בע"מ 8442/17 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 25.9.2017 (רמ"ש 25791-09-17, השופטת ו' פלאוט ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה

בראשון לציון מיום 18.7.2017 (ת"ע 28335-02-12, השופטת (כתוארה אז) א' שטיין ).

2.

מקורה של הבקשה שבפני בהליך הנסב על תוקפה של צוואה שנערכה ביום 17.3.2010 (להלן: הצוואה ) ובה הורישה המנוחה את כל רכושה לבתה, היא המבקשת. המשיבים, חמישה מילדיה האחרים של המנוחה, התנגדו לקיום הצוואה מאחר שלטענתם זו נערכה שלא מרצונה החופשי של המנוחה ותוך ניצול מצבה הקוגניטיבי הלקוי באותה עת.

3.

בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחה שיבחן את כשירותה של המנוחה

במועד עריכתה של הצוואה, וזה חיווה דעתו כי באותה עת "לא הייתה המנוחה כשירה קוגניטיבית לבצע פעולות משפטיות". בהמשך לכך, קבע בית המשפט לענייני משפחה מועד לחקירת המומחה, וכן הורה כי המבקשת תגיש תצהירי עדות ראשית עד 60 יום לפני מועד קדם המשפט. עוד הורה בית המשפט לענייני משפחה כי זימונו של עד יתאפשר רק אם הוגשו תצהיר מטעמו והודעה המבהירה לאיזה צורך מתבקשת הזמנתו.

4.

לאחר שהתקיימו מספר דיונים במתכונת של קדם משפט, הוגשה בקשה מטעם המבקשת לזמן לעדות רופא מתחום הגריאטריה שבדק את המנוחה בסמוך למועד עריכת הצוואה וכן את רופא המשפחה של המנוחה (להלן: הרופאים ) . המשיבים התנגדו לכך וטענו שהבקשה חורגת מהחלטותיו הקודמות של בית המשפט לענייני משפחה, בין השאר משום שלא הוגש תצהיר מטעם הרופא בתחום הגריאטריה, ואילו זימונו של רופא המשפחה לא התבקש כלל. בהמשך לכך, בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה.

5.

מספר ימים לאחר מכן התקיימה חקירתו של המומחה מטעם בית המשפט, ולאחריה הגישה המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה נוספת לזימון מספר עדים, ביניהם הרופאים. בית המשפט לענייני משפחה דחה גם בקשה זו בהחלטה שהולידה את הבקשה דנן, בציינו כי היא מהווה "מעקף" של החלטתו הקודמת.

6.

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה, ובה טענה כי יש לתת לה את יומה בבית המשפט, בשים לב לחשיבותם של העדים מבחינתה.

7.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור האמורה, בשים לב לשלב בו מצוי ההליך ולעובדה כי המבקשת לא ערערה על דחיית בקשתה הראשונה לזימון הרופאים לעדות. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי כי היה על המבקשת לפעול בהתאם להחלטותיו הקודמות של בית המשפט לענייני משפחה ולהגיש את בקשותיה להזמנת עדים מראש, לצרף את התצהירים הנדרשים וכן לפרט על אודות הרלוונטיות של העדים לתובענה.

8.

בקשת רשות הערעור שבפני חוזרת בעיקרה על הטענות שהעלתה המבקשת בבית המשפט המחוזי. המבקשת סבורה כי שלילת האפשרות לזמן את העדים מטעמה היא החלטה שחורצת את גורלו של ההליך, וכי יש לתת משקל לכך שהמשיבים טרם התחילו בהבאת הוכחותיהם.

9.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

10.

הלכה ידועה היא שבית המשפט ייתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" רק במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין, או במקרה של חשש לעיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אמות מידה אלה נבחנות באופן מחמיר עוד יותר בבקשת רשות ערעור הנסבה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית הנוגעת לאופן ניהולו של הדיון בה (רע"א 5341/11 הלה הנדסה בניה וייזום בע"מ נ' שולדנריין , פסקה 5

(18.8.2011); בע"ם 7397/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 13

(31.10.2017); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 203 (מהדורה שלישית, 2012)). בנסיבות העניין, החלטותיהן של הערכאות הקודמות עסקו בשאלות של זימון עדים, במתכונת שהייתה קונקרטית ומוגבלת לנסיבותיו של התיק דנן, והכול בגדר שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית. לא ראיתי כל עילה להיעתר לבקשה.

11.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.