פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
7512/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
מרכז מיום 7.7.09 בתיק עמ"ש 1309-05-09 שניתן על ידי כב' השופט אברהם יעקב
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט יעקב) מיום 7.7.09 בתיק עמ"ש 1309-05-09 בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (השופט ויצמן) מיום 15.3.09, שעניינה טענת אלימות כלפי המבקש, משום שהפך תיאורטי.
ב.
המשיבה הגישה בקשה למתן צו הגנה כנגד המבקש, בעלה שבנפרד (וכיום – גרושהּ), נגדו היא מנהלת הליכים בבית משפט לענייני משפחה בכפר סבא. ביום 1.12.08 ניתן הצו במעמד צד אחד, ונדון במעמד שני הצדדים ביום 30.12.08. נוכח הסכמת הצדדים, החליט בית המשפט כי שניהם – המבקש והמשיבה, יפנו לביצוע בדיקת פוליגרף, בשאלה האם תקף המבקש את המשיבה במהלך חודש נובמבר 2008 בחדר השינה שלה. נקבע, כי סוגיית הרחקתו של המבקש מהבית תיבחן על פי תוצאות בדיקת הפוליגרף, וכי אם "לא יפנה מי מהצדדים לבודק הפוליגרף, תוכרע המחלוקת על פי תוצאות בדיקת הצד שפנה" (סעיף 5 להחלטה). משנוכחה המשיבה כי לא תוכל לשאת בתשלום דמי הבדיקה, ביטלה את בדיקתה. בהחלטות מיום 8.1.09 ומיום 15.1.09, החליט בית המשפט לענייני משפחה, כי המבקש לבדו ייבדק בפוליגרף, בהתאם להחלטה מיום 30.12.08 ולהסכמת הצדדים. ביום 19.1.09 נבדק המבקש, וחוות דעת המומחה קבעה כי הוא דובר אמת בהכחישו כי איים על המשיבה וכי הוציא אותה ממיטתה ודחפהּ לקיר, אך כי קרוב לודאי שהוא דובר שקר, אף שאין הדבר החלטי, בהכחישו כי דחף את המשיבה לדלת. בדיון שנערך ביום 15.3.09 במספר עניינים שונים, קבע בית המשפט בנדון דידן, שמחוות דעת המומחה עולה כי "בין הצדדים היה עימות פיזי במהלכו אף נקט הנתבע (המבקש – א"ר) באלימות". נוכח זאת, נקבע כי הרחקת המבקש מהבית היתה כדין; עם זאת נקבע, כי מאחר שחלפו מעל לשלושה חודשים ממועד הוצאת צו ההגנה, אין מקום להאריכו. על קביעות אלה עירער המבקש לבית המשפט המחוזי (לטענת המשיבה, הוגש הערעור רק ביום 23.6.09 – כתב הערעור לא צורף לבקשה). בית המשפט המחוזי דחה את הערעור (7.7.09); נקבע, כי מאחר שתוקפו של צו ההגנה כבר פג, מדובר בערעור תיאורטי, וכי לא תהיה משמעות לכל צו אופרטיבי שיינתן בעניין. כלפי פסק דין זה מתבקשת כעת רשות ערעור.
ג.
בבקשה הנוכחית מתבקש, כך דומה, כי תיהפך החלטת בית המשפט לענייני משפחה, במובן שייקבע כי המבקש לא נקט באלימות כלפי המשיבה. המבקש טוען, כי בקביעתו לעניין האלימות הסתמך בית המשפט על תשובת המבקש לשאלה שחרגה מן התחום העובדתי אשר הועמד לבדיקת הפוליגרף. עוד נטען, כי משחזרה בה המשיבה מהסכמתה להיבדק בפוליגרף, היה על בית המשפט לראות את ההסכמה כבטלה, ולא לחייב את המבקש להיבדק; כן היה על בית המשפט לייחס כל ספק קל לטובת המבקש, משום סירוב המשיבה להיבדק. עוד נטען, כי ממצא הפוליגרף עליו הסתמך בית המשפט היה בלתי החלטי, לדעת המומחה. המשיבה בתגובתה טוענת, כי העניין אינו מעלה סוגיות חשובות המצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. נטען, כי מדובר בהליך קנטרני, שאין להיעתר לו. עוד נטען, כי המשיבה לא סירבה להיבדק, אלא שלא הצליחה לגייס את הסכום הדרוש לביצוע הבדיקה.
ד.
לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. כנודע, רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל רק מקום בו מתעוררות שאלות משפטיות או ציבוריות חשובות החורגות מעניינם של הצדדים; אין המקרה שלפנינו מעלה שאלות ממין אלה. אפשר אולי להבין את אי הנחת של המבקש הן מתוצאות בדיקת הפוליגרף והן מכך שהמשיבה לא קיימה, יהא הטעם אשר יהא, את מחויבותה לביצוע בדיקת הפוליגרף (במבט שלאחר מעשה יתכן כי עדיף שלא להביא מראש בכגון דא למצב שעלול להתברר כלא סימטרי). לא אדרש כאן לנושא הפוליגרף בכללותו (אך ראו רע"א 8644/09 פואז מוחמד ובניו שיווק תערובות ומזון לבעלי חיים בע"מ נ' חמיס
(לא פורסם) והאסמכתאות דשם). לעיצומו של תיקנו, ככלל לא יידרשו בתי המשפט לנושא שהפך תיאורטי, ויעשו כן אך - למשל - כאשר מדובר בנושא שאי אפשר מעשית לבררו בלוח הזמנים הרלבנטי, או שיש לו השלכות רוחב מיוחדות (בש"פ 10454/07 דאכה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בע"מ 4769/07 פלוני נ' פלונית
(לא פורסם); ע"א 3681/05 מוד אידאה אינטרנשיונל בע"מ נ' ארלינגטון בע"מ
(לא פורסם); בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הבטחון , פ"ד נג(5) 241, 250 והאסמכתאות דשם). המקרה דנא אינו בא בגדר החריגים, והוא מעורר אך שאלות התחומות למחלוקת הצדדים. בנסיבות העומס בבתי המשפט, גם אם לאחד הצדדים תחושה עגומה מן התוצאה, ככל שאין מדובר בנפקות מעשית, קשה להלום הליכי ערעור נוספים.
ה.
בית המשפט לענייני משפחה פעל בנידון דידן בהחלטתו מיום 15.1.09 בהתאם להחלטתו מיום 30.12.08, שניתנה כאמור, על פי הסכמת הצדדים; ולעניין הסכמה זו חוששני כי אין לו למבקש אלא להלין על עצמו, כיוון שהסכים לסעיף 5 להחלטה כנזכר, כנראה מתוך ביטחון שיעמוד בבדיקת הפוליגרף על פי גירסתו. אשר לקביעת בית המשפט מיום 15.3.09 בנוגע לאירוע האלים, אין המבקש מפרט מה נפקות יש לקביעה זו כעת, משפג צו ההגנה לפני חודשים רבים. משאין בבקשה עניין החורג ממעגל הצדדים, לא מצאתי עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא, וזאת אף אם אילו עדיין היתה נפקות לצו ההגנה או אילו הוגשה בשעתו תובענה רלבנטית להארכת הצו, היה העניין ראוי להתברר. תקוותי כי הצדדים יצליחו לפתור את המחלוקות שעוד נותרו ביניהם בהקדם ובדרך של פיוס והבנה הדדית. בנסיבות, איני רואה מקום לצו להוצאות.
ו.
כאמור, איני נעתר לבקשה.
ניתנה היום, י"ב בטבת תש"ע (29.12.2009).
ש ו פ ט