בר"מ 3685/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה "אלטירה" נ. כאמל נואס

1.

תחילתו של ההליך שבפני בבקשת רשות ערעור שהמשיבה הגישה בשעתו כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת מ' אגמון-גונן ) מתאריך 27.04.2010 ב-עת"מ 1707/09.

2.

בתאריך 17.09.2013 התקיים בפני דיון בבקשה, בגדרו המבקש היה מיוצג על ידי עו"ד איימן קאסם (להלן: בא כוחו דאז ). בתום הדיון נתתי תוקף של החלטה להסדר פשרה, אשר הושג בין הצדדים, בגדרו המשיבה התחייבה לשלם למשיב סכומים שונים, על פי הפירוט שם (להלן: הסדר הפשרה ). בגדר החלטתי מאותו מועד צוין גם כי באי-כח הצדדים הודיע כי במסגרת הסדר הפשרה

מסתיימים ההליכים בין הצדדים ולא תהיה להם עוד תביעה או טענה זה כנגד זה בהקשר לעניינים שנדונו בתיק, מושא הסדר הפשרה (ראו: החלטתי מתאריך 17.09.2013).

3.

מהודעות שהגישו באי-כוח הצדדים לאחר חתימתו של הסדר הפשרה עלה כי המשיבה לא קיימה את התחייבויותיה למשיב על פי הסדר הפשרה וכן כי הצדדים לא משכילים לשתף פעולה ביניהם כדי להביא לסיום המחלוקת ביניהם. בנסיבות אלה ניתנה על ידי בתאריך 11.11.2013 החלטה בדבר חלוקת כספי הפיקדון שהופקד על ידי המשיבה, בין הצדדים, כמפורט שם (להלן: החלטתי מתאריך 11.11.2013 ). יוער, כי עובר למתן החלטה זו, בתאריך 25.10.2013 הודיע המבקש כי ייצוגו על ידי בא כוחו דאז נפסק.

4.

בתאריך 30.01.2014 ובתאריך 15.05.2014 הגיש המבקש, בעצמו , שתי בקשות שעניינן להביא לביטול של הסדר הפשרה , וזאת, לטענתו, מכיוון שהמשיבה הפרה את הסדר הפשרה ולא פעלה בהתאם ל החלטתי מתאריך 11.11.2013 .

בתאריך 18.05.2016 דחיתי את הבקשות, וזאת לאחר שהגעתי לכלל מסקנה כי המשיבה מילאה אחר החלטתי מתאריך 11.11.2013.

5.

בתאריך 09.10.2016 המבקש הגיש בקשה נוספת לביטול הסדר הפשרה , זו הפעם בטענה כי הוא לא חתם על הסדר הפשרה ואף לא נתן ייפוי כוח ל בא כוחו דאז אשר חתם על הסדר הפרשה לעשות כן. לפיכך, לטענת המבקש, הסדר הפשרה

איננו תקף ויש לבטלו ולדון בתיק מחדש.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה לה, שהוגשה בהתאם להחלטתי שהורתה לה לעשות כן, ובתגובת המבקש לה – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות . וזאת מן הטעמים הבאים:

ראשית , עובדה מוסכמת היא כי המבקש נכח בדיון והיה עד לחתימת הסדר הפשרה על ידי בא כוחו.

יתרה מכך, במועד שחל לאחר שהמבקש הודיע על הפסקת ייצוגו על ידי בא כוחו דאז – המבקש ב עצמו

הגיש לבית משפט זה בקשה שכותרתה: "בקשה לחייב את המבקשת (היא המשיבה דנן – ח"מ ) לקיים ולבצע כל מה שבהסדר הפשרה והחלטת בית המשפט בתאריך 17.9.2013 ולחייבה לבטל כל מה שעשתה בניגוד הסדר הפשרה וההחלטה כמפורט בבקשה זו" (ראו: בקשת מטעם המבקש מתאריך 27.10.2013; כך במקור – ח"מ ), ובעקבות הודעה זו ניתנה החלטתי מתאריך 11.11.2013 , שעניינה, כאמור, מימוש הסדר הפשרה מתוך כספי הערבון שהפיקה המשיבה.

שנית

– מתגובת המשיבה עולה כי המבקש הגיש מספר הליכים נוספים שענינם באכיפת הסדר הפשרה . כך, למשל, בתאריך 03.12.2013 המבקש הגיש לבית משפט השלום בכפר סבא כתב תביעה שמהותה: "פצויים על עוגמת נפש, הפרת הסדר פשרה" (כך במקור; ראו: מש/ג).

7.

נוכח כל האמור לעיל – סבורני כי טענתו של המבקש בדבר בטלות הסדר הפשרה מכיוון שלא נתן לעורך דינו ייפוי כוח לחתום עליו בשמו – איננה ראויה להישמע בנסיבות, ובקשתו נדחית בזאת.

8.

בנסיבות העניין – המבקש יישא בהוצאות המשיבה, זו הפעם ברף הנמוך, בסך של 1,000 ש"ח.