בע"מ 7800/17 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש, המתגורר בישראל, היה נשוי למשיבה, המתגוררת במדינת קליפורניה שבארצות הברית, עד לגירושיהם בשנת 2006. בשנת 2012, הורה בית משפט במדינת קליפורניה (להלן: בית המשפט בקליפורניה ), בין היתר, על חיובו של המבקש בתשלום מזונות למשיבה בהתאם להסכם גירושין שנערך ביניהם (להלן: הסכם הגירושין ; פסק החוץ ); וביום 15.6.2015 הורה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' הכהן ) על אכיפתו של פסק החוץ. המבקש פנה לבית המשפט בקליפורניה בבקשה להפחית את סכום המזונות, וביום 5.2.2016 נדחתה בקשתו. לאחר מכן, ביום 15.2.2016 פנה המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה, בין היתר ולצורך עניינה של בקשה זו – להפחית את דמי המזונות מחמת שינויי נסיבות שחלו, לטענתו, מאז שניתן פסק החוץ, וביניהם הרעה במצבו הכלכלי ולידתה של ילדה מאשתו הנוכחית (להלן: התביעה ).

2.

ביום 8.10.2016 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הפורום הנאות לבחינת תביעת המבקש בדבר הפחתת המזונות הוא במדינת קליפורניה, שבה מתגוררת המשיבה. זאת, בין היתר, משום שעלויות המחיה, המדור, החינוך והבריאות צריכות להיבחן על פי המקום שבו הן מוצאות. עוד קבע בית המשפט כי הדין שחל על הפחתת המזונות הוא הדין של מדינת קליפורניה, שבה ניתן פסק החוץ; וכי טענת המבקש שאינו יכול לממן ייצוג משפטי בארצות הברית אינה מספיקה כדי להביא לבירור התביעה בישראל, בפרט נוכח הצהרה מטעם הלשכה לסיוע משפטי שלפיה ניתן לקבל בקליפורניה סיוע משפטי בחינם בעניין הפחתת מזונות. על כך הוסף כי המבקש עצמו פנה בבקשה להפחתת מזונות לבית המשפט בקליפורניה טרם הגשת התביעה בישראל, דבר המעיד על כך שאף הוא סבור היה שהסמכות לדון בעניין זה נתונה לבית המשפט הזר. נוכח האמור, נקבע כי בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות בינלאומית לדון בהפחתת המזונות, ורכיב זה של התביעה נדחה על הסף.

3.

המבקש הגיש "בקשת רשות ערעור" על פסק הדין האמור. יוער, כי ככל הנראה בשל טעות סווג ההליך כבקשת רשות לערער ונדון לפני שופט יחיד הגם שמדובר בערעור בזכות. כך משום שמדובר בערעור על החלטה לדחות את התביעה על הסף בהיעדר סמכות בינלאומית (רע"א 1263/14 ג'עאפרה נ' ח'דר , פסקה 2 (11.3.2014); ע"א 3299/06 יובינר נ' סקלאר , פסקה 1 (26.4.2009)). ביום 27.8.2017 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' דרורי ) את "בקשת רשות הערעור", תוך שאימץ את מסקנת בית המשפט לענייני משפחה שלפיה בית המשפט הישראלי אינו הפורום הנאות לדיון בתביעת המבקש. זאת, משנקבע כי ארצות הברית היא המקום המתאים לבירור טענותיו העובדתיות של המבקש בדבר מצבה הכלכלי והבריאותי של המשיבה ובדבר סגירת עסקיו שבארצות הברית. על כך הוסף, שישראל אינה הפורום הנאות לדיון בתביעת המבקש גם לפי הגישות המחמירות בדבר הנטל להוכחת פורום לא נאות, משום שהמבקש הוא זה שעזב את ארצות הברית, ואין לאפשר לו לכפות על המשיבה לנהל משפט בישראל על ידי מהלך חד צדדי. עוד צוין, כי המבקש אינו יכול לטעון שישראל היא הפורום הנאות לאחר שהוא עצמו פנה בבקשה כמעט זהה להפחתת מזונות לערכאות בארצות הברית; כי טענותיו של המבקש מוצו לפני הערכאה האמריקאית; וכי דחיית הטענות להפחתת המזונות בארצות הברית יצרה מעין מעשה בית דין נגד המבקש.

4.

מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, בתמצית, בתי המשפט שדנו בעניינו לא נתנו משקל להסכם הגירושין, שבו הוסכם בין הצדדים כי הסמכות לדון בסוגיית המזונות תהיה נתונה לבית המשפט בקליפורניה עד לעזיבתו של המבקש לישראל. עוד הוסיף המבקש כי הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהנטל להוכיח את קיומו של הפורום הבלתי נאות מונח על כתפי המשיבה. המבקש סבור ששאלת המשקל שיש לתת לתניית שיפוט בעת קביעת הפורום הנאות חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לבקשה דנא. מלבד זאת, נטען כי מרבית הזיקות קושרות את ההליך דנא למערכת בתי המשפט בישראל, מאחר שהמשיבה באה לעיתים תכופות לארץ לבקר את בנה שמשרת בצה"ל; מאחר שהליך גביית המזונות מתנהל גם נגד אשתו של המבקש, המתגוררת בישראל; ומאחר שנכסי המבקש נמצאים בישראל ובדיקת הכנסותיו נעשתה על ידי רשויות האכיפה והגבייה בישראל, כשכלל המסמכים המעידים על כך כתובים בעברית.

5.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שבו מעוררת הבקשה שאלה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (בע"ם 4196/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 4 (14.6.2017); בע"ם 2888/17 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (2.4.2017); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ''ד לו(3) 123, 128 (1982)) . כפי שציין המבקש עצמו בבקשתו, הרלוונטיות של תניית שיפוט בשאלת הפורום הנאות הוכרעה זה מכבר בפסיקתנו (ראו למשל רע"א 7342/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' INCOMACS LTD , פסקה 5 (2.8.2012)) – כך שטענותיו של המבקש נוגעות, למעשה, לאופן יישום הדין על נסיבות המקרה. נוכח האמור, ומבלי לטעת מסמרות בעניין מסקנותיו של בית המשפט לגופן, לא ראיתי ליתן רשות לערער בענייננו. מלבד זאת, לא שוכנעתי שנגרם למבקש – שטענותיו נדונו ונדחו בבית המשפט בקליפורניה – עיוות דין במידה המצדיקה מתן רשות לערער לפנינו. בשולי הדברים יוער כי לא ראיתי להידרש לטעות שנפלה בסיווג ההליך כאמור לעיל בנסיבות שבהן השגות המבקש נדונו לגופן על ידי בית המשפט המחוזי, משהמבקש עצמו לא העלה טענה זו לפני בית המשפט המחוזי ומשגם בהליך שלפניי לא מתבקשת החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי מטעם זה (ראו בע"ם 8349/13 פלונית נ' פלונית , פסקה 4 (22.5.2016); רע"א 5224/14 דרך ארץ בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 4 (8.9.2014); רע"א 7030/09 שמריהו נ' א.נ שר מימון והשקעות בע"מ , פסקה 5 (9.2.2010)).

הבקשה נדחית אפוא, משלא התבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.