בע"מ 6392/21 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ג' גדעון ) אשר ניתן ביום 14.9.2021 ברמ"ש 20054-08-21 (להלן: פסק הדין קמא ) ואשר קיבל באופן חלקי את בקשת רשות הערעור ואת ערעורו של המשיב על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באר שבע (השופטת הבכירה ר' אטדגי-פריאנטה ) אשר ניתנה ביום 26.7.2021 בתמ"ש 38494-05-21 ובמסגרתה נדחתה בקשת המשיב לשנות את הסדרי השהות הזמניים אשר נקבעו על ידי בית המשפט המחוזי באר שבע בהחלטתו מיום 1.7.2021 (השופטת ג' לוין ) ברמ"ש 56097-06-21 ביחס לבתם הקטינה של בעלי הדין.

2.

פסק הדין קמא הורה לבית המשפט לענייני משפחה לבחון מחדש את הסדרי השהות והרחיב את זמני השהות של הקטינה עם המשיב.

3.

לאחר עיון בכתובים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות בהתאם לאמור בתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ). פסק הדין קמא והחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר בוטלה בפסק דין זה, אינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ובתם, אשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, לעמוד לבירור משפטי נוסף במסגרתו של ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן שוכנעתי כי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

4.

לזאת אוסיף, כי העובדה שבית המשפט המחוזי, ביושבו כערכאת הערעור, הגיע לתוצאה שונה מזו של בית המשפט לענייני משפחה אינה מקימה עילה למתן רשות ערעור (ראו: רע"א 9168/08 לזניק נ' ענבר ליס בע"מ , פסקה 13 (3.2.2009); רע"א 10034/17 זקיאן נ' בר-אל מיזוג אוויר והנדסה בע"מ , פסקה 7 (3.1.2018)). כמו כן לא מצאתי ממש בטענת המבקשת המייחסת לבית המשפט המחוזי חריגה מכללי הסמכות.

5.

הבקשה נדחית אפוא על הסף מתוקף סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.