

3.על החלטת בית המשפט המחוזי הגיש המבקש בקשת רשות ערעור זו. לטענתו, בית המשפט המחוזי התעלם מהקבוע בסעיף 40א לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, לפיו "החליט בית המשפט לפי סעיף 40, על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע". המבקש טוען כי טרם ניתן למצוא הסדר מגורים חלופי לו ולקטין שבמשמורתו.

המבקש הגיש אף בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי. לאור מצב הלחימה בצפון, בו נמצאת דירת המגורים של בני הזוג, הוריתי על עיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי, ועל קבלת תגובת המשיבה.

4.לאחר עיון בטענות הצדדים, כולל בתגובתו של המבקש לתגובת המשיבה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. ראשית, הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, המצדיקה דיון במסגרת גלגול שלישי. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על עובדותיו ונסיבותיו המיוחדות של עניין זה, ובכך אין להתערב. מעבר לדרוש אציין כי אני סבורה שהחלטתו של בית המשפט המחוזי ראויה גם לגופו של עניין. במשמורתו של המבקש מצוי קטין אחד, ובמשמורתה של המשיבה מצוי קטין אחר. אין להעדיף קטין אחד על פני השני. כפי שזקוק הקטין במשמורתו של המבקש למדור, כך גם זקוק הקטין שבמשמורתה של המשיבה למדור שימומן בכספי מכירת הדירה. הצורך בפירוק שיתוף מיידי אף מתחזק לנוכח גישתו של המבקש, אשר צוינה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, לפיה הוא מעוניין להתיש את המשיבה ולגרום לה לוותר על זכויותיה הקנייניות. אף בבקשה זו ציין המבקש כי בית המשפט לענייני משפחה קבע שעיתותיו של המבקש בידו, ויש לו שנה וחצי להתפנות מדירת בני הזוג. מדברים אלו עולה כי צדק בית המשפט המחוזי בהנחתו שהמבקש אינו מתכוון לפנות את הדירה לפני הגיעו של הקטין במשמורתו לגיל 18. החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה ביום 8.6.06. לאחר מכן פרצה המלחמה בצפון אשר הצדיקה עיכוב ביצוע הפינוי. משחלף מצב החירום, אני סבורה כי לא יקשה על המבקש למצוא דיור חלופי לו ולבנו.

5.לפיכך, הבקשה נדחית. על המבקש והבן שבמשמורתו לפנות את הדירה עד ליום 1.1.07 לכל המאוחר. יובהר כי עוד לפני תאריך זה, על המבקש לאפשר לכונס הנכסים או מי מטעמו להיכנס לדירה על מנת להראותה לקונים פוטנציאלים. שאר הוראותיו של בית המשפט המחוזי יעמדו בעינם. המבקש ישא בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.