פרטי ההליך
;
בבית המשפט העליון
בירושלים
בר"ם 2805/06
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ד' חשין
המבקש:
דורון מזרחי
נ ג ד
המשיבים:
1. עמידר
החברה לשיכון ישראל בע"מ
2. מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו
בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים
בבש"א 33419/05 (עתמ 2909/05) שניתן על ידי כבוד השופטת דרורה פלפל
תאריך הישיבה:
ט"ז בתמוז התשס"ו (12.7.2006)
בשם המבקש:
עו"ד ע' קליקוביץ, עו"ד פ' פרטוק, עו"ד א' הראל
בשם המשיבים:
עו"ד ג' מרקס
פסק-דין
המבקש הגיש את ערעורו זה כנגד החלטת בית המשפט
המינהלי בתל-אביב-יפו שלא ליתן לו הארכת מועד להגשת עתירה מינהלית כנגד החלטת עמידר ומשרד השיכון שלא להכיר בו כדייר ממשיך לצורך רכישת הדירה. הערעור הוגש אלינו במתכונת של בקשת רשות ערעור.
השאלה שבגינה הועברה בקשת רשות ערעור זו לדיון לפנינו היא השאלה, האם ההחלטה שלא ליתן למבקש הארכת מועד היא "החלטה אחרת" שהערעור עליה ברשות או שמא מדובר בהחלטה שהערעור עליה בזכות. סעיף 12 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, קובע כדלקמן:
" בקשת רשות ערעור
12.(א) פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם, והחלטה אחרת של בית משפט לענינים מינהליים יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך.
(ב) לענין סעיף זה, "החלטה אחרת" -
(1) החלטה בבקשה למתן צו ביניים;
(2) החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו;
(3) החלטה בענין חיסיון;
(3א) החלטה בענין סמכות ענינית;
(4) ענינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת".
החלטה בענין הארכת מועד אינה נזכרת בסעיף 12 הנ"ל, וטרם ניתן צו כאמור בהתאם לסעיף 12(ב)(4) הנ"ל, שבו החיל שר המשפטים את הוראת הסעיף על החלטות מסוג זה.
בנסיבות אלה אין למנוע מכל וכל את זכות הערעור על ההחלטה שלא ליתן הארכת מועד, החלטה הסותמת את הגולל על ההליך כולו, שכן כל עוד איננה בגדר "החלטה אחרת" יש לאפשר הגשת ערעור בזכות; זוהי תוצאה שאינה סבירה ואף אינה רצויה. על רקע מצב זה של אנומליה, אנו סבורים כי הגיעה העת לקבוע בצו בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 12(ב)(4) הנ"ל, כי ערעור על דחיית הבקשה להארכת מועד יוגש רק ברשות - בשל היות ההחלטה "החלטה אחרת", לעניין הוראת החוק. עד למתן צו כאמור, אין מנוס מלקבוע כי מדובר בערעור בזכות, ולפיכך שמענו את הטענות לענין הארכת המועד במלואן.
לא בלי היסוס החלטנו להיעתר לבקשה ולהאריך את המועד להגשת העתירה המינהלית לבית המשפט המחוזי. החלטתנו זו מאד יוצאת דופן בשים לב לזמן הרב והחריג שבו הושהתה הגשת העתירה לבית המשפט. עם זאת החלטנו כי העתירה תוגש עתה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בתוך 30 ימים, וימי הפגרה במניין הימים. העתירה לגופה תתברר בפני אותו בית משפט .
הערעור מתקבל איפוא, בהתאם לאמור לעיל.
ניתן היום, ט"ז בתמוז התשס"ו
(12.7.2006).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט
ש ו פ ט