בר"מ 8499/06 עו"ד גדעון אליאב נ. עיריית הרצליה

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ש' גדות), בעמ"נ (ת"א-יפו) 189/04 שנדון יחד עם עמ"נ 187/04.

העובדות

2.בקשה זו עניינה היטל ביוב בו חוייב המבקש בגין הנחת קו ביוב אשר באמצעותו חובר ביתו המצוי ברחוב שפרינצק בנוף-ים הרצליה, למערכת הביוב העירוני (להלן: הבית ). המבקש ערר על החיוב בהיטל ובו העלה מספר טענות. ועדת הערר קיבלה את הערר באופן חלקי וקבעה כי אין לחייב את שטח הגג בבית בהיטל, וכי העלאת תעריף היטל הביוב בשיעור של 52% בתוך שנתיים אינה נראית סבירה ומעוררת ספקות. לפיכך, קבעה, עבר הנטל למשיבה, עיריית הרצליה (להלן: העירייה ) להוכיח צדקת פעולותיה, אך היא לא עמדה בו. לאור זאת קבעה ועדת הערר כי המבקש יחוייב רק לפי התעריף הישן, בהתאם ל"כלל הבטלות היחסית". על קביעות אלה הגישה העירייה ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים (עמ"נ 189/04), ואילו המבקש הגיש ערעור בנוגע לחיובו בהיטל ביוב עבור מרתף ביתו (עמ"נ 187/04). הדיון בערעורים אוחד.

פסק הדין של בית המשפט קמא

3.בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי יש להחזיר את הדיון בעניין שטח הגג לועדת הערר "כדי שתישמע ראיות נוספות לצורך הקביעה אם המדרגות מובילות למבואה, למידותיה של המבואה, והאם יש חדר בסמוך למרפסת הגג". בית המשפט נימק את קביעתו בכך שלא הונחה בפני ועדת הערר תשתית נתונים מספקת כדי לקבוע שאין לחייב את שטח הגג בהיטל. בהקשר זה נקבע כי הצדדים יהיו רשאים להזמין עדים וניתן יהיה להורות על ביקור במקום. אשר לשאלת סבירות העלאת שיעורי ההיטל קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי בהעדר ראיות או תימוכין נוספים עצם העלאת תעריף חיובי היטל הביוב ב- 52% במשך שנתיים אינה מקימה, כשלעצמה, "ספק מהותי" בכשירות הפעולה המנהלית המעביר את נטל הראיה לרשות, ולכן קיבל את ערעור העירייה בסוגיה זו. בית המשפט דחה את ערעור המבקש.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני בה קובל המבקש כנגד קבלת ערעורה של העירייה.

בקשת רשות הערעור

4.המבקש משיג בבקשתו על הקביעה כי העלאת תעריף היטל הביוב בשיעור של 52% בתקופה של שנתיים הינה סבירה, וכי לא מתעורר ספק מהותי המעביר את הנטל להוכחת תקינות המעשה המנהלי לידי העירייה. לטענתו, על העירייה היה להוכיח את סבירות העלאת התעריף מאחר וכל הפרטים והנתונים לביסוס חישוב שיעורי ההיטל נמצאים ברשותה, וממילא לא היה כל היגיון להטיל על המבקש הוכחת נתונים אלה או לחייבו להשוות את תעריפי ההיטל עם אלה של עיריות אחרות. לדעתו, קיימים מספר ספקות מהותיים בדבר תקינות המעשה המנהלי: הקיצוניות שבהעלאת התעריף, אי הוכחת עצם קיומו של תחשיב שעל בסיסו הועלה, לפי הטענה, התעריף, ופגמים בתחשיב עצמו. כל אלה מעבירים, לטענת המבקש, את נטל הוכחת חזקת התקינות לעירייה. אשר לטענה בדבר חיוב שטח הגג, טוען המבקש כי טעה בית המשפט כשהתערב בעניין עובדתי בו הכריעה הוועדה. המבקש מציין כי נשלח מודד לביתו עוד בטרם הגשת הערר, אך הוא לא הובא כלל לעדות.

דיון

5.עיינתי בבקשה על נספחיה וכן בהחלטת הוועדה ובפסק הדין של בית המשפט קמא והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בנוגע לחיוב שטח הגג בהיטל ביוב בחן בית המשפט את טיעוני הצדדים וקבע כי רק לאחר שמיעת ראיות נוספות תוכל הועדה להגיע למסקנה האם יש לחייב את המבקש בהיטל בגין שטח הגג, אם לאו. לא מצאתי כי יש בטענות המבקש כדי לשנות ממסקנה זו, שעה שמדובר בשאלה עובדתית שיש לבררה עד תום. בהחלטה זו, להשיב את הדיון לועדת הערר אף לא נגרם כל עוול למבקש באופן המצדיק מתן רשות לערער (השוו: רע"א 11057/04 עלי חסין סלמאן אלטורי נ' מדינת ישראל –שר התחבורה (מיום 2.5.2005)). מכל מקום, טענות המבקש בנוגע לאופן סיווג הגג שמורות לו, ואם תחליט הוועדה לשנות את הכרעתה בנוגע לאופיו של הגג, רשאי המבקש להשיג על הקביעה בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, ואף לבקש לפנות לבית משפט זה, אם תימצא לכך עילה בדין.

6.אשר לטענתו של המבקש בנוגע לאי סבירות העלאת תעריף היטל הביוב. חזקה על רשות שהיא פועלת כדין, והטוען כי פעולה מסוימת נעשתה שלא כדין, עליו הראיה. וכן, הלכה היא כי לשם הרמת נטל ראייתי זה לא די בקיומה של תחושה בעלמא, המבוססת על השערות והנחות בלבד, אלא יש להניח תשתית עובדתית לטענה (בג"צ 4566/90 דוד דקל נ' שר האוצר , פ"ד מה (1) 28, עמ' 35-36). עוד נקבע ביחס להטלת חיובי ארנונה - אך הדברים יפים גם לעניינו - כי לעירייה שיקול דעת רחב בבואה לקבוע את אמות המידה להטלתם, וממילא מצומצמת התערבות בית המשפט בשיקול דעתה בנימוק של אי סבירות. וכן, כי על המבקש להשיג על תקפותה של ההחלטה המנהלית בעילת חוסר סבירות, להראות כי ההחלטה לוקה באי סבירות רבתי (ע"א 565/00 עיריית קרית אתא נ' אדוארד חרס , פ"ד נו(3) 784, עמ' 786-787 והאסמכתאות שם). במקרה שלפניי המבקש לא ביסס את טענתו בדבר חוסר סבירות העלאת תעריף היטל הביוב על תחשיבים, חוות דעת מומחה, השוואה לתעריפי היטלים של רשויות אחרות או על כל ראיה אחרת אשר היה בה כדי לעורר ספק מהותי בדבר כשרותה המנהלית של פעולת העירייה. כל שטען הוא כי העלאה של 52% בשיעור תעריף היטל הביוב בתוך שנתיים אינה סבירה באופן קיצוני המעורר ספק מהותי אשר יש בו כדי להעביר את הנטל להצדיקו לעירייה. אכן, אחוז העלאת התעריף הינו גבוה על פניו, ואולם, כפי שקבע בית המשפט, אין בעובדה זו כשלעצמה, כדי לעורר ספק מהותי כאמור, אשר הצדיק את העברת הנטל לעירייה. לפיכך בדין קבע בית המשפט כי דין ערעור העירייה בנושא זה, להתקבל, ואין מקום ליתן רשות ערעור.

7.לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.