בע"מ 5952/13 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת למלשטריך-לטר) מיום 19.6.13 ברמ"ש 38264-06-13, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשת ומשיב 3 על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופט ברגר) מיום 19.5.13, ב תמ"ש 18602-01-10 ותמ"ש 32650-07-11. הבקשה עניינה הוראות בנוגע לחלוקת דמי מכר שהתקבלו בעבור מכירת משק שהיה בבעלות אמם של הצדדים לבקשה.

רקע

ב.

המבקשת והמשיבים הם אחים ואחיות. המבקשת הגישה תביעה בבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 18602-01-10) בה נטען, כי אמם של הצדדים – שהלכה לעולמה ביום 6.4.03 – היתה בעלת זכויות במשק במושב, וכי המשיב 1, אחיה של המבקשת (להלן המשיב ), חתם עם האם על הסכם בו התחייב לפעול למכירתו של המשק ולחלוקת תמורת המכר בין האחים. נטען, כי חרף התחייבותו המשיך המשיב – לאחר מות האם – להחזיק במשק, עשה בו שימוש והפיק ממנו רווחים. בכתב התביעה התבקשה אכיפתו של ההסכם, וכן התבקשו סעד של מתן חשבונות וסעד כספי. ביום 19.7.11 הגיש משיב 3 אף הוא תביעה כנגד המשיב בבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 32650-07-11), בה עתר לסעד של מתן חשבונות ולסעד כספי בסך 500,000 ש"ח. שתי התביעות מתבררות בחדא מחתא.

ג.

כעולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, המשק נמכר לצדדים שלישיים על-ידי כונסי נכסים (באי כוח הצדדים, לפי החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 16.11.11) בסך של 5.1 מיליון ש"ח. בהחלטתו מיום 18.3.13 הורה בית המשפט לענייני משפחה על הגשת תצהירים, וקבע את התיק להוכחות.

ד.

ביום 7.4.13 הגישו המבקשת ומשיב 3 בקשה לחלוקת כספי המכר המוחזקים אצל כונסי הנכסים. בהחלטתו מיום 10.4.13 קבע בית המשפט כי ניתן להעביר לכל אחד מהצדדים 150,000 ש"ח מכספי התמורה, ובהחלטתו מיום 15.4.13 – שניתנה לאחר עיון בדוחות שהגישו הצדדים – נקבע, כי כונסי הנכסים רשאים לחלק את כספי המכר בין הצדדים (בשים לב למסים החלים), באופן שמחלקה של המבקשת וכל אחד מן המשיבים 3-2 יוותרו 200,000 ש"ח בידי כונסי הנכסים (בסך הכל – 600,000 ש"ח), ומחלקו של המשיב יוותרו 550,000 ש"ח בידי כונסי הנכסים.

ה.

המבקשת ומשיב 3 פנו לבית המשפט בבקשת הבהרה, בה נטען כי הואיל ובהחלטתו של בית המשפט מיום 16.11.11 נאמר שכספי המכר יועברו למשיב "בכפוף לגדרי המחלוקת הכספית", והואיל ולפי תחשיביהם חובו של המשיב לכל אחד מהם עומד על כ-400-300 אלפי ש"ח, יש להותיר אצל כונסי הנכסים לפחות סכום של 900,000 ש"ח מחלקו של המשיב.

ו.

בהחלטת בית המשפט מיום 19.5.13 נאמר, כי "אם סבורים ב"כ הצדדים כי לא ניתן לבצע חלוקה כאמור בהתאם להחלטתי [מיום 15.4.13 – א"ר], מוטב שלא תיעשה חלוקה כלל".

ז.

כנגד החלטה זו הגישו המבקשת ומשיב 3 בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רמ"ש 38264-06-13). בהחלטה מיום 19.6.13 נדחתה הבקשה. נאמר, כי הלכה למעשה עותרים המבקשת ומשיב 3 לקבלת 500,000 ש"ח מהכספים המצויים בידי כונסי הנכסים, וכי "החלטה כזו, אם איננה מעוגנת בהסכמת 4 האחים, היא למעשה סוג של הכרעה עובדתית במחלוקת, ללא עובדות מוסכמות וללא שמיעת ראיות".

הבקשה

ח.

מכאן בקשת רשות הערעור, בה נטען כי "אין מחלוקת באשר לחלוקת כספי מכר המשק כפי שהיא מבוקשת כיום", וכי שתי התביעות המתבררות בבית המשפט לענייני משפחה הן נפרדות, והקשר היחיד ביניהן נעשה במטרה להבטיח שהמבקשת תוכל לקבל את חלקה ברווחי המשק מחלקו של המשיב בדמי המכר. נטען, כי על רקע מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה גורמת לה עינוי דין. עוד נטען, כי בתי המשפט הקודמים לא הכריעו בחלוקת כספי העירבון שהפקיד המשיב.

הכרעה

ט.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, חוששני כי לא אוכל להיעתר לה. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית כללית, החורגת מעניינם של הצדדים, והיא תחומה – במובהק – למערכת הנסיבות והעובדות שבתיק. משאלה פני הדברים, אין הבקשה באה בקהלם של המקרים בהם תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי. גם המבקשת היתה מודעת למשוכה הגבוהה שמעליה היא צריכה לחלוף – משוכת הגלגול השלישי (ראו סעיף ז' בעמ' 2 לבקשה), אולם בניגוד לנטען בבקשה, חוששני כי לא עלה בידה לעשות כן.

אין עסקינן בנושא שבנדון שבתי המשפט הקודמים לא נדרשו אליו, ואין מדובר בסלע מחלוקת כעולה מן הפסיקה שביקשה להסתייע בה (בע"מ 2460/13 פלוני נ' פלונית (4.7.13)) ובפועל אין מדובר בנושא בעל משמעות כללית.

י.

יתר על כן; החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה לא הכריעה בזכויותיה המהותיות של המבקשת; מדובר בהחלטת ביניים, אשר נועדה לסייע לבית המשפט – המנהל את שתי התביעות מזו תקופה ארוכה – לקדם את ניהול ההליך. מעבר לכך שמדובר באחד מאותם סוגים של נושאים והחלטות שבהם לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב ואשר ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהם, לא כל שכן בגלגול שלישי, קיים גם קושי להלום את הטענה בדבר עינוי דין, נוכח מאמציו של בית המשפט לענייני משפחה, כעולה מהחלטתו. ועוד יש לזכור, וכפי שצוין בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, כי תמיד פתוחה הדלת בפני הצדדים להגיע להסכמות בדבר אופן חלוקתם של כספי תמורת המשק. כשלעצמי אוסיף, כי אין מניעה כמובן שהצדדים יגיעו להסכמות בכל המחלוקות ביניהם מעבר לחלוקה זו; אכן, כוחה של פשרה יפה תמיד, ובודאי כשעסקינן בסכסוך בתוך המשפחה.

כללם של דברים

יא.

נוכח האמור מעלה, איני נעתר לבקשת רשות הערעור.