בע"מ 8082/20פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.11.2020 (עמ"ש 8763-07-20, השופטים ס' ג'יוסי , ח' שרעבי ו- א' אלון ). בית המשפט המחוזי דחה ערעורים שהגישו שני הצדדים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות מיום 19.5.2020 (תמ"ש 31477-10-13, השופטת מ' לוי ).

2.

מקורה של הבקשה שבפני בסכסוך ירושה משפחתי שנסב על זכויות במקרקעין בכפר אבו סנאן (להלן: המקרקעין ) שעל חלקם בנוי מבנה מגורים (להלן: בית המגורים ). בין הצדדים התנהלו תביעות הדדיות בנוגע לזכויות במקרקעין ובבית המגורים, שבחלקן היו מעורבים אף צדדים נוספים, ואין זה המקום לפרט את השתלשלותם של הליכים אלה במלואם. בתמצית ייאמר כי ביום 13.8.2015 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה שקבע בין היתר כי המשיב 1 (להלן: המשיב ) הוא הבעלים של המקרקעין, ואילו למבקשת, שהיא אחייניתו, ולמשפחתה המצומצמת תהא רק זכות שימוש בבית המגורים למשך תקופה מסוימת. על פסק דין זה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי, שקבע בין היתר כי יש לבטל את רישום הבעלות על שמו של המשיב. כן נקבע כי התיק יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה תוך שיצורפו לו כלל היורשים על-פי דין של הסב המנוח, אביו של המשיב וסבה של המבקשת.

3.

פסק הדין שהוליד את הבקשה שבפני ניתן בדיון המחודש בתיק בבית המשפט לענייני משפחה. זו הפעם קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הסב המנוח התכוון להוריש לכל אחד מבניו מחצית מהזכויות במקרקעין, ועל כן הזכויות במחצית מהם ובבית המגורים שייכות למבקשת ולאמה, אלמנת אחיו של המשיב (שאינה צד להליך שבפני). כן נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

4.

המשיב הגיש ערעור על קביעה זו לבית המשפט המחוזי, ואילו המבקשת הגישה ערעור שכנגד שכוון באופן ספציפי כלפי אי-פסיקת הוצאות לטובתה. בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים.

5.

הבקשה דנן מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת, בית המשפט המחוזי לא התערב בהימנעותו של בית המשפט לענייני משפחה מפסיקת הוצאות משפט ושכר טרחה מבלי לנמק את הדבר, תוך התעלמות מכך שהמבקשת זכתה בדין בתום הליכים ארוכים שנמשכו כשבע שנים. עוד נטען כי תוצאת קביעתו של בית המשפט המחוזי היא כי חוטא יוצא נשכר וכי נגרם לה עיוות דין.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ולא השתכנעתי כי היא מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כי יהיה בדחייתה כדי לגרום לעיוות דין. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בכך שמדובר בסוגיה של פסיקת הוצאות, שבה ערכאת ערעור תתערב רק במקרים חריגים ביותר (ראו למשל: רע"א 1236/19 אלירז נ' עיריית ירושלים (12.5.2019)).

7.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.