ברע"פ 62554-11-24 ברע"פ 62554-11-24

לפניי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת אילה אורן) בעמ"ת 6305-11-24 מיום 14.11.2024, במסגרתה נדחה ערר המשיבה על החלטת בית המשפט השלום בראשון לציון בת"פ 42976-10-23 מיום 14.10.2024 (כב' השופט איתי נעמן) אשר דחתה את בקשת המבקש לבטל כליל את התנאים המגבילים בהם הוא נתון, במסגרת בקשה שהגיש לעיון חוזר, אך הורה על הקלה בהם.

כידוע, רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתן במקרים חריגים בלבד, כאשר הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (18.4.2019)), וכן במקרים נדירים ביותר בהם שיקולי הצדק מחייבים מתן רשות לערור (רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (23.10.2012); רע"פ 8192/12 עכאשה נ' מדינת ישראל, פסקאות 12-11 (20.11.2012)). המקרה שלפניי אינו נמנה על מקרים חריגים אלו.

בתמצית, המבקש טוען כי לאור נסיבותיו האישיות היה על בתי המשפט קמא להסיר לחלוטין את תנאי המעצר המגבילים החלים עליו. אם כן, אף מדברי המבקש עולה כי בקשתו נטועה כל כולה בנסיבותיו הקונקרטיות, כך שאין בה כדי לחרוג מעניינו הפרטני. ובאשר לשיקולי הצדק, לא מצאתי כי מדובר באחד מן המקרים הנדירים המצדיקים מתן רשות לערור משיקולים אלו. בית המשפט השלום הורה על הקלת התנאים המגבילים בהן נתון המבקש, ובהינתן הפסיקה לפיה הקלה בתנאי המעצר תהיה הדרגתית (ראו בש"פ 6641/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (4.9.2016); בש"פ 3864/21 מועלם נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (18.6.2021); בש"פ 2308/23 מדינת ישראל נ' זגורי, פסקה 16 (20.4.2023)), ובשים לב לעבירות החמורות בהם מואשם המבקש – לא זהו המקרה המצדיק התערבות ב"גלגול שלישי".

אי לכך, הבקשה למתן רשות ערר נדחית בזאת.