פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5224/14
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
דרך ארץ ביטחון בע"מ
נ ג ד
המשיב:
בנק הפועלים בע"מ
בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית
המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ר' ברקאי) בע"א 21935-05-14 מיום
9.7.2014
בשם המבקשת:
עו"ד גלעד נרקיס
החלטה
1.
המבקשת מנהלת חשבון אצל המשיב (להלן: הבנק ). מיום 23.8.2012 עד יום 3.4.2013 סורבו בו שבעה שיקים. ביום 3.4.2013 הוצגו לפירעון שלושה שיקים שמשכה המבקשת בעת שלא הייתה יתרה מספקת לכיסויים. למחרת היום נתן הבנק למבקשת ארכה לסילוק של החריגה בחשבון עד לסוף היום. בו ביום ביצעה המבקשת העברה בנקאית לחשבונה, הודיעה על כך לבנק על פה, אך לא המציאה אסמכתה המעידה על ההעברה בו ביום, והבנק גילה אותה רק למחרת. כפועל יוצא סירב הבנק לכבד את השיקים והודיע למבקשת על הגבלת חשבונה לפי סעיף 2(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: ה חוק ). המבקשת ערערה על החלטת הבנק בטענה שהיה עליו לכבד את השיקים לאחר שסילקה את החריגה בחשבון כפי שנתבקשה. כמו כן טענה המבקשת לדפוס התנהגות מתמשך שלפיו כיבד הבנק שיקים שמשכה חרף חריגה ממסגרת האשראי. הבנק, מצדו, טען כי השיקים סורבו כדין לאחר שבמועד הצגתם לפירעון לא היה כיסוי מספיק בחשבון; וכי המבקשת לא המציאה אסמכתה להפקדה בתוך פרק הזמן שניתן לה, כפי שנדרשה.
2.
בית משפט השלום באשדוד (כב' השופט א' ברגנר ) דחה את הערעור בקובעו כי הבנק פעל כדין. נקבע כי ביום הסירוב החשבון של המבקשת חרג ממסגרת האשראי ועל כן הם סורבו כדין; וכי היה על המבקשת לכלכל את צעדיה כך שלא תחרוג מן המסגרת. המבקשת לא השלימה עם פסק הדין וערערה עליו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט (כב' השופטת ר' ברקאי ) קבע כי לא נפלה שגגה בקביעת בית משפט השלום משלא הוכח דפוס התנהגות אשר במסגרתו נהג הבנק להתיר למבקשת לחרוג ממסגרת האשראי, ושממנו ניתן להסיק כי היה מחויב לכבד את השיקים בנסיבות דנן. כמו כן נקבע כי הבנק נהג כדין משלא קיבל אסמכתה לסילוק החריגה בחשבון, כפי שדרש מהמבקשת.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי שגו הערכאות הקודמות בכך שלא בחנו את עילת הערעור הקבועה בסעיף 10(א)(3) לחוק מנקודת המבט של הלקוח,
דהיינו אם היה על הבנק לכבד את השיקים לאחר שהמבקשת עמדה בתנאי שהציב וכיסתה בו ביום את יתרת החובה בחשבון כפי שנתבקשה, אף שלא המציאה לבנק אסמכתה על כך באותו היום. כמו כן טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי דן בערעור בדן יחיד בשעה שהיה עליו לדון בו במותב שלושה, כאמור בסעיף 37(ב)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ).
4.
דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כשמתעוררת שאלה משפטית שחשיבותה הציבורית חורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 127 (1982)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת מידה זו. המבקשת טוענת כי בית המשפט שגה בבירור העובדתי הנוגע לשאלה אם היה על הבנק לכבד את השיקים בשעה שנודע לו כי בוצעה העברה, אך לא הומצאה אסמכתה על כך בו ביום. שאלה זו הוכרעה בשתי הערכאות הקודמות שהיו תמימות דעים במסקנתן. אף אם אניח, לצורך הדיון, כי נפלה טעות בקביעה עובדתית זו, הרי שהלכה היא עמנו שטעות אינה מקימה כשלעצמה עילה למתן רשות ערעור ( רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס , פסקה 7 (14.6.2011)) . אף לא ראיתי לתת רשות ערעור בשאלת הסמכות העניינית. אף אם אניח, גם זאת לצורך הדיון, כי המותב המוסמך לדון בערעור על פסק דין של בית משפט השלום לפי חוק שיקים ללא כיסוי הוא מותב שלושה, הרי שדי בכך שהמבקשת לא העלתה את הטענה בבית המשפט המחוזי כדי שלא ליתן ערעור בטענה זו (השוו: רע"א 1462/10 עטייה נ' שגיא , פסקה 1 לחוות הדעת של השופט י' עמית (2.8.2012)).
5.
הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ג באלול התשע"ד (8.9.2014).
ש ו פ ט