פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בר"ם
5717/07
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
זוהיר דאוד פארח
נ ג ד
המשיבה:
הועדה המקומית לתכנון ולבניה נצרת
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ב-עמ"נ
1008/06 מיום 24.5.2007 שניתן על ידי סגן הנשיא השופט אהרן אמינוף
בשם המבקש:
עו"ד צ' שוב
בשם המשיבה:
עו"ד מ' אבראהים
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בנצרת (כבוד סגן הנשיא א' אמינוף) אשר קיבל את הערעור המינהלי של המשיבה והורה לשמאי המכריע להשלים את חוות דעתו וכן הורה לוועדת הערר, עם קבלת חוות הדעת המשלימה, להכריע אם יש בה כדי לשנות את סכום הפיצויים שנפסק למבקש במסגרת תביעת פיצויים שהוגשה על ידו לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. בית המשפט קצב לשמאי המכריע 30 ימים להשלמת חוות דעתו וכן קצב לועדת הערר 30 ימים לקבלת החלטה כאמור. בהמשך, לבקשתם המוסכמת של הצדדים עיכב בית משפט קמא מועדים אלו עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור שלפני.
2.
ראשיתה של הפרשה, כאמור, בתביעת פיצויים שהגיש המבקש לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. הפרשה נמשכת זה יותר משבע שנים על פני ערכאות שונות והיא הגיעה אף לפתחו של בית משפט זה (בר"ם 7026/06 פארח נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת (טרם פורסם, 15.11.2006)).
3.
בענייננו טוען המבקש נגד החלטתו של בית המשפט להחזיר את התיק לשמאי המכריע ולוועדת הערר. המבקש טוען כי המשיבה מנצלת ערכאות שיפוטיות על מנת לעכב תשלומים המגיעים לו. כמו כן לטענתו על אף שהמשיבה לא ביקשה לעכב את ביצוען של החלטות ועדת הערר עליהן הוגשו ערעורים מינהליים הרי שטרם שולמו על ידה כספים כלשהם. בבקשת רשות הערעור טוען המבקש גם נגד החלטת בית המשפט שלא לדחות על הסף את הערעור המינהלי של המשיבה מן הטעם שהוגש באיחור. החלטה בעניין זה של בית משפט קמא ניתנה בנפרד במהלך הדיון בתיק ונוכח החלטתי ב- בר"ם 7026/06 שלעיל היא נתקפת עתה לאחר שניתן פסק הדין. כמו כן טוען המבקש כי ממילא הערעור המינהלי שהגישה המשיבה אינו עוסק ב"שאלה משפטית" כאמור בסעיף 198 לחוק התכנון והבניה ולכן שגה בית המשפט שהשיב את העניין לשמאי המכריע.
4.
הטרידה אותי הטענה כי המשיבה מעכבת שלא כדין תשלומים המגיעים למבקש. הוריתי על כן ביום 5.8.2007 למשיבה להגיב לבקשה ולהתייחס בין היתר "לטענה כי היא מעכבת שלא כדין תשלומים המגיעים למבקש לרבות לגבי סכומים שאינם שנויים במחלוקת".
5.
מתגובת המשיבה הסתבר כי בעניין התשלומים להם טוען המבקש הוגשה על ידו תביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בעפולה אך למשיבה ניתנה רשות להתגונן בין היתר בטענת קיזוז חוב בסך של מאות אלפי שקלים שחב המבקש לעירייה. המבקש אומנם הגיש לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשת רשות ערעור על ההחלטה ליתן רשות להתגונן אך בקשתו נדחתה (בר"ע 1122/06). בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידו בעניין זה לבית המשפט העליון נדחתה אף היא (רע"א 1012/07). על פי תגובת המשיבה הדיון בתביעה בבית משפט השלום אינו מתקדם עקב בקשות דחייה שונות שהגיש המבקש.
הכרעה
6.
עיינתי בבקשה ובתגובה והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. אכן יש להצטער על הימשכות ההליכים השונים בתיק ועל כך שהצדדים לא השכילו להביא לסיומו של העניין ואולם לא שוכנעתי כי בענייננו יש לסטות מן הכלל לפיו אין מקום ליתן רשות ערעור בטרם מוצו והסתיימו ההליכים השונים נשוא בקשת רשות הערעור (ראו: בר"ם 8499/06 אליאב נ' עיריית הרצליה , פסקה 5 (טרם פורסם, 15.11.2006); בר"ם 7099/06 מנהל הארנונה עיריית תל אביב יפו נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, 11.2.2007); בר"ם 7703/06 מנהל הארנונה – עיריית תל אביב יפו נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ , פסקה 4 (טרם פורסם, 16.5.2007); בר"ם 6622/07 המועצה המקומית אעבלין נ' אהרון ,
(טרם פורסם, 22.8.2007)). למעשה כל שקבע בית המשפט הוא שיש להחזיר את הדיון לשמאי המכריע כדי שישלים את מלאכתו ועניין זה אינו מצדיק מתן רשות ערעור. גם הטענה לעניין היעדר התשלום, שעודנה תלויה ועומדת בתביעה אזרחית שהוגשה על ידי המבקש, אינה מצדיקה בנסיבות אלה מתן רשות ערעור. אוסיף כי בצדק קצב בית משפט קמא מועדים קצרים הן לשמאי המכריע והן לוועדת הערר וכולי תקווה כי הפרשה תסתיים במהרה.
7.
למותר לציין כי טענות המבקש כמובן שמורות לו לרבות טענות, ככל שיהיו לו, נגד החלטת ועדת הערר שאמורה להתקבל במהרה אך טוב יעשו בעלי הדין אם בסופו של דבר יגיעו להסכמות ביניהם שיחסכו הליכים נוספים בערכאות השונות.
8.
הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח אלול, תשס"ז (11.9.2007).
ש ו פ ט ת