בע"מ 6559/20 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון במסגרת בקשת רשות ערעור המופנית כנגד פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה (ע"ר 28043-07-20 מיום 5.8.2020) בערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תמ"ש 1667-07 מיום 7.1.2020). המבקש, הסובל מבעיות בריאותיות, משתכר מקצבת פנסיה בסך כ-7,000 ש"ח לחודש ומ"ייעוץ דיסקרטי לצדדים שלישיים" בסך כ-5,000 ש"ח וכן נעזר ב"צדדים שלישיים" שזהותם נותרה עלומה. המבקש הוכרז בעבר פושט רגל וניתן לו צו הפטר לפני כ-7 שנים, אולם לפי הנטען, קיימים נגדו תיקים פתוחים בהוצאה לפועל וכן הוטל עיקול על קצבת הפנסיה שלו. המבקש מסתמך, בין היתר, על החלטות קודמות שניתנו בעניין מצבו הכלכלי, לרבות החלטות בנושא בקשות לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון, וביניהן החלטתו של כבוד הרשם (כתוארו אז) ג' לובינסקי

ברע"א 2594/15 מיום 14.5.2015. לבקשה צורפו תדפיסי חשבון בנק לא עדכניים (נכון לחודש מרץ 2020) וכן אסמכתאות נוספות, כגון חשבון חשמל וחשבון "סלקום" (אף הם לא עדכניים).

2.

המשיבים טוענים כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ערוך כדין. עוד נטען, כי אף אחת מההחלטות השיפוטיות שהמבקש מסתמך עליהן לא ניתנו בשנתיים האחרונות ואין בהן ללמד על מצבו הכלכלי הנוכחי. גם צו ההפטר ניתן לפני כשבע שנים, ומכאן לא קמה החזקה המקימה לו פטור מתשלום אגרה. המשיבים טוענים כי המבקש מתגורר עם בנו הבגיר במלון דירות מפואר בחיפה והוצאותיו המוצהרות אינן תואמות את הכנסתו הנטענת ובבקשה רב הנסתר על הגלוי. המשיבים מוסיפים כי סיכוייו של ההליך – הנסב על דחיית בקשת המבקש להאריך את המועד להגשת ערעור – נמוכים, שכן היא נסמכת על ממצאים עובדתיים ובפרט שעה שמדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

3.

ביום 21.10.2020 הגיש המבקש "תגובה לתשובת המשיבים... ובקשה להשלמת נתונים" וזאת מבלי שביקש את רשותו של בית המשפט. לפנים משורת הדין עיינתי בתגובה זו אולם ממילא מצאתי כי אין היא מוסיפה רבות על הבקשה המקורית.

4.

כפי שנקבע בעבר, לרבות בעניינו של המבקש עצמו, בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדרש להניח תשתית עובדתית וראייתית מלאה, מבוססת ועדכנית לעניין מצבו הכלכלי ולעניין יכולתו להסתייע בסביבה הקרובה לצורך גיוס העירבון, תוך צירוף תצהיר ערוך כדין ואסמכתאות מתאימות. אין די, לצורך כך, בהגשת אסופה של החלטות בבקשות פטור קודמות (ראו למשל: ע"א 8588/15 פוגל נ' הילה גורביץ שינפלד

(3.1.2016)). אמנם, החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה, שניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה (תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007), אולם אין בכך, מניה וביה, כדי להביא לפטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בענייננו, לא זו בלבד שהתשתית העובדתית שהונחה אינה עדכנית (תדפיסי חשבון הבנק, למשל, נכונים לחודש מרץ 2020) אלא שהיא אף אינה נתמכת באסמכתאות מתאימות. יתרה מכך, המבקש עצמו עומד על כך שהוא משתכר כ-12,000 ש"ח לחודש (מפנסיה ומשירותי ייעוץ) ואף נעזר ב"צדדי ג' שאינם רוצים לחשוף את זהותם". בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי אין בידי המבקש לשלם ולהפקיד אגרה ועירבון, ולו בסכומים מופחתים. זאת, אף מבלי להביא בחשבון את סיכויי ההליך נוכח מהותו והיותו הליך ב"גלגול שלישי". כדברי כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין בעניינו של המבקש דנן: "היעדר היכולת של המערערים, מבלי שאקל בו חלילה ראש, אין די בו, שכן כבר נקבע לא אחת, וגם השכל הישר תומך בכך, שיש צורך באיזונים ראויים; בהיעדר יכולת יש להתחשב, אך הוא אינו יכול לפתוח דלתות לתביעות בלתי מוגבלות בסכום, והשיקול הוא של בית המשפט" (ע"א 8588/15 פוגל נ' הילה גורביץ שינפלד

(15.2.2017)).

5.

נוכח האמור לעיל, תופחת האגרה לסך של 300 ש"ח והעירבון יועמד על סכום מינימאלי של 3,000 ש"ח. האגרה תשולם והעירבון יופקד עד ליום 16.11.2020, אחרת יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין.