פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם 8135/20
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
פלוני ו-21 אח'
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ג' לוין) ברמ"ש 42431-10-20
מיום 8.11.2020
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
אמו של המבקש (להלן: המנוחה ), תושבת בני ברק, הלכה לעולמה. חלק מיורשיה הסתלקו מחלקם בירושה לטובת המשיב 1. המבקש הגיש לבית משפט השלום בבאר שבע תובענה לסעד הצהרתי שענייננו ביטול הוראת ההסתלקות (להלן: התובענה ). בית המשפט (כב' השופט ת' אורינוב ) העביר את התובענה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. ביום 3.5.2020 נתנה כב' הרשמת לענייני ירושה ג' נווה (להלן: הרשמת ) צו ירושה בעניין עזבון המנוחה. בית המשפט לענייני משפחה מחק את התובענה (כב' השופטת ע' גיא ) ביום 10.5.2020. נקבע שעל המבקש לפנות לרשמת כדי לבטל את צו הירושה או לתקנו. בית המשפט ציין שבשל כך אין הוא נדרש לשאלת הסמכות המקומית. המבקש ערער על החלטה זו. עיון במערכת "נט המשפט" מגלה שדיון בערעור קבוע ליום 10.2.2021.
2.
ביום 7.5.2020 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ערעור על החלטת הרשמת (להלן גם: הערעור ). בית המשפט (כב' השופטת הבכירה ר' אטדגי-פריאנטה ) הורה ביום 14.10.2020 להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב. צוין שהמנוחה התגוררה בבני ברק; שמרבית המשיבים אינם מתגוררים במקום אחר; ושהשאר גרים ביישובים שנתונים לסמכות מקומית של בתי משפט אחרים, לא בבאר שבע. עוד נקבע שאי אפשר להסתמך על התובענה כדי להקנות סמכות מקומית לבית המשפט בבאר שבע, משום שכעת אין הליך תלוי ועומד בו, והערעור בעניין טרם הוכרע. המבקש ביקש לערער על החלטה זו (לשלמות התמונה אפנה להחלטתי בבע"ם 7455/20 פלוני נ' פלוני (29.10.2020) בסוגיית עיכוב ביצוע החלטת ההעברה עד להכרעה בבקשה). בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה ביום 8.11.2020 את הערעור (כב' השופטת ג' לוין ). צוין שלפי תקנה 10(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח–1998 (להלן: התקנות ), הכלל הוא שתובענה בעניין ירושה תוגש במחוז השיפוט שבו היה מקום המושב של המנוח במותו. בית המשפט מוסמך להעביר תובענה – אבל יש להגיש אותה תחילה לערכאה המוסמכת, וממילא המבקש לא הראה טעם מספק לחרוג מהכלל. עוד נזכרו סעיף 6(ד) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: סעיף 6(ד) ), ותקנה 10(ג) לתקנות. לפי חיקוקים אלו, אם הוגשה "תובענה קודמת" בעניין בעלי הדין לבית משפט מסוים, יוגשו אליו גם תובענות חדשות ביניהם. בית המשפט המחוזי קבע שהתובענה נמחקה על הסף ועוד טרם שנדונה שאלת הסמכות המקומית לדון בה; ולכאורה גם היא הוגשה בחוסר סמכות מקומית, ולכן אין בכוחה להקנות לבית המשפט בבאר שבע סמכות מקומית לדון בערעור על החלטת הרשמת. לפיכך אין לראות בתובענה "תובענה קודמת" שמקנה סמכות לבית המשפט בבאר שבע.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען שבית המשפט המחוזי קבע הלכה חדשה בנוגע לסעיף 6(ד). לטעמו, היא שגויה מחמש סיבות: אין להבחין בין תובענות קודמות לפי אופן סיומן; המבקש הגיש את הערעור לפני שהתובענה נדחתה, ואין לדחייה תחולה למפרע; נערכו דיונים שונים בתובענה לפני מחיקתה, ולכן בית המשפט לענייני משפחה "[]דן" בה וקנה סמכות על הליכים נוספים בעתיד; ההחלטה בתובענה אינה חלוטה; לפי סעיף 6(ד) סיפה, רק נשיא בית המשפט או סגנו מוסמכים להעביר תובענה לבית משפט אחר, ואילו כאן עשתה זאת שופטת שאינה נשיאה או סגניתה. עוד נטען שלאחר ההחלטה של בית משפט השלום להעביר את התובענה לבית משפט לענייני משפחה, חל הכלל "לא יעבירנו עוד". המבקש מציין גם קשיים דיוניים שעולים, לגישתו, מהחלטת בית המשפט המחוזי; ושרוב היורשים אינם מתגוררים במקום המגורים של המנוחה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. כבית המשפט המחוזי, אני סבור שתובענה שנמחקה על הסף, בלי דיון לגוף העניין, אינה עניין "שדן" בו בית המשפט לענייני משפחה לצורך סעיף 6(ד). הסעיף מבטא את גישת "משפחה אחת – בית משפט אחד" (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס , פ"ד נד(4) 337, 342 (2000)). לפיה, מוטב לרכז בערכאה אחת את הסכסוך המשפחתי כדי לנסות לפתור אותו בראייה כוללת. אולם אם בית המשפט לא דן בסכסוך לגופו, אין לו יתרון על פני ערכאה אחרת בראייה כוללת של הסכסוך. נוסף על כך, תוצאה הפוכה מקימה סכנה שבעל דין יגיש הליך סרק לערכאה שנוחה לו, כדי לקנות בה סמכות מקומית בניגוד לכללים הרגילים בעניין. משהתובענה הראשונה שהמבקש הגיש נמחקה על הסף, אין תחולה לסעיף 6(ד). אכן, מחיקת התובענה לא הייתה – ועדיין אינה – חלוטה. אולם אין הצדקה בנסיבות שלפנינו להמתין עד להכרעה הסופית בה. הדבר נכון במיוחד בבית המשפט לענייני משפחה, שההליכים בו דורשים לעיתים הכרעה מהירה. בענייננו הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה שהסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה בבירור לבית משפט אחר. אם בסוף הליכי ההשגה על מחיקת התובענה תשתנה ההכרעה בנוגע אליה, יוכל המבקש לפעול כחוכמתו. יתר טענותיו עניינן יישום הדין בנסיבות המקרה הנוכחי. אין הצדקה לתת בהן רשות לערער ב"גלגול שלישי".
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ' בשבט התשפ"א (2.2.2021).
ש ו פ ט