בע"מ 6559/20 פלוני נ. פלוני

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל ) מיום 5.8.2020 ב ע"א 28043-07-20 , במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של רשם בית המשפט המחוזי (השופט א' באומגרט ) מיום 28.6.2020, אשר דחה את בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מיום 7.1.2020.

בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש כי החתימה על אישור המסירה של פסק הדין הדוחה את תביעתו, מיום 23.1.2020, אינה חתימתו, בציינו כי "הרשם קבע את העובדות לאחר שמיעת ראיות, מתוך מתן אמון בעדותו של הדוור, ואין בסיס להתערבות ערכאת הערעור בקביעה העובדתית, גם אם המערער [המבקש] סבור שהרשם טעה במתן אמון בדוור, תוך דחיית גרסתו". הובהר, כי בניגוד לטענת המבקש, לא היה על הרשם למנות מומחה להשוואת כתבי יד, שממילא היה מתקשה להשוות חתימה באצבע לחתימה בעט, "אלא הרשם היה מוסמך להחליט בשאלה זו על ידי העדפת עדותו של הדוור על עדותו של המערער, כפי שעשה". בנסיבות אלו, שעה שהמבקש לא ציין כל טעם המצדיק את הגשת בקשתו אך ביום 12.3.2020, נקבע כי "בדין דחה הרשם את הבקשה להארכת מועד שהוגשה לאחר שחלף המועד".

2.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי סעיף 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי כי הקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

לפנים משורת הדין, לא אעשה צו להוצאות.