בר"מ 9013/20 אילן למדן נ. מנהל הארנונה של עיריית ירושלים

1.

לפניי בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך. ההליך עניינו אופן סיווג נכסים שבבעלות המבקש לצורך תשלום ארנונה. בפסק דין מיום 4.11.2020 בית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) השיב את הדיון לוועדת הערר לצורך הכרעה בסוגיות העובדתיות שהגדיר בית המשפט ומתן החלטות חדשות על יסוד הכרעות עובדתיות אלה. בית המשפט המחוזי אף חייב את המשיב בהוצאות המבקש בסך 7,500 ש"ח. בהחלטה נוספת, מיום 10.11.2020, שניתנה בעקבות בקשה שהגיש המבקש, נקבע כי הערעור מטעם המשיב לא הוגש באיחור. החלטה שלישית ניתנה ביום 9.12.2020, בעקבות בקשת המבקש "לביטול פסק הדין", ובה נקבע כי את טענותיו על המבקש להפנות לערכאת הערעור.

2.

לטענת המבקש, "הבקשה לפטור מאגרה ומערבון נובעת מן הצדק. המבקש כבר שילם את האגרה על ההליך הדיוני בביה"מ המחוזי. אין כל היגיון לחייב אותו בתשלום אגרה נוספת רק בגלל שהצד השני רימה את ביה"מ המחוזי". עוד מוסיף המבקש, כי בעקבות משבר הקורונה מושך הוא מהעסק שבבעלותו שכר בסך 600 ש"ח לחודש וזו הכנסתו היחידה.

3.

המשיב מציין כי כלל לא ברור מדוע הוגשה בקשת רשות ערעור זו, שעה שבית המשפט קמא החזיר את הדיון לוועדת הערר ואף פסק הוצאות לטובת המבקש. המשיב סבור כי סיכויי ההליך אפסיים. עוד נטען, כי המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר ולא צירף אסמכתאות לגבי מצבו הכלכלי. לטענת המשיב, המבקש הוא בעל נכסים ומצבו הכלכלי מאפשר לו לשלם אגרה ולהפקיד עירבון.

4.

יצוין, כי לאחר כתיבתה של החלטה זו הגיש המבקש "בקשה להוספת תגובה", משום שלטענתו יש בתגובת המשיב "בעיות מהותיות בהן התגובה סוטה מהאמת, הן העובדתית והן המשפטית". מכיוון שאין זכות קנויה להגשת תשובה לתשובה, ושכפי שיובהר להלן, הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית מתאימה, לא ראיתי להיעתר לבקשה להוספת תגובה.

5.

כידוע, בעל דין העותר לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך ערעורי שיזם נדרש להראות כי מתקיימים בעניינו שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית, באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; והשני, כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך מצדיקים מתן פטור כאמור (ראו למשל: ע"א 536/07 מוסך רהט בע"מ נ' מדינת ישראל פקיד שומה ב"ש

(15.4.2007); עע"מ 6398/20 א.ס.ף פיתוח עבודות קבלניות וצמ"ה בע"מ נ' משרד הביטחון – אגף ההנדסה והבינוי (19.10.2020)). במקרה דנן, הסתפק המערער באמירה כללית, שלא נתמכה בתצהיר או באסמכתאות כלשהן, לפיה מצבו הכלכלי הורע עקב מגפת הקורונה. אין בכך כדי למלא אחר התנאי שעניינו הוכחת חוסר יכולת כלכלית, ולו בקירוב. גם סיכויי ההליך, על פניו, הם נמוכים, שעה שבית המשפט קמא לא דחה את טענותיו של המערער לגופן אלא החזיר את הבירור לוועדת הערר על מנת שתדון בהן. אשר לטענה שלפיה "אין כל היגיון" לחייב את המבקש בתשלום אגרה בגין הערעור אינה יכולה להתקבל. המבקש בחר להגיש את בקשת רשות הערעור, ומשכך עליו לשאת בתשלום האגרה בגינה (השוו: ע"א 9000/99 כהן נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז המרכז , פ"ד נד(3) 244 (2000)).

6.

העירבון בהליך יעמוד על סך של 10,000 ש"ח. האגרה תשולם והעירבון יופקד עד ליום 31.1.2021, אחרת יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.