בע"מ 6531/20 פלוני נ. רשות מקרקעי ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 26.7.2020 (רמ"ש 50644-07-20, השופטת ו' פלאוט ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 22.6.2020 (תמ"ש 23414-09-16, השופטת א' שטיין ).

2.

מקורה של הבקשה שבפני בהליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ונסב על זכויות החכירה במקרקעין בראשון לציון המנוהלים על-ידי המשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן: הרשות ). ביסודה של הבקשה מצויות החלטות הנוגעות לבקשה לתיקון פרוטוקול שהגיש המבקש ביום 21.5.2020 בקשר לדיון הוכחות שהתקיים בתיק ביום 14.5.2020.

3.

בתמצית, המבקש עתר לערוך שני תיקונים בפרוטוקול: האחד, ביחס להערה שנאמרה לטענתו על-ידי בא-כוח המשיבים 8-2 (להלן: המשיבים ) אך הוקלדה בשוגג כתשובה של המבקש; השני, ביחס לשאלה ותשובה שניתנה על-ידי נציגת הרשות בחקירתה לשאלה מסוימת שהוצגה לה. יצוין עוד כי הן השאלה והן התשובה לא הוקלדו בפרוטוקול. אולם, בשלב זה אין מחלוקת על כך שהשאלה אכן הוצגה, כך שהמחלוקת מתמקדת בטענת המבקש שנציגת הרשות השיבה בשלילה לשאלה זו. המשיבים והרשות התנגדו לבקשה בעניין תיקוני הפרוטוקול. באופן ספציפי לחלק הבקשה שנגע לנציגת הרשות נטען כי בבירור שנערך עמה היא מסרה שהיא אכן זוכרת את השאלה אך הוסיפה שאינה זוכרת האם התשובה שניתנה לה הייתה אכן כפי שטוען המבקש. המשיבים טענו כי לא זכורה להם ההערה שיוחסה לבא-כוחם, וכי הפרוטוקול מייצג לשיטתם נאמנה את הדברים שנאמרו בדיון. המשיבים הוסיפו כי ככל שלמבקש השגות בנוגע לחקירתה של נציגת הרשות, הוא רשאי לזמן אותה שנית לשאלות הבהרה.

4.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה לתיקון פרוטוקול בהחלטה קצרה בפתקית שבה נקבע כי בהיעדר הסכמה לא יתוקן הפרוטוקול. כן הוסיף בית המשפט לענייני משפחה כי "מסכת החקירות של הרשות הסתיימה".

5.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה לבית המשפט המחוזי, שדחה אותה. בית המשפט המחוזי ציין כי דחיית הבקשה על-ידי בית המשפט לענייני משפחה הייתה מוצדקת בנסיבות שבהן הוא עצמו "אינו זוכר את הסיטואציה המדויקת", נציגת הרשות אינה זוכרת מה הייתה תשובתה המלאה, ואילו המשיבים מתנגדים לבקשה. עוד הוסיף והדגיש בית המשפט המחוזי כי הבקשה לתיקון פרוטוקול הוגשה ביום 21.5.2020, תוך שיהוי בלתי מוסבר, כשבוע לאחר הדיון הרלוונטי. לבסוף, בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש לפיה החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה אינה מנומקת, בקבעו כי בית המשפט לענייני משפחה נדרש לתגובות הצדדים וציין בהחלטתו כשיקול את היעדר ההסכמה בין הצדדים.

6.

בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקש, סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה להורות על תיקון פרוטוקול אינה מוגבלת לעמדות הצדדים אם השתכנע כי הפרוטוקול אינו משקף את עיקרי הדברים שהתרחשו בדיון. באשר למועד שבו הוגשה הבקשה, טוען המבקש כי בהתאם לאמור בסעיף 68א(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בקשה לתיקון פרוטוקול יש להגיש בתוך 10 ימים מיום שהומצא הפרוטוקול לבעלי הדין, ואילו כאן הבקשה הוגשה בתוך 7 ימים לאחר שהמבקש הקדים ופנה לבאי-כוח המשיבים לבירור עמדתם. המבקש מוסיף וטוען כי נציגת הרשות הודתה כי אכן שאלה שהוצגה לה במהלך הדיון אינה מופיעה בפרוטוקול, דבר שכשלעצמו היה צריך להצדיק את התיקון. עוד מסביר המבקש כי מדובר בשאלה בעלת חשיבות מכרעת למחלוקת בין הצדדים, וכי אין מדובר באמירה כללית שנשמטה מהפרוטוקול. המבקש אף טוען כי החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה הייתה לאקונית ובלתי מנומקת ודי בכך כדי להורות על ביטולה.

7.

ביום 3.11.2020 הוריתי על הגשת תגובות לבקשה.

8.

בתגובת המשיבים נטען כי אינם זוכרים כלל כי הדברים שהמבקש טוען לאמירתם בדיון אכן נאמרו, ומכל מקום הם סבורים שעל המבקש היה לעתור לתיקון הפרוטוקול במהלך הדיון או להגיש בקשה להקלטת הדיון מבעוד מועד. משלא עשה כן, כך נטען, אין לו להלין אלא על עצמו. כמו כן, המשיבים טוענים כי המבקש רשאי להגיש בקשה מתאימה לזימונה של נציגת הרשות לשאלות הבהרה ככל שלא קיבל תשובות מספקות מעדותה, או לבקש כי יוגש על-ידה תצהיר משלים. עוד טוענים המשיבים כי הבקשה לתיקון פרוטוקול הוגשה בשיהוי, וכי ההחלטה בה היא החלטה דיונית שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה.

9.

בתגובת הרשות נמסר כי בנסיבות העניין ומבלי שהדבר ייחשב להסכמה או נקיטת עמדה ביחס לטענות המבקש, היא מסכימה לתיקון הפרוטוקול כך שבחלק בו תועדה חקירתה הנגדית של עדת הרשות, הגב' מירב בן זקן, יתווספו בסיום חקירתה השאלה והתשובה הבאות:

ש: האם ש' ג' המנוח [השם המלא מופיע במקור – ד' ב' א'] חזר בו מבקשתו להעברת הזכויות מיום 7.6.1972 או מסר לכם מכתב לפיו הוא מבקש לבטל את העברת הזכויות?

ת: לא. מעבר למכתבו הנזכר של המנוח מיום 7.6.1972 לא נמצא בתיק הרשות שום מסמך נוסף שהיה דרוש לשם בחינת בקשתו להעברת הזכויות בשעתו.

באשר לתיקון המבוקש הנוסף בפרוטוקול, ביקשה הרשות להותירו לשיקול דעת בית המשפט.

10.

בהמשך לכך הוריתי למבקש להבהיר האם הוא מסכים לנוסח התיקון המוצע של הרשות. כמו כן התרתי למבקש להגיש תגובה קצרה לתגובת המשיבים, כפי שהתבקש על-ידו. בתגובה שהוגשה מטעמו ביום 3.12.2020 הוא מסר כי הוא מסכים להצעת הרשות. באשר לתגובת המשיבים, טען המבקש כי חלק מהטענות שהובאו בה לא הועלו בערכאות הקודמות וכי יש בכך משום חוסר תום לב דיוני. כמו כן חזר המבקש על חשיבותו של התיקון המבוקש, לשיטתו, להמשך ההליך.

11.

לאחר ששקלתי את הדברים מצאתי לקבל את הבקשה בכל הנוגע לתיקון הנוגע לעדותה של נציגת הרשות בלבד, וזאת כאמור בהסכמתה של הרשות. בהמשך לכך, ובהתאם להסכמת המבקש והרשות, אף מתקבל הערעור לגופו במובן זה שהפרוטוקול יתוקן כמפורט בפסקה 9 לעיל.

12.

לצד זאת, בכל הנוגע לתיקון המתייחס להערה שנאמרה לכאורה על-ידי בא-כוח המשיבים, לא מצאתי להיעתר לבקשת רשות הערעור. בעיקרו של דבר, בשלב זה, הבקשה אינה מעוררת שאלה עקרונית או כללית. כמו כן, מדובר בהחלטה דיונית אשר הנטייה להתערבות בה בערכאת הערעור היא כידוע מצומצמת במיוחד (ראו: רע"א 9456/06 מפעלים שיתופיים מ.מ.ת בע"מ נ' מירון מושב עובדים של הפועל המזרחי , פסקה 3 (15.1.2007)). הדברים אמורים מקל וחומר כאשר מדובר בבקשת רשות לערער ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 7628/15 רפפורט נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל (23.11.2015)).

13.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת חלקית כמפורט בפסקה 11. בהתחשב בתוצאה האמורה, אין צו להוצאות.