בר"מ 5072/22 אויר-רום אחזקה ותעופה(1993)בע"מ נ. מנהל רשות התעופה האזרחית

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 21.7.2022 (עת"ם 9387-03-22, השופט ר' אמיר ) ובצדה בקשה למתן סעד זמני. בית המשפט המחוזי דחה בקשה למתן צו ביניים שהוגשה בגדרי דיון בעתירה מינהלית.

2.

מקורה של הבקשה דנן בהתדיינות שנסבה על התליית רישיונה של המבקשת, חברה פרטית בשם אויר-רום שרותי אחזקה ותעופה (1993) בע"מ, להפעלת מכון בדק לפי חוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן: חוק הטיס ). המשיב 1, מנהל רשות התעופה האזרחית (להלן: המשיב ), הוא המוסמך לפי סעיף 22 לחוק הטיס לתת רישיון להפעלת מכון בדק כאמור בו, וכן להתלותו לפי סעיף 38 לחוק זה. כבר עתה יצוין כי בעניינה של המבקשת ניתנו מספר החלטות שונות על-ידי המשיב, האחרונה שבהן מיום 30.6.2022. החלטה זו, כמפורט בהמשך, היא שעומדת במוקד ההליך הנוכחי. להשלמת התמונה יצוין כי המשיבה 2 היא רשות התעופה האזרחית.

3.

בתמצית יצוין כי החל מחודש ספטמבר 2019 התקיים בין הצדדים דין ודברים על רקע ליקויים שונים שהתגלו במסגרת ביקורות שערך המשיב במכון הבדק של המבקשת (להלן: מכון הבדק ). בהמשך לכך, ביום 13.12.2021 החליט המשיב להתלות את רישיונה של המבקשת החל מיום 20.12.2021 ועד להשלמתן של פעולות שונות שנדרשו על-ידו. בעקבות החלטה זו, שהייתה כאמור הראשונה בסדרה של החלטות התלייה, המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי עתירה מינהלית (עת"ם 36141-12-21) (להלן: העתירה הראשונה ).

4.

מבלי להיכנס לפירוט שאינו נדרש בענייננו, יצוין כי ההתדיינות המשפטית בין הצדדים כללה שלבים רבים. בכלל זה, ביום 11.1.2022 ניתן פסק דין בעתירה הראשונה ובו נקבע כי עניינה של המבקשת יובא להכרעה חדשה בפני המשיב, לאחר שייערכו ביקורות נוספות בהתאם למתווה מוסכם שפורט בפסק הדין (להלן: המתווה המוסכם ). בהמשך לכך, ביום 21.2.2021 החליט המשיב להתלות את רישיונה של המבקשת בשנית (להלן: החלטת ההתליה השנייה ).

5.

על רקע זה, ביום 6.3.2022 המבקשת הגישה עתירה נוספת, זו הנזכרת בפתח הדברים, אשר כוונה לביטולה של החלטת ההתליה השנייה, ובצדה אף בקשה למתן צו ארעי וצו ביניים. במסגרת התדיינות זו, ביום 14.4.2022 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו ביניים "זמני" ולפיו תעוכב כניסתה לתוקף של התליית הרישיון. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי החלטת ההתליה השנייה התקבלה שלא בהתאם למתווה המוסכם שנקבע בפסק דינו. אשר על כן, בית המשפט המחוזי הורה על ביצוע חוזר של המתווה המוסכם, וזאת בהתאם ללוח זמנים מעודכן שפורט בהחלטה.

6.

בהמשך לכך, ביום 30.6.2022 החליט המשיב, זו הפעם השלישית, על התליית רישיונה של המבקשת החל מיום 8.7.2022 (להלן: החלטת ההתליה השלישית ). המשיב ציין כי בהתאם להחלטתו הנזכרת של בית המשפט המחוזי נערכו שני סבבים נוספים של ביקורת במכון הבדק, וכי אלו העלו ליקויים רבים שלא תוקנו. ליתר דיוק נטען כי מתוך 78 ממצאים שהתגלו בביקורת הראשונה שנערכה בסבב זה, רק 13 תוקנו באופן שהניח את דעתו של המשיב ו-3 אחרים תוקנו באופן חלקי בלבד. המשיב הבהיר כי הממצאים שהתגלו בביקורת מגבשים ארבעה ליקויים עיקריים: חסימת אזורים ומניעת פיקוח; ציוד תעופתי ללא תגי שמישות או ללא סיווג ובאחסנה לא נאותה; מערכת הבטחת איכות לקויה או ציוד תעופתי שאינו מנוהל כנדרש; וליקויים שונים בתיעוד פעולות בדק. עוד צוין כי בביקורת החוזרת נמצאו ליקויים נוספים, הדומים באופיים ובמהותם לממצאים שהתגלו בכל הביקורות הקודמות שנערכו למבקשת. המשיב הבהיר בהחלטתו כי "לא מדובר בהפרות וליקויים קוסמטיים של מה בכך, אלא בליקויים משמעותיים אשר נוגעים ישירות לבטיחות התעופה".

7.

ביום 4.7.2022 המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת לצו ארעי ולצו ביניים. בבקשה נטען, בין היתר, כי מתוך 62 הליקויים שלטענת המשיב לא תוקנו

כלל – 37 מצויים מחוץ לשטחו של מכון הבדק, 3 מהם נעדרים מקור נורמטיבי, 15 אחרים תוקנו הגם שהמשיב לא הכיר בכך, ואילו 7 הליקויים הנטענים הנוספים כלל אינם ליקויים. בו ביום בית המשפט המחוזי נתן צו ארעי המתלה את החלטת ההתליה השלישית עד למתן החלטה אחרת. בעשותו כן ציין בית המשפט המחוזי כי בשים לב לסד הזמנים עד לסגירה בפועל של מכון הבדק, אשר פועל מזה עשרות שנים, ובהתחשב בכך שהתקלות שנמצאו בו "אינן פתאומיות והיו ידועות במשך כל ההליך... של הבדיקה", ניתן להמתין עד לקיומו של דיון במעמד הצדדים ללא שינוי המצב הקיים וסגירה של מכון הבדק.

8.

ביום 14.7.2022 המשיבים הגישו את תגובתם לבקשה למתן צו ביניים, ובה טענו כי דינה להידחות, תוך שהם שבים על עיקרי הדברים שהובאו בהחלטת המשיב מיום 30.6.2022.

9.

ביום 21.7.2022 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, ובסופו כאמור נדחתה הבקשה. בראשית הדברים עמד בית המשפט המחוזי על כך שטרם הוגשה עתירה נגד החלטת ההתליה השלישית, כך שלמעשה הבקשה למתן צו ביניים בעניינה הוגשה במסגרת העתירה נגד החלטת ההתליה השנייה. לצד זאת, בנסיבות העניין ובהתחשב בהסכמתם של הצדדים להגשת עתירה מתוקנת עד ליום 15.9.2022, נקבע כי יש לראות את הבקשה כאילו הוגשה במסגרת העתירה המתוקנת שתוגש.

10.

לגופם של דברים, נקבע כי השגותיה של המבקשת ביחס להתנהלותו של המשיב

אינן חזקות במידה הדרושה על מנת לקבוע שסיכויי העתירה גבוהים. עוד צוין כי על פני הדברים, המשיבים לא חרגו מגדרו של המתווה המוסכם או מהוראות הדין המסדירות את הנושא. בית המשפט המחוזי עמד על כך שהפגמים והליקויים שנמצאו אצל המבקשת חזרו על עצמם, ודחה טענות שהעלתה באשר לעניינים שלשיטתה אינם מצויים בתחומי אחריותה. בכל הנוגע למאזן הנוחות נקבע כי הכף נוטה נגד המבקשת. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה לפיה ישנו חשש כבד לנזק שייגרם לציבור הלקוחות של המבקשת, בקבעו כי אלו יכולים למצוא מכון בדק חלופי. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי הוסיף כי אל מול הנזק הכלכלי שייגרם למבקשת, יש לקחת בחשבון את הנזק הפוטנציאלי הקשור לבטיחות הטיס וסכנה לחיי אדם. אשר על כן, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי החלטת ההתליה השלישית תיכנס לתוקפה באופן מידי. כמו כן, המבקשת חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 60,000 שקלים.

11.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 24.7.2022 המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו האמורה, וזו נדחתה בו ביום.

12.

בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 21.7.2022 ובצדה הוגשה אף בקשה למתן סעד זמני. בבקשת רשות הערעור נטען, בין היתר, כי המבקשת לא קיבלה את יומה בבית המשפט, שעה שנקבע כי סיכויי העתירה אינם גבוהים עוד בטרם הוגשה העתירה מתוקנת. בהמשך לכך, ולגוף הדברים, שבה המבקשת ומעלה טענות שונות באשר לליקויים שנמצאו על-ידי המשיב, כמו גם בנוגע לאופן עריכת הביקורת על-ידו, מבלי שניתנה לה זכות טיעון מספקת. באשר למאזן הנוחות נטען כי מתן צו ביניים משמעותו שימור המצב הקיים למצער משנת 2019, וכי הדבר דרוש על מנת למנוע נזק משמעותי שצפוי להיגרם למבקשת ולקהל לקוחותיה. בהקשר זה אף הודגש כי אין מדובר בהחלטת התליה דחופה לשם הגנה מידית על שלום הציבור בהתאם לסמכות המוקנה למשיב בסעיף 38(ד) לחוק הטיס.

13.

ביום 31.7.2022 המשיבים הגישו את תשובתם, ובה נטען כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות על הסף ולגופה, בשים לב למידת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים. לגופו של עניין המשיבים סומכים את ידם על החלטתו של בית המשפט המחוזי, וטוענים כי המבקשת לא הצביעה על כל עילה להתערב בה. בכל הנוגע לסיכויי העתירה נטען כי אלה אינם גבוהים בשים לב לכך שבביקורות השונות התגלו ממצאים חמורים ביותר שלא תוקנו מן השורש וחזרו על עצמם, וכי במצב דברים זה החלטת ההתליה השלישית הייתה סבירה ומתבקשת. המבקשים מוסיפים וטוענים כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתם, בשים לב לאינטרס הציבורי החשוב של חיי אדם ובטיחות התעופה בישראל.

14.

ביום 4.8.2022, בהתאם להחלטה שניתנה, הגישה המבקשת תגובה לתשובת המשיבים. בתגובה נטען, בין היתר, כי בעתיד הקרוב העתירה והבקשות דנן יהפכו לתיאורטיות, שכן לקוחות קבועים ועובדים "נוטשים" את מכון הבדק של המבקשת. המבקשת מוסיפה וטוענת כי בנסיבות העניין מתעוררות שאלות עקרוניות הדורשות הכרעה, ובהן היקפה של זכות הטיעון כאשר מתגלים ממצאים חדשים בביקורות חוזרות; סמכותו של המשיב להתלות רישיון לפי "פרקטיקה מקובלת בענף"; סמכותו של המשיב לפקח על שטחים הנמצאים מחוץ למכון הבדק ועוד.

15.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, כמו גם בתשובת המשיבים ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, ככלל, בית משפט זה לא ייטה להתערב בהחלטות של הערכאה הדיונית שעניינן סעדים זמניים, למעט במקרים חריגים

(ראו: בר"ם 8463/21 עציון נ' משרד התחבורה –

רשות הרישוי , פסקה 13 (14.12.2021); בר"ם 4545/22 קבוצת מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (מחוז דרום) , פסקה 11 (9.8.2022)). בהתחשב באמת מידה מצמצמת זו, לא מצאתי כי הבקשה הנוכחית נכנסת בגדר החריג האמור.

16.

במסגרת גלגוליה של ההתדיינות, המבקשת הגישה בקשות שונות למתן צווים זמניים. אלה נבחנו ונדונו בבית המשפט המחוזי אחת לאחת, והוכרעו בהחלטות מנומקות בהתאם לנסיבות העניין ותוך בחינת מלוא השיקולים הרלוונטיים. כך גם בהחלטה מושא ההליך דנן, אשר לא התרשמתי כי נפל בה פגם המצדיק התערבותו של בית משפט זה. למעלה מן הצורך אעיר כי טענותיה של המבקשות מעוררות קשיים שונים אף לגופן. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הפגמים והמחדלים החמורים שנמצאו אצל המבקשת חזרו על עצמם פעם אחר פעם, גם אם ביטוים הקונקרטי השתנה בין סבבי הביקורת. כמו כן, יש לייחס משקל לאינטרס הציבורי החשוב של שמירה על חיי אדם ועל הבטיחות בענף התעופה. דומה כי לאורך הדרך ניתנו למבקשת הזדמנויות רבות "לתקן את דרכיה", אך אלה לא נוצלו על-ידיה במלואן. דו"חות הביקורת שהוגשו והחלטותיו של המשיב הבהירו בפירוט רב ובהרחבה מהם הליקויים הטעונים תיקון ומהן הפעולות הנדרשות לשם ביטולה של התליית הרישיון, ונקבע כי אלה לא נעשו באופן המניח את הדעת. לנוכח האמור, אין מקום להורות על מתן צו ביניים כמבוקש. לא למותר לציין כי כלל טענותיה של המבקשת יוסיפו ויתבררו עם הגשתה הצפויה של העתירה המתוקנת על-ידה, ככל שתבחר לעשות כן, ואיני נוקטת כל עמדה בעניין זה. מכל מקום, וכפי שציין בית המשפט המחוזי, גם כעת דרכה של המבקשת פתוחה בפניה לנקוט בפעולות הדרושות לשם ביטולה של החלטת ההתליה.

17.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני. בנסיבות העניין, ובמידה רבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.